יום עשרים לטיול – פארק הקשתות

אתמול היה יום מדהים בקנינילנד והיום – יום פשוט מושלם בארצ'ס, מה שנחווה על ידינו כגולת הכותרת של פארקי יוטה (בוגרי ציון וברייס בטיול קודם). כל כך יפה היה בארצ'ס שלאחר שסיימנו את הטיול בפארק וחזרנו למואב לאכול ארוחת ערב, החלטנו לחזור לנסיעת ערב נוספת בכביש החוצה את הפארק לתצפיות בתאורה קצת שונה.

תיכנון היום – התלבטנו מראש האם למשוך את הילדים להליכה אל Delicate Arch – מצד אחד כל כך מומלץ ומצד שני שובר את הכלל של מסלולי ההליכה עם הילדים – כי מדובר במסלול ארוך ומונוטוני עם וואוו גדול בסוף בעוד אנחנו מעדיפים את המסלולים המגוונים. טוב, הכריעו בשבילנו – סופות הברקים שראינו בלילה הביאו לגשם חזק שירד בפארק והביא להצפות באזור ה Delicate Arch ולסגירת כביש הגישה למסלול עד שעות הצהריים. ואז פשוט היה חם מדי (החום אגב לא מתפוגג כאן כמעט עד שקיעה) ומכיוון שהמסלול כולו בשמש, ויתרנו (כי היה ברור שאם עושים אז על הבוקר).

במקום, התחלנו בהליכה סביב ה- Balanced Rock שאיכשהו נראה שונה מכל זוית.

משם המשכנו אל אזור החלונות הגבוהים – The Windows שם הלכנו אל שני החלונות כאשר התצפית הכי יפה היא דווקא השלישית, זו הצופה אליהם

משם, בלי לחזור לאוטו תוך שמציגים את זה לילדים כמסלול אחד הלכנו לנקודת השיא של היום – Double Arch –

כל כך יפה היה שם מלמטה, מלמעלה ומהצדדים. מדהים ומלהיב – כולל צפייה אל אזור החלונות דרך הקשת

לאחר ההליכה המשולבת והדי ארוכה המשכנו בדרך לאורך הפארק, נתנו לילדים לנוח כשאשתי הלכה לנקודת התצפית העליונה אל ה-Delicate Arch שנפתח לאחר ההצפה (אבל כבר היה חם מדי ללכת עם הילדים במסלול השלם)

משם המשכנו אל נקודת השיא מבחינת הילדים – Sand Dune Arch. באנו עם הציוד המתאים למשחקים בחול ובילינו שם כשעה וחצי – הקשת עצמה אגב לא משהו אבל הדרך אליה פשוט מושלמת. חגיגה לילדים.

אגב – כשהיינו שם הגיע בחור עם 3 ילדים אפילו קטנים משלנו, נתן להם חמש דקות לשחק בחול ואז הכריח אותם ללכת – די העציב אותי. לאן אתה ממהר? או כמו שרדיוהד כתבו בשיר The Tourist:

They ask me where the hell I'm going
At a 1000 feet per second

Hey man, slow down, slow down

בכל מקרה, לאחר שסיימנו לשחק בחול המשכנו בכביש של הפארק עד סופו ומשם חזרנו למואב לארוחת ערב מצויינת במסעדה נוספת: Zax Restaurant & Watering Hole

הילדים התלהבו שהמלצרית דוברת מעט עברית ומהפיצה המצויינת

וכאמור, כל כך היה קשה לעזוב את ארצ'ס שהחלטנו לחזור לנסיעה של כשעה וחצי בפארק עצמו שוב כולל השלמת חובות בפארק אווניו וב- Skyline Arch

הערות לסיום:

• יש היגיון גם להקצות לארצ'ס חצי יום נוסף. כלומר – להשקיע 4 לילות במואב – יום קניונלנד, יום וחצי ארצ'ס, חצי יום פעילות אקסטרימית ובימי הגעה ועזיבה כבישים 128 ו279. כך אפשר להקדיש את אחד הבקרים למסלול אל Delicate Arch, אבל גם ככה היה מושלם.
• באופן טבעי הטיול התחלק לי בראש לשלושה חלקים:
  • החלק הראשון – דרום מערב – מסלול 4 הפינות.
  • החלק האמצעי הוא הפארקים הגדולים מטיטון עד גלשייר.
  • החלק השלישי – צפון מערב.
• מבין השלושה החלק הראשון עבר לא מעט שינויים במהלך התיכנון (בעוד שני האחרים כמעט לא השתנו):
  • מואב היתה בפנים ואז בחוץ ולבסוף בפנים. וכשקראתי שצפוי בלאגן השנה בארצ'ס כמעט יצאה שוב.
  • בלאגן – עבודות תשתית בכביש. בזמנים שונים, אזורים שונים היו סגורים ובמשך כל הקיץ בימים א-ה הפארק נסגר לחלוטין ב-19:00.
  • היום יום שישי אז הפארק פתוח כל הערב אבל החשש היה (שהתחזק בפורומים שונים) שיהיה עומס רציני כי כולם יבואו בשישי.
  • ובכן – ממש לא- אולי העובדה שהקמפ סגור כל הקיץ הרחיק את הקראוונים מהפארק…
    אז אמנם לא ריק כמו קניונלנד אבל רחוק מלהיות עמוס, ללא בעיות חנייה, לא פקקי תנועה, רגוע. ובשבוע שאנחנו היינו רק כמה נקודות תצפית סגורות ובכמה מפרצי תנועה חנו להם רכבי עבודה, מחכים ליום שני…

• ולגבי מזג האוויר שהיה החשש השני העיקרי – אז היה חם, ובניגוד לאתמול גם אין עננים, ומבחינת מספרים יבשים כנראה היום החם בטיול. אבל גם בשיא החום כשישבנו בצל להפסקה ארוכה בקשת דיונת החול (Sand Dune Arch), הרוח היתה קרירה והיה ממש נעים.
• ועוד הערה – שעות הפתיחה של מרכז המבקרים לא נוחות (נפתח רק בתשע ואנחנו רצינו להקדים הגעה) אז לא ממש היינו בו – הפארק היחיד בו לא השקענו זמן במרכז המבקרים, והפארק היחיד בו הילדים בחרו לא לעשות את החוברות (אז אין תג)
• לא נורא – היה מושלם, סיום מושלם לחלק הראשון של הטיול (רמת קולורדו/דרום מערב), סיום מושלם לשבוע המדבר שלנו, מחר נעים צפונה לכיוון ג'קסון, וויומינג

המשך הטיול – שני ימי מעבר בדרך לג'קסון, וויומינג