יום שלושים ושלושה לטיול – בעיקר Logan Pass

קמים מוקדם, אולי הפעם היחידה בטיול, מתוך מטרה להגיע לחניון ב- Logan Pass  לפני שיתמלא, ולכן מדלגים באלגנטיות על מרכז המבקרים ליד St Mary (יחכה למחר) כמו גם על נקודות עצירה שונות בכביש במגיעים ללוגן לקראת 09:00 – מאוחר מדי – החניון מלא. אשתי בעלת התושיה נזכרת בשורשינו הישראלים ויוצאת מהאוטו, אורבת לאנשים שיוצאים ממרכז המבקרים לכיוון החניון עד שמוצאת אחד שיוצא אם הרכב ואנחנו תופסים את מקום החנייה.

לאחר ביקור קצר במרכז המבקרים (ולקיחת חוברות) יוצאים לדרך, כאשר המנה להיום – Hidden Lake Overlook – מסלול של כ- 4.5 ק"מ אל תצפית לאגם נחבא (כאשר הירידה לאגם עצמו סגורה בשל ריבוי דובים באזור).

השמיים כחולים, ללא טיפת ענן (כפי שהיה בכל ימי גלשייר ובכלל בשבועיים הקרובים), מזג אוויר נפלא – קריר משהו, פריחה מהממת

מרבצי שלג לילדים לשחק בהם

ומרבצי שלג לעזים לנוח בהם

הטיפוס מעלה אבל לא קשה מדי (אף אחד לא מתלונן), מפלונים ונחלים כאן ושם (ואלו שיוצאים מתוך מרבצי השלג יפים במיוחד), וכוכבי המסלול – Goats – עזי הרים, כולל כמה שממש הלכו לצידנו.

ובקצה הדרך – התצפית לאגם הנחבא פשוט יוצאת מן הכלל, שם גם עוצרים לפיקניק צהריים. מסלול מדהים ביופיו, מהטובים בטיול (בדיעבד כנראה מתחרה על מקום 2, הראשון עוד יגיע בהמשך), שעושה חשק גדול ללכת למסלול ה- Highline – טוב, העיקר שיש סיבה לחזור

מסוג המסלולים הכה מגוונים ויפים שנהנים מדרך החזרה לא פחות מדרך ההלוך – שוב משחקים בשלג, מתצפתים אל ההרים ומרבדי הפרחים, צופים בחיות הבר כאשר אל העזים מצטרפת מרמיטה נוספת.

כשמסיימים את המסלול, מגרש החניה נדמה כמעט כסדום ועמורה (בכל הטיול כולו, זהו הפארק המבולגן ביותר, היחיד שבו נדמה שיש מחסור עצון במקומות חנייה), ומשם אנחנו חוזרים בדרך שבאנו, כאשר יש עדיין זמן למספר עצירות:

• Lunch Creek – צהריים כבר אכלנו במסלול, אבל עדיין עוצרים למספר דקות, ומיד אחר כך – עוד מפל לצידי הכביש
  
  

  
• תצפיות מדהימות ב- East Tunnel
  
  

  

  

  
• Sun Point – הליכה קלילה ותצפית נפלאה אל אגם סט מארי – מומלץ מאד
  
  

  Sun Point

  
• תצפית לקרחון ג'קסון
• על שפת אגם St Mary למנוחה מתבקשת

כאשר St. Mary Falls Trailhead יחכה למחר

באזור השעה חמש נוסעים חזרה למלון לארוחת ערב מוקדמת במסעדת המלון ולמנוחה מתבקשת (יחד עם במבי שבא לבקר אותנו). לקראת שקיעה אני חוזר לאגם לצפות בו, ובדרך משקפת רואה גם דוב מתכונן לשינה

אגב – למי שישן כאן בימי ראשית החודש העברי – מומלץ עד מאד לצפות בכוכבים בשעות הלילה, ואם מתרחקים כ-10 מטרים באזור הבקתות בכלל מושלם (ואותו דבר תקף כמובן גם בילוסטון)

יום שלושים וארבעה לטיול – יום אחרון בגלשייר, יום אחרון בהרי הרוקי

כמעט 5 שבועות של טיול,והמוטיב החוזר הוא הקרבה להרי הרוקי, מניו מקסיקו בדרום ועד צפון מונטנה בצפון עם אינספור חציות בין צדדי ההרים, והיום – חצייה אחרונה של הרי הרוקי והיפרדות מהם, כמו גם סיום חלק שני של הטיול שהתמקד בפארקים הגדולים – גראנד טיטון, ילוסטון, גלשייר. מחר יתחיל המסע מערבה אל הרי הקסקייד וחופי האוקיינוס הפאסיפי שילוו אותנו בחלק האחרון של הטיול.

ונדמה כי השארנו את הטוב ביותר ליום האחרון – הנסיעה המדהימה ביותר בטיול ללא ספק, מהמדהימות ביותר בכלל.

מתחילים בעצירה במרכז המבקרים ליד סט מארי שם הילדים משלימים את החוברות המוצלחות יחסית ומקבלים תגים. משם ממשיכים בהשלמת חובות מאתמול – המסלול אל מפלי סט-מארי – מסלול של כשני קילומטרים, עם יחסית לא מעט עלייה, ומראות של 'תחיית המתים' (היער שמתאושש משריפה) בהתחלה והמפל המרשים בסוף

משם ממשיכים בכביש GTTS, חוצים את מעבר לוגן ומתחילים בטיול בצידו המערבי של המסלול, היפה לא פחות מצידו המזרחי.

עוצרים בינות הררי השלג כשלושה קילומטרים אחרי לוגן, אולי בנקודת התצפית היפה ביותר בכביש ונרטבים בקיר הבוכה – Weeping Wall – הסמוך.

משם ממשיכים עם הכביש דרך הפיתולים (The Loop) והמנהרה המערבית ואומרים למעשה שלום להרי הרוקיס כאשר נקודת העצירה הבאה, מצידו המערבי של הפארק – באזור Trail of the Cedars מציע לנו נוף שונה וכוכב חדש טיול, שיככב במשך כל הטיול עד סן פרנסיסקו – עצי הענק – המסלול עצמו הוא מבחינת אקספוזיציה מעולה לשינוי בעלילה, ומומלץ כמובן לאלו מגיעים אליו כמונו, ממזרח למערב. מי שבא כבר מאזור החוף אולי לא יראה בו משהו חדש.

אל Avalanche Creek לא נגיע בשל עייפות הרגליים וההבנה שמראות יפים מאלו שראינו היום לא נראה שם, אז עדיף אגם נגיש יותר – ועל כן, כעצירה אחרונה בפארק גלשייר אנחנו בוחרים באגם מקדונלד שם אנחנו עוצרים באחד ממפרצי החניה בעלי הגישה באגם, כאשר האגם כולו כמעט רק בשבילנו. כמובן רוחצים באגם, משחקים במים, מתעייפים היטב היטב, כי מחכה לנו נסיעה ארוכה, כשעתיים ויותר, אל העיירה Thompson Falls, ללילה אחרון במונטנה.

בשל התארכות הדרך (לא בגלל פקקים, פשוט כי ארוכה, וגם עצרנו בוולמארט לחידוש המלאי) נגיע לארוחת ערב בעיירה לקראת תשע בערב, במקום היחיד שפתוח, שהוא אמנם יותר פאב ממסעדה, אבל יושבים בחוץ, משקיפים לנהר, אוכלים טוסטים טעימים, כולם שמחים ומרוצים.

תם פרק שניים לטיול, ומחר – יום רגוע באגמים ובריכות באיידהו היפה

מילות סיכום:

• גלשייר נפלא, נופים נפלאים, בעלי חיים בשפע – מומלץ להביא משקפות
• מומלץ לקחת את הזמן – הפיצול ליומיים בכביש העולה לשמש איפשר לנו להגיע למוקדי העניין הפופולרים בשלווה וללא לחץ
• בעוד הכביש עצמו מצידו המערבי כנראה יפה יותר, הפארק בכללו בצידו המזרחי הוא לב העניין
• לבעלי הזמן – ווטרטון ו- Two Medicine מומלצות עד מאד
• בשאיפה שנחזור להשלים חובות (מסלולי ההליכה לקרחון גרינל ומסלול ההייליין)

המשך הטיול: הדרך מערבה אל North Cascade וחופי האוקיינוס הפאסיפי