המשך יום חמישים וארבעה לטיול – בדרך לקרייטר לייק

בשעת צהריים עוזבים כאמור את דיונות החול ואת אזור חופי אורגון באופן כללי (עוד נשוב לגיחה קצרה בקרוב) והדבר הראשון שבולט זה השינוי המיידי בטמפרטורה – מספיק שנכנסים כמה קילומטרים לתוך היבשת ומזג האוויר משתנה לחלוטין, מתחמם בעשר מעלות ויותר כמעט באופן מיידי. לאחר קרוב לשעתיים נסיעה יפה על כביש 38 לצידו של נהר ה-Umpqua המרשים עוצרים בוולמארט (אחרון לטיול) בפאתי העיר רוזבורג

משם הכוונה לנסוע לאורכו של כביש 138 לתצפיות על מפלים בדרך לאגם קרייטר שם נישן. הוויז מודיע לנו על דרך אחרת, דרומה – דרך Grantpass (דרכה נחזור מחר לכיוון פארק הרדווד) – מוזר! בודקים ב google Map והוא מודיע על הדרך הרגילה אז נוסעים בה, עד שלאחר כחצי שעה נסיעה קוראים שלטים בכביש שמרמזים על חסימה של כביש 138 – עוצרים בתחנת דלק ומתברר ש Google Map פישל בענק – כביש 138 עולה בלהבות במקטע עצום בגודלו ולכן אין ברירה אלא להקשיב לוויז, מה שאומר שנוספה לנו שעת נסיעה (חצי שעה לחזור וחצי שעה כי הדרך המוצעת ארוכה יותר) ליום מרובה נסיעות גם כך. אבל אין ממש ברירה – הלינה שלנו היא בבקתה בפארק עצמו אז מתחילים בנסיעה (כמו ת"א אילת אחרי כבר נסיעה לא קצרה). למזלנו קנינו לילדים חוברות פעילות בוולמארט ומצליחים לעשות את הנסיעה ברצף.

במהלך הנסיעה עצמה רק מתרחקים ממוקד השריפה על כביש 138 ומגיעים לשריפה אחרת סמוך לכביש 5. וככל שמתקרבים לקרייטר לייק נדמה שרק עוברים דרך עוד ועוד שריפות כשהשיא לצערנו הוא באזור הפארק עצמו. המשעשע הוא שלאחר מעל ל-3 שעות נסיעה, כשמחנים את האוטו הילדים לא מאמינים לנו שהנסיעה כבר הסתיימה, כה עסוקים היו בחוברות שלהם…

בשל העיכוב בנסיעה והערפל הסמיך באדיבות השריפות די ברור שאין טעם לבקר הערב באגם והולכים ישירות למסעדה ב Mazama Village שם גם נישן בבקתה אחרונה לטיול. גם כאן, כמו ילוסטון וגלשייר, נדרשת הזמנה זמן רב מראש (אם כי אולי לא שנה, יותר בכיוון 6-7 חודשים), כשהמחיר לא זול אבל סביר מאד ביחס לתמורה ובעיקר למיקום. מבחינתי מראש ההחלטה היתה לינה בפארק עצמו או ויתור עליו, וזאת מכיוון שאין שום מקום לינה בטווח של שעה מהאגם (ולכן המקומות בפארק עצמו מתלמאים זמן כה רב מראש).

אלא מאי – בשל השריפה הגישה לפארק סגורה מכיוון צפון ולכן נדמה שכפר הבקתות חצי ריק (מין הסתם הרבה אנשים ויתרו על ההגעה בשל הגישה המסובכת, אפילו שתנאי הביטול הם חודש מראש). לקראת לינה אני בודק אלטרנטיבות למחר , למקרה שהאגם עצמו יתחבא לו מבעד לערפל.

יום חמישים וחמישה לטיול – קרייטר לייק

קמים בבוקר עם חשש מה, ולאחר ארוחת בוקר עצמאית, נוסעים כ-7 מייל עד למרכז המבקרים בפארק – וכבר ברגע הראשון נדהמים מיופיו. הערפל נדמה אט אט נעלם לו, ואולי נכון יותר – עלינו מאליו, והתצפית אל האגם מאזור זה אמנם לא מושלמת אך בהחלט כבר מצדיקה את הביקור בפארק. לאחר הליכה על חלק מהמסלול Discovery Point  משם רואים היטב את האי בלב האגם

לאחר התייעצות עם הריינגרים מחליטים להעשות רק חצי סיבוב סביב האגם ולוותר על חלקו המערבי (בעיקר בשל עבודות בחלק הזה של הכביש). קצת הסבר על הכביש הסובב – הוא נע במעין לולאה המתקרבת עד תצפית לאגם ואז מתרחקת, ובאופן עקרוני – האגם כה יפה שאי אפשר באמת לוותר על אף נקודה

באחת הנקודות הראשונות הולכים במסלול בשם Sun Notch – מסלול קליל המוביל לשתי נקודות תצפית מדהימות על האגם ואל Phantom Ship

והתצפית מרהיבה ביופיה, מכיוון זה נדמה כי אין כל ערפל על האגם עצמו. כעת כבר כולם מסכימים כי הנסיעה של אתמול היתה שווה לחלוטין – מזל שהיתה לנו הזמנה ללינה באגם עצמו אחרת עוד היינו מוותרים.

אגב – מהכביש עצמו רואים איך כל היער מחוץ לאזור האגם מכוסה בערפל, אבל כנראה בזכות הגובה אזור האגם עצמו ניצל, לפחות בינתיים.

משם כאמור ממשיכים בכביש לנקודות תצפית נוספות מצידו השני של האגם – מדהימות ביופיין גם הן

לאחר כשעתיים מחליטים לעשות דרכנו חזרה למרכז המבקרים כי יש פעילות ריינגרים מומלצת – ואכן פעילות מיוחדת בה ריינג׳רית מצליחה להלהיב את כל הילדים בניסוי המדגים איך נוצר האגם – שווה ביותר. הילדים מסיימים את חוברות הפעילות ומקבלים תג (בנוסף לתג מבד שקיבלו כל המשתתפים בפעילות). בדיוק אז גם מתברר שזמן החסד שקיבלנו לתצפית באגם מסתיים לו והוא מתחיל להעטף בערפל, סימן להמשיך הלאה.

לקראת 14:00 עושים דרכנו מחוץ לאגם אל GrantPass שם מגיעים בדיוק בזמן (בשעה 16:00) לסיור מודרך ב- ‪Wildlife Images – Rehabilitation & Education Center‬ – מדובר במרכז מפלט לבעלי חיים נטושים ופגועים, שם מסייעים להם להשתקם ומשאירים את אלו שאינם יכולים לחזור לטבע – המקום חי מממתנדבים שמפעילים אותו ומתרומות ומבקרים ולכן נהנים לעשות את הסיור וגם לבזבז מעט בחנות מזכרות – מקום מומלץ מאד לחובבי חיות, פחות לחובבי גני חיות (הגדולה כבר הודיעה שכשתגדל תבוא להתנדב)

לאחר כשעה בסיור (אי אפשר לבקר שלא בדרך מאורגנת) עושים דרכנו החוצה מאורגון, אל קליפורניה, היא המדינה האחרונה במסע (למרות שמחר עוד נגנוב חצי יום לאורגון), ולמרות שמדובר בכבישי דרך רגילים, קליפורניה מקדמת אותנו בשמיים צבעוניים ומיוחדים

מרבית הנסיעה נעשית על כביש הרדווד כהכנה לכוכב הראשי של שלושת הימים הבאים…

ואיזה כיף להגיע לקרסנט סיטי, שם נלון בשני הלילות הקרובים – בחזרה אל הקרירות של חופי האוקיינוס…

ואיזו שקיעה קליפורנית מדהימה פותחת את זמננו בארץ השמש הנצחית

מילות סיכום

• בסופו של דבר מזל שישנו באגם עצמו, אם היינו מגיעים אליו לאחר לינה במקום מרוחק היינו מאבדים כנראה את זמן החסד לתצפיות אליו
• בשנים האחרונות היינו בכמה מהאגמים היפים ביותר באוסטריה, איטליה, שוויץ, צרפת וכמובן ארצות הברית, ואגם כמו קרייטר לא ראינו. מראה מושלמת, הרים סביב לו, צבעו מיוחד ביותר – מומלץ עם כל הטרחה שהוא דורש
• למי שיש עוד זמן – השייט האקסטרימי ב- Grant pass בשם ‪Hellgate Jetboat Excursions‬ נראה מומלץ מאד

המשך הטיול: חופים וחורשות בפארק הרדווד