יום חמישים ושמונה לטיול – יום טבע אחרון לטיול

הסוף כבר ממש כאן, אתמול נפרדנו מהנשיונל פארק האחרון לטיול,  מחר על הבוקר מגיעים לתחנת הסיום של הטיול, היא סן פרנסיסקו, אך בינתיים יש עוד יום שאפשר לנצל אותו לעוד טבע, כאשר יש מספר אפשרויות איך, ומה שברור הוא שמתחילים בצפייה בליקוי החמה.

לצערנו אנחנו לא באזור הליקוי המלא, אלא רק באזור ה-90% וההבדל הוא עצום (מרחק הנסיעה וטיסת החזרה מגבילים אותנו… אם הייתי מודע לכך אולי היינו עושים אחרת – אבל בהתחשב בתאריך החזרה לארץ אין באמת ברירה) ועדיין… מה שבאמת מדאיג הוא שאנו קמים לבוקר מעורפל לחלוטין בו לא רואים כלל את השמש מבעד לערפל. אז מה עושים? בודקים במפה ומחפשים כביש שעולה למעלה. בת זוגתי פוגעת כאן בול במטרה ומוצאת כביש מושלם שמתפתל לו למעלה. תוך כדי נסיעה מתברר שכל העיירה (והאזור?) עולים יחד איתנו. אז עולים ועולים, ולשמחתנו ממש מרגישים איך השמש אט אט מבצבצת לה מבעד לערפל עד שמגיעים לשמיים כחולים ונקיים.

מוצאים מפרץ חנייה ועוצרים שם יחד עם עוד רכבים אחרים (כל אחד מוצא לו מפרצון משלו). הילדים נעזרים במשקפיים שקיבלנו עם החוברות, אנחנו נעזרים במצלמה, ואותם משקפיים ובעיקר נהנים משיחות עם עוד משפחות שהגיעו יחד איתנו לתצפית (ובצפייה בעזרים שהם בנו לצפייה).

אז אכן לא מחשיך לחלוטין, אלא מדובר יותר בדמדומי ערב (ובצניחה משמעותית בטמפרטורה), אבל דרך המשקפיים והמצלמה המחזה הוא מרהיב

הערה: נדמה לי שמה שעשה את ליקוי החמה לאירוע אמריקאי כה גדול זאת האווירה סביבו, ההתרגשות של כולם, ההתמקדות של אמצעי התקשורת, הפארקים הלאומיים שאפילו ברדווד המרוחק מעט עושים עניין גדול סביבו – לימודי וחוויתי – שכולם, כולל זרים כמונו, נסחפים אחר האירוע. זהו משל לדרך האמריקאית להפוך אירועים לגדולים מהחיים

ולא, לא מדובר בתמונות ירח, אלא תמונות של השמש המוסתרת על ידי הירח

עם סיום ההצגה יורדים מההר וכאן ההתלבטות מהבית – האם להמשיך עם עצי הרדווד או לסטות לדרך היין (אזור נאפה) – בעצם לא קיימת, ברור שממשיכים עם הרדווד, והיום על הפרק – הדרך המיוחדת עד מאד: AVENUE OF THE GIANTS – דרך חינמית מסודרת ומאורגנת הכוללת שמונה נקודות תצפית ועוד דרך צדדית נוספת. – הכל כחלק מ- HUMBOLDT REDWOODS STATE PARK, שאמנם אינו שייך לפארק הרדווד אך מרשים לא פחות

מתחילים ישר במסלול ההליכה העיקרי של היום – Drury-Chaney Loop Trail – מסלול של כ-3 ויותר ק"מ שיהווה שיא ופינאלה מושלם לימי הרדווד. כמעט שעתיים במסלול וזמן לפיקניק צהריים.

משם ממשיכים לאורך הכביש ועוצרים בשלל נקודות עצירה עד מרכז המבקרים. ושם מגלים כי ה- Giant Tree (שנטען כי הוא העץ בעל הנפח הגדול ביותר שנמדד… מן הסתם יש עוד כאלו), ממש באזור – ביער רוקפלר. לשם כך צריך לנסוע בדרך עפר (משובשת משהו) מתוך דרך הענקים – אך הנסיעה בהחלט מצדיקה עצמה – שמגיעים לאזור החניה יוצאים למסלול קצר סביב כמה נקודות עניין ביער כאשר הקינוח הוא אכן העץ הענק.

איזה סיום מושלם

איך ממשיכים מכאן? בדרכים, הרי דרך ארוכה מאד יש לנו עוד היום (כרגיל את הנסיעות הארוכות עושים בחלק השני של היום) – לאורכו של כביש 101 עד שנגיע למלון המוזמן שלנו ב Pateluma כחצי שעה מסן פרנסיסקו.

בדרך טועמים מעט מאזור היקבים, ועוצרים לארוחת ערב במסעדה איטלקית בעיירה Hopland. המסעדה (ששמה הוא Piazza de Campovida) ממוקמת בתוך פונדק/מלון שנראה אטרקטיבי מאד.

משם חצי שעה נסיעה ומגיעים למלון שלנו, שוב BW, וכאן מנצלים את הנקודות שיש לנו ללילה חינמי בסוויטה מפנקת במיוחד

המשך (סוף הטיול): ביקור נוסטלגי בסן פרנסיסקו