שאמוני – חלק שני – על רכבות, קרחונים, קרקסים ומפלים

יום חמישי לטיול – הרכבת האדומה למערת הקרח – Montenvers – Mer de Glace

קמים לבוקר שני בשאמוני, שוב לשמיים כחולים ומזג אוויר משגע. התחזיות טוענות לגשם שיתחיל באזור 12:00 ויתחזק בהמשך. בפועל השמיים נשארו כחולים מרבית היום עד לשעות הערב שאז מגיע הגשם… וכשיגיע הגשם הוא יגיע בפתאומיות ובשיא העוצמה. אבל מבחינתנו מדובר בסידור נוח שאפשר לטייל בנוחות במהלך היום.

אחרי ארוחת בוקר בנוהל הרגיל והכנת צידה לדרך יוצאים ברכב לתחנת הרכבת. כאן קצת התברברנו ומה שהיינו צריכים זה פשוט לכוון אל פארק השעשועים שבו יש את luge – חנייה חינמית יחסית בשפע במרחק הליכה קצר מהרכבת… בכל מקרה מוצאים חניון, וכשיוצאים ממנו מרווחים עוד נקודת תצפית יפה

20180806_094431

מגיעים לתחנת הרכבת, רואים תור ארוך בקופות אבל אנחנו מסודרים עם המולטי פאס ומחכים לרכבת הבאה שתבוא לאסוף אותנו

הכל מסודר להפליא, כאשר המארגנים דואגים שהרכבות לא תהיינה עמוסות וכך הישיבה נוחה ביותר ומאפשרת הנאה מהרכבת שעולה מעלה ולקראת סיום מזכה במראות יפיפיים למפלים רבים.

מגיעים לתחנת הסיום ויורדים מהרכבת לעמדת תצפית יפה עוד יותר ולאחר כמה דקות של הנאה וצילומים עולים על הרכבל הקטן והנוח שמוריד אותנו אל תחילת המדרגות אל מערת הקרח.

הילדים מתלהבים מלספור מדרגות ולגלות האם ההימור שלי – 380 מדרגות יהיה נכון – אנחנו נהנים ועצובים כאחד לראות את סימוני השנים המצביעים היכן הקרחון היה כל שנה ומבחינים בקצב הנסיגה המואץ (80 מדרגות נוספו ב-3 שנים לאחר ממוצע של 10 מדרגות בעשרים שנה לפני כן) ותוהים האם האתר בכלל ישאר קיים לנכדים שלנו…

אחרי כ-450 מדרגות מגיעים למערת הקרח. כאן המקום לציין שמערות קרח נכנסו למיתולוגיה המשפחתית שלנו מאז הטיול לאוסטריה לפני 3 שנים והקור ששרר בה, וזו הכמעט מופשרת לחלוטין שהיינו בה שנה שעברה באזור העיירה אספן, קולורדו. האמצעית מחליטה להישאר בקצר ואני כמוה (בעיקר כדי להרגיש אם היא מגזימה). כמובן שאין מדובר כלל באותה חוויה מול מערות הקרח הטבעיות של אוסטריה אלא מדובר בחציבה בלב הקרחון.

אז אולי אלו שהיו במערות דומות בשוויץ נוטים להתאכזב אבל לנו זאת מערת קרחונים ראשונה וההנאה רבה מהכחול של הקרח והדברים שמגלים בתוך הקרח עצמו מבעד לקירות – כמו סלעים וגזעי עץ, מעניינים מאד גם הם.

סך הכל חוויה מוצלחת ביותר ובהחלט מצדיקה את המדרגות – שגם הטיפוס עליהם חזרה מתברר כמאמץ יחסית קל לילדים, בטח בהשוואה למסלול ההליכה של אתמול.

משמסיימים את המדרגות עוצרים לאכילת צהריים מהצידה שלנו ואז נכנסים למערת הקריסטלים החביבה, אל חנות המזכרות וכן לכיוון ה Grand Hotel שם יש סוג של מוזיאון על קרחונים ובשיאו סרט מוצלח מאד המצלם קרחונים שונים בתמונה ביום ומצליח להעביר את התחושה שאכן קרחונים הם נהר זורם של קרח. חוזרים לאזור הרכבל ושוב נהנים מאד מהנוף הנשקף אל Mer de Glace – הראות המושלמת, ההרים המשוננים, הופכים גם את הקרחון הנסוג למומלץ מאד לצפייה

IMG_1204IMG_1216

לאחר מיצוי עולים חזרה ברכבל ומשם ברכבת חזרה לשאמוני. אז מתלבטים אם ללכת ברגל לפארק השעשועים או להביא את הרכב – בחרנו באופציה השנייה ומזל שכך…

חונים חנייה חינמית ממש סמוך לכניסה לפארק ומתחילים בקניית כרטיסים ל- Luge – הרכבת האלפינית ומנצלים את ה- 1+1 של המולטי פאס מעניק. למעשה בגלל שיש לנו 5 פאסים בעוד 2 הקטנים לא ירכבו לבד, נזכה כל אחד לשלוש נסיעות ברכבת. מתחילים בשתיים רצוף בתור יחסית גדול (של 25 דקות) ואז כשהילדים מתלהבים מכל שאר המתקנים, קונים גם זוטונים ומתחילים להסתובב בפארק. בפורומים השונים די מתייחסים למקום כמיועד לילדים קטנים בלבד… בעיני, עם פרופורציות נכונות מתאים בהחלט גם לילדים בגיל 8-12… רק להבין שזה לא אקסטרים (וגם לא מחיר של אקסטרים).

לפתע מתחיל לטפטף אז הולכים לקנות קצת קרפ צרפתי (בכל זאת) וגלידה – ואז לפתע הגשם מתחזק עד כדי ברד של ממש

20180806_172051

מחכים כחצי שעה – רואים איך צרפתיים ממשיכים כרגיל על הילדים הקטנים שלהם (רק שמים עליהם מעיל גשם) אבל הגשם ממש חזק לנו… מנצלים הפוגה קטנה כדי לחזור לאוטו, לא עוברת דקה – ושוב ברד אז עוצרים שוב… ואז אחרי כמה דקות הקלה ארוכה יותר, 3 דקות ואנחנו באוטו. ומכיוון שיש לנו עוד נסיעת luge אחת וזיטונים לשאר המתקנים עוד נשוב…

נוסעים לדירה, הפעם בגשם שוטף. בזמן שהילדים מתרחצים אני נוסע לסופר, קונה סטייקים להכנה ביתית, מנצלים את המטבח המשודרג ואוכלים ארוחה טעימה במיוחד

ומחר התחזית מדבר על גשם כל היום אז תוך חפירה באתרים צרפתיים – בעיקר Meteoblue אני מגלה שאזור הקרקס והעיירה sixt fer acheval אמור להיות שמשי מחר אז בהתאם מחליטים עליו כיעד למחר

יום שישי לטיול – קרחון Bossons והקרקס הקרחוני Cirque du Fer à Cheval

קמים בבוקר, ובניגוד לתחזיות השמיים כחולים לחלוטין. לרגע מתלבט אם לעלות על אגווי דה מידי, אבל התחזיות מתעקשות שגשום עכשיו (אפילו שהשמיים כחולים לחלוטין) ומחר יהיה בהיר, אז מחליט להתאפק. ובכל זאת – השמיים כחולים וההרים נראים נפלא, אז מחליט לנצל את הפאס שלנו של ששה ימים רצופים ולהעלות מהאתרים האופציונלים את הרכבל אל הקרחון בבוסונס. נוסעים לכיוון העיירה אותה מוצאים בקלות, אבל רכבל אין, וגם המקומיים בקושי מבינים… וה- GPS לא יודע… אז לאחר כעשר דקות של התברברות סביב עצמנו מחליט לכבות GPS ולחפש במראה עיניים. מוצאים כביש צדדי ואכן הוא מוביל לרכבל.

מדובר ברכבל כסאות זוגי – אז הבכורה שלנו, לקולות צהלה רבים שלה, עולה לבד… ואיזה רכבל נפלא זה – שלוות עולמים, נוף נפלא, רוח קרירה… מומלץ ביותר אפילו רק לרכבל עצמו (שאגב יחסית לשאר הרכבלים זול מאד – כ-40 יורו למשפחה וללא תורים).

כשמגיעים למעלה הולכים במסלול של דקות בודדות לנקודת תצפית נפלאה על הקרחון

IMG_1246

ואז כשרואים אנשים ממשיכים לעלות אני מבחין בנקודת תצפית נוספת קרובה יחסית – ולכן ממשיכים במסלול לכיוונה – בדרך רואים שלטים המסבירים על תאונת מטוס באזור ואז גם כמה שיירים מאותה תאונה, עד שמגיעים לתצפית השנייה – בהחלט שווה את המאמץ הנוסף… מצלמים, נהנים, אפילו משתאים (ואני קצת מקנא באלו שיוצאים במסלול של כשעה וחצי אל הקרחון… מצד שני מחכה לנו עוד מסלול דומה לקרחון ארג'נטייר, אז לא נורא)

IMG_1251IMG_1261

ואז חוזרים על הרכבל המהנה עוד יותר בדרכו מטה כשהוא משקיף אל העמק כולו.

IMG_1260

שורה תחתונה – חווית הרכבל המוצלחת ביותר בטיול, והתצפית אל הקרחון גם היא מדהימה (אם כי מצפה לנו כאמור אחת קרובה עוד יותר בהמשך). בשל המחיר הזול ממליץ לשקול בחיוב גם לא במסגרת הפאס

חוזרים לאוטו והיתרון הנלווה מפעילות הבוקר הוא שהילדים מחפשים עכשיו נסיעה ארוכה כמו זאת שמחכה לנו – היישר אל הקרקס הקרחוני… שעה וקצת בדרכים יפות ביותר שמצדיקות לבדן את הנסיעה ומגיעים לקרקס שם מראש לא תיכננתי את מסלולי ההליכה הארוכים. אבל התצפית מאזור המדשאה שם אנחנו עושים פיקניק צהריים מדהים כשלעצמו – המפלים מלאי מים, בטח יחסית לעובדה שאנחנו כבר באוגוסט

IMG_1335

20180807_131346

במיוחד המפל שיוצא ממש מתוך חור בהר עצמו

IMG_1325

אמנם לא תיכננו הליכה ארוכה אבל הגענו עד לכאן אז בכל זאת – יוצאים במסלול הירוק שרובו בתוך חורשה/יער יפה אליו אנחנו נכנסים כעיקוף מהמסלול כי זה מה שהילדים ממש רוצים – עוד לקח מהעבר – לפעמים ללכת במסלול הרגיל זה משעמם והילדים פתאום עייפים… ואז נותנים להם לנווט בעצמם מסלול הרפתקאות והם מתלמאים מיד מרץ – כי העייפות שלהם היא לא פעם רק סימן לשעמום (ולכן תמיד מעדיף מסלולים מגוונים על פני אלו של אפקט וואוו פתאומי אחרי מאמץ ארוך בזמן ומשעמם)

IMG_1303

לאחר הליכה של שעה, וסך הכל שעתיים באתר, עושים דרכנו חזרה לרכב, לנקודת עצירה הבאה – המפל רב העוצמה – Cascade Rouge  – ממש כיף להתקרב אט אט אל המפל עד שמרגישים את מפצי המים על הפנים, מצננים ביום חם, ואף מוצאים פינה רגיעה לטבול את הרגליים במים.

חצי שעה במפל וממשיכים ליעד אחרון להיום – העיירה Samoens – חונים בסמוך למדרחוב העיירה שאינה מהיפות שהיינו ועדיין נעימה מאד:

ומתחילים בסיור קצר בגן הבוטני – הקטנים קצת עייפים אז אני 'מתנדב' לחכות איתם בעוד הבנות הגדולות עולות מעלה, ואז יורדים לסיבוב חביב בעיירה – לגלידה הכרחית, ולנשיקה ענקית שתישאר איתנו עד ישראל.

לאחר כשעה בעיירה החביבה עושים דרכנו חזרה לשאמוני שאגב – כלל לא בטוח שירד בה גשם (עוד חזק) כפי שהתחזיות המקומיות והבינ"ל כאחד חזו, נו מילא – לנו היה יום מקסים, כולו בשמיים כחולים. מסיימים את היום בארוחה בדירה, הפעם של המבורגרים, ולאחריה סיבוב ערב קצר במדרחוב העיירה

ומחר – מחר צריך לקום מוקדם לרכבל לאגיווי דה מידי

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s