אירופה, טיולים, צרפת

שאמוני חלק שלישי – בשיא הגובה, ומה עושים ביום גשום

יום שביעי לטיול – עולים לשיא הגובה ב-Aiguille du midi ואז נחים בבריכה במג'ב

אתמול הלכנו לישון עם תחזית אופטימית לשמיים נקיים היום, אז הבוקר קמים מוקדם – קצת לפני שבע – ורואים בעיקר עננים – למטה ולמעלה…  גם ה Web-Camera מראה בעיקר ערפל… האם נצטרך לשנות תוכניות?

משאירים את הילדים לישון ובאזור שבע ורבע אני מחליט ללכת לבד לכיוון הרכבל – שלמרבה הנוחות (ולא במקרה) ממוקם פחות מ-500 מטרים מהדירה שלנו. מגיע לשם ומתמלא מעט אופטימיות – יחסית לא מעט אנשים עולים, השמיים מראים סימנים של כחול וגם המצלמה למעלה מראה כבר סימנים של הרים ולא רק עננים. התחזית גם היא מתעקשת שיהיה כחול היום, אז מחליט להזמין את הרכבל של שמונה וחצי וחוזר לדירה להתארגנות… הילדים בינתיים התעוררו, אוכלים ארוחת בוקר קלה, אורזים את כל הבגדים החמים, כולל כפפות וכובעי צמר, ומצד שני לא לוקחים אוכל לצהריים – התיכנון הוא לחזור לעיירה לאחר הרכבל.

IMG_1430

מגיעים לרכבל שאמנם די המוני אבל הסדר מקל מאד – העובדה שלכל אחד יש רכבל מיועד לו מקלה בהחלט על הלחץ, השמיים כבר כחולים כמעט לחלוטין ואנחנו עולים ברכבל הראשון. כאן עושים טעות ועולים ישר לשני, בעוד היינו צריכים להישאר ואף לעשות את ההליכה לאגם הכחול כעת, לפני העלייה לפסגה. הסיבה: זהו לא רק הרכבל הכי גבוה שלנו אלא גם עם העלייה הכי דרמטית – שנה שעברה היינו כמעט בגובה זהה – בשיא הגובה של קולורדו הגענו פעמיים שונות לגובה של מעל  3600 מטרים ואפילו עשינו שם הליכות קלות, אבל שם זה היה בנסיעות ארוכות ובהדרגיות וכאן זה בפתאומיות.

IMG_1425

בכל מקרה בינתיים עולים ונדהמים מהמראות, ומאנשים המטפסים בשלג, ממחנה האוהלים בשלג (כנראה סוג של Base Camp למטפסים) ובכלל מהנוף

IMG_1413IMG_1435

כשמגיעים למעלה מסתובבים בין המרפסות, מצטלמים ומשתהים. רואים שלג טרי מהימים האחרונים שעדיין בצורת פתיתים (אם כי כבר קצת קפואים), ובדרך גם נהנים לדגמן עם הצורות השונות של השלג הצמוד לנו

IMG_142220180808_101506

יש לציין שבכל מקרה לא תכננתי לעלות לרכבל לאיטליה שגם ככה סגור היום, אז בכל מקרה מתוכנן ביקור יחסית קצר. באמצע הביקור הילדה האמצעית מרגישה חולשה אז לוקחים אותה פנימה לנוח והיא מתאוששת. הקטן מצידו נהנה לשבור את הקרח ומבקש לכן לצאת אל גוש גדול צדדי.

יוצאים במשמרות, נהנים מהנוף לכל הכיוונים ומהשלג שממש צמוד אלינו

ועוברים לחנות המזכרות שם הילדה חוזרת למרץ הרגיל שלה, זוכה בצופר מיוחד ויורדים לתחנה האמצעית

IMG_1443

בתחנה זו, בגובה 2200 מטרים כבר חם מספיק לחולצות קצרות ועושים את המסלול הקליל לאגם הכחול – יותר שלולית מאגם, ועדיין הליכה קלילה לאגם חמוד…

וכאמור – בדיעבד הייתי עושה אותה לפני העלייה… אם כי לא בטוח שהיה עוזר – כי גם מתחנה זו מדובר ברכבל אחד שמעלה כ-1500 מטרים באופן חד מאד  (ברכבלים קודמים באוסטריה ואיטליה זה בדרך כלל היה מחולק לשני מקטעים)

שורה תחתונה – אכן הנופים הכי יפים שראינו, וכמות הקרח והשלג אפילו במרפסות עצמן הוסיפה לחוויה. מצד שני כחוויה כוללת – משהו לעשות פעם אחת בחיים ולהמשיך – מבחינה זו הרכבל שמחכה לנו בעוד יומיים – Grands Montets – אמנם מעניק נופים משמעותית פחות מרשימים בתחנה העליונה, ומצד שני מסלול ההליכה הנפלא מהתחנה האמצעית (ובכלל הנוף מהתחנה הזו), העומס הנמוך יותר והגישה לשלג – נותנים חוויה כוללת עדיפה, ואם יש זמן לרכבל אחד בלבד והליכה אחת בלבד – זה מה שהייתי בוחר… אבל סבלנות, אני מקדים את המאוחר

חוזרים לדירה בערך ב- 11:30 ואני מכריז לשמחת הילדים על שעתיים חופשיות למנוחה בדירה. לאחריהן יורדים למדרחוב לארוחת מהריים – מוצאים המבורגייה מושלמת – מהמבורגרים הטובים שאכלתי (ושוב – הרבה בזכות הלחמניה והרטבים המיוחדים) ובוודאי הזולים שבהם (כבר כתבתי על הפערים העצומים במחיר בין מסעדות התיירית למקומות הקטנים באותו משדרחוב). לאחר שקולם שובעים עולים לאוטו לנסיעה של חצי שעה לעיירה המקסימה Megeve בה הולכים לבדוק את הבריכה – לא כי גשום עכשיו, אפילו די חם, אלא כי מחפשים לסיים את היום באופן קליל. וכך אכן יהיה – בריכה עדיפה על זו בשאמוני (אם כי עדיין רחוקה מרמתה מזו שהיינו בלוקרנו שוויץ… אני לא משווה למרחצאות ופארקי המים הגדולים כי זה לא דומה – לא בגודל וגם ממש לא במחיר, וגם מחיר – כ-6 יורו ממוצע לאדם, בהשוואה לבכרטיסי אורח בבריכות הכי פשוטות בארץ…)

נהנים בבריכה כשלוש שעות במזג אוויר מושלם (טכבר מתורגלים בכניסה שדומה לזו בשאמוני – נכנסים לאזור החלפת בגדים, אז יוצאים מהצד השני של התא לכיוון הלוקרים – משם מתפצלים בנים ובנות לאזור המקלחות אזר נצידם השני המחכות הבריכות) ואז יוצאים חזרה לרכב לנסיעה לשאמוני – וסוף סוף, פעם ראשונה אחרי שבוע גם ממלאים דלק ברכב (היתרון של רכב דיזל)

בשאמוני כמובן שלא מוותרים על סיבוב מדרחוב נוסף עם גלידה נפלאה בגלידריה שסימנו מראש וצפייה בכמה הופעות רחוב – כיף של עיירה, כיף לישון במרכז העניינים

מחר שוב תחזית ליום גשום, והפעם הם גם צודקים לשם שינוי

יום שמיני לטיול – אטרקציות ליום גשום

קמים בבוקר – גשם אין, אבל עננים בהחלט כן, אז היום ניתן למולטיפאס שלנו מנוחה (דווקא יש רכבל ומסלול הליכה מאד מעניין באזור אליו אנחנו נוסעים, לא נורא נשאיר לפעם הבאה).

והיעד הראשון להיום – GORGES DE LA DIOSAZ – שאמנם הרבה פחות צר מזה של גשר שער השטן, אבל האפשרות ללכת לבד, הירוק, והמים – יותר ממפצים. בלי לשים לב – ההליכה עד סופו של המסלול (מומלץ מאד להגיע לסוף) וחזרה – ומדובר במסלול של 2.5 ק"מ וכמעט 200 מטרים עלייה – אבל כבר קטן עלינו, מה עוד שגיוון המסלול ונוחות ההליכה בו נותנים לילדים הרבה מרץ והמסלול עובר ממש ללא תלונות

שורה תחתונה – זהו לא ממש נקיק כמו אלו של אוסטריה או אלו שעשינו ונעשה בטיול הזה, אבל כמה מים… כך שכחוויה כללית – מסלול מאד מומלץ (לא פחות מהנקיקים), בוודאי למטיילים עם ילדים קטנים, ובוודאי ביום מעונן ללא נופים.

היעד הבא – פארק החיות מרלה – Merlet – אמנם מומלץ לטייל בפארק אחר צהריים כדי שיהיו פחות אנשים והחיות יהיו בחוץ. אך היום מעונן וקריר אז אני מניח שגם שעת צהריים תהיה בסדר. נוסעים בדרך המתפתלת וטפטוף מתחיל לרדת. מגיעים לחניון P1 שם אני מוריד את המשפחה. אמנם יש חנייה פנויה בחניון זה אך מסומנת למבוגרים ומחליט לחפש חנייה חוקית אותה אני מוצא ב- P3, מה שאומר שמחכה לי הליכה של כמעט ק"מ עד הכניסה לפארק, רובה בעלייה, אבל לא נורא בכלל… הגשם מצידו מתחזק…

מגיע למשפחה, עולים על מעילי גשם, עושים פיקניק מהיר בין הטיפות והולכים לפארק וכשמגיעים – הגשם מתחזק איתנו. אז מחכים המסתור גשם ואז הולכים למין מוזיאון קטן על החיים באזור + סרט וידאו. לאחר כרבע שעה הגשם חוזר לטיפות ומחליטים לצאת להליכה.

הגשם עושה טוב לפארק – אמנם נופים להר יש מעט (אבל נופים ראינו ונראה), אבל כל הירוק הרטוב, מיעוט האנשים , והכי חשוב – נדמה שהגשם הוציא את כל החיות החוצה – כך שזוכים לראות רבים בהן ממש מקרוב

IMG_1534

כך מסתובבים במשעולים כשעה ויותר, ואז שאני מרגיש שהטמפרטורות התחילו לצנוח, אנחנו מחליטים לחזור ליציאה. איך שמגיעים למסתור בו היינו מקודם הגשם ממש מתחזק, אז שוב מחכים. וכאן יש התלבטות – איך נגיע לאוטו? שוב מתפצלים – עם החלשות של הגשם אני יוצא ל- P3 וקובע עם המשפחה שיצאו עוד כ-10 דקות לכיוון P1. איך שאני יוצא מהפארק, אני רואה רכב של הפארק עומד להסיע אנשים ומציע להוריד אותי. אני שואל על המשפחה והוא אומר שפשוט אביא את הרכב לכניסה לפארק, שאתעלם מהאין כניסה… אז אני זוכה להסעה לחניון ואז עם הרכב בחזרה לכניסה לפארק בדיוק כשהצמשפחה יוצראת, צופתעת שהגעתי כה מהר וממש לכניסה ועוד יבש לחלוטין… שוב – רמת שירותיות ברמה גבוהה שמעלה חיוך…

כעת נוסעים ליעד הבא שבכלל לא היה בתיכנון – אני רואה שלט על כנסיה זכרתי שהיא מאד מומלצת מהספר של מישלין, אז עושים גרכנו אליה – אל העיירה פאסי – Église Notre-Dame de Toute Grâce du Plateau d'Assy – חצי שעה בדרכים פתלתלות ואני בעיקר מקווה שהיא תצדיק את הדרך ואט אט מחליט שאין סיכוי… ובכן – בהחלט כן – לחובבי הכנסיות הקטנות והמיוחדות אתר כמעט חובה – מיוחדת ביותר, המון יצירות אמנות, מומלץ מאד…

20180809_160546

20180809_154838

הילדים מצידם זוכים לאטרקציה מיוחדת – שבלולי ענק הולכים להם בחופשי ברחוב אחר הגשם (שפסק לחלוטין) – איך אטרקציה קטנה, לא צפויה – ממלאת אותם אושר והתלהבות.

נשארים במתחם – בין הכנסיה, השבלולים וחנות עוגות שמצאנו – קרוב לשעה ואז חוזרים הביתה, לשאמוני.

מגיעים לדירה, יום טוב להכין בה ארוחת ערב – הפעם בת זוגתי לוקחת פיקוד על הארוחה ואני נח עם הילדים. ערב רגוע וכיפי עובר על כולם.

שורה תחתונה: יום אמנם גשום, ובשיאה אפילו חורפי (ירד עד כ-13 מעלות) אבל יצא מאד מוצלח

זהו – מחר יום מלא אחרון בשאמוני, מה שיתברר כיום  מוצלח ויפה במיוחד – לסיים בשיא שבוע מושלם

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s