טיולים, מזרח קנדה, ניו ברונסוויק

חוויות משפחתיות בניו ברונסוויק – חלק ב' – טעות שהופכת לשיא של טבע

יום 12 – יום של חוויות מקומיות-משפחתיות בין מונקטון לסנט אנדרוז

היום עוזבים את מונקטון מערבה לכיוון סנט גון וסנט אנדרוז בה נישן הלילה. מחליטים לוותר היום לחלוטין על הטבע (כלומר Fundy והעיירה אלמה, ומסלול הליכה מתוכנן בשם Dickson Falls Trail) ולקחת מסלול עירוני יותר.

התחנה הראשונה – העיירה הקטנה Sussex אשר משווקת עצמה כבירת ה- Mural של מזרח קנדה (כלומר – ציורי קיר'גראפיטי סיפורי)

מגיעים למרכז המבקרים של העיירה ומקבלים מפה של ציורי הקיר השונים – כ-30 ציורי ענק (גודל ממוצע של 8-10 מטרים על 3-4) המספרים את סיפורי ההיסטורי של העיירה, מביקור המלכה, אל משקה הג'ינג'ר אייל המקומי שהוא גאוות העיירה (טעמנו, שונה וטעים יותר מהמשקה המסחרי), מהימים בהם העיירה הייתה מרכז מסחרי ושוק חקלאי עד לימינו שלנו – של הוקי קרח, קרקסים ועוד

סיבוב נחמד מאד של שעה בו גם עצרנו בחנות ממתקים חמודה

משם ממשיכים לאירוע המרכזי של היום – פארק חבלים בשם TimberTop הממוקם בלב העיירה סנט גון – הסיבה שנבחר – ביקורות מעולות במחיר סביר (בארצות הברית פארקי חבלים יקרים בטירוף לעומת אירופה, הפארק הזה עדיין יקר יחסית לאירופה אבל בצורה שולית יחסית) – הבנות הולכות לפארק שהשיטה שלו היא זמן – מקצים 3 שעות שמספיקים בדרך כלל ל-2 מסלולים ואנחנו הבנים הולכים לנפוש באגם צמוד שמימיו נעימים יחסית, בוודאי בשמש היפה והמחממת של היום (פעם ראשונה שמד החום עובר את ה-23, לכיוון 25-26).

הפארק בהחלט מומלץ יחסית לצפון אמריקה (באזור אנסי שנה שעברה היה שווה יותר, אבל בדברים האלו לתחושתי אין תחרות לעומת אזורי האלפים של אירופה)

לאחר כארבע שעות נוסעים ללב העיירה סנט גון לארוחה משפחתית בהרכב מורחב עם משפחהקרובה שגרה בעיירה (כשתיכננו בכלל לא ידענו שמכל המקומות בקנדה בחרו לגור כאן, כך שזאת היתה הפתעה נעימה). הערב נסוב סביב הסיפורים על החיים באזור – הזולים בצורה מגוחכת, וסגנון החיים הרגוע המחפש לרבוץ בערסל עם בירה לשעת ערב… ומצד שני גם סיפורי חורף לא חסר…

הדאונטאון

לקראת ערב יוצאים למלון שלנו כשער דקות מסנט נדרוז – מקום בשם Dominion Hill Country Inn – וואוו איזו הפתעה – מלון שממוקם על אחוזה ישנה, כמעט פאודלית, אנחנו שודרגנו למבנה חדש שנוסף למלון – מבנה שנועד לחניית הכרכרות ושאנחנו היינו הראשונים לחנוך אותו – דירה של 2 קומות, סלון ענק, עיצוב נפלא ופטיפון עתיק שגנב את ההצגה…

כיף לישון ללילה הילדים בקומה אחת וההורים בקומה אחרת…

ואז גם נוספה ארוחת בוקר מעולה – והכל במחיר 120 $ (כנראה מחיר חניכה)

יום 12 – לוויתנים בהמוניהם – חווית טבע מדהימה אחרונה לפני מעבר לארצות הברית

עיקר האטרקציה היום – שייט לוויתנים! התלבטי רבות בתיכנון הטיול – האם לשלב שייט לוויתנים (היינו באחד באזור ניופורט, אורגון לפני שנתיים) ואם כן – היכן? לכאורה כולם כולם ממליצים על טדוסק, בירת הלוויתנים – אבל איכשהו חוות הדעת של אנשים מאכזבות ומאוכזבות יחסית – ציון של 4 כוכבים לשייט לוויתנים הוא מאד נמוך יחסית לסוג כזה של אטרקציה – וזה הציון של מרבית השיוטים שם, ובנוסף מזג האוויר הלא צפוי – גרמו לי להסיט את השייט לאזור סנט אנדרוז שם יש 4 חברות מפעילות ולשלוש מתוכן ציון ממוצע של 4.8 ומעלה.

החברה שהזמנו ממנה

אז הזמנתי שייט בספינה מיוחדת הנקראת Jolly Breeze of St. Andrews שמתאפיינת בשייט בסירת מפרשים גבוהה (TALL SHIP) ושמוסיפה ערך לילדים סביב פיראטים – תחפושות, צביעת פנים, פעיליות. אבל אתמול, ממש לפני שהגענו לפארק חבלים הם מתקשרים למה אנחנו לא מגיעים – מסתבר שרשמו אותנו ביום הלא נכון – ומחר אין מקום… אז לחייב לא חייבו אבל נתקענו בלי שייט! מתקשרים לעוד מקום עם סירות יחסית גדולות וגם הוא מלא, אז נאלצים להזמין המקום שלישי שמפעיל רק סירות זודיאק קטנות – 12 אנשים בלבד (אלו בטדוסק חלקן של 48)… הסיבה שלא רציתי סירת זודיאק קטנה היתה שזה היה השייט שעשינו לפני שנתיים, ולידים היה קר (כי בניגוד לסירות גדולות אין איפה להתחבא) – אבל בלית ברירה הזמנתי – וואוו – עלה מעל כל הציפיות, חוויה בסדר גודל אחר לחלוטין מזו של ניופורט, מומלץ ביותר!

סירת הפיראטים והלוויתן

אבל השייט הוזמן לשעת צהריים אז לפני יש לנו כשעתיים להסתובב בעיירה החמודה סיינט אנדרוז – הילדים נהנים מאד מחנויות צעצועים ומזכרות, והגדולים בכלל מהאווירה בעיירה

ואז השייט – עולים על בגדי הצלה מחממים ביותר (כבר יתרון גדול לעומת ניופורט) ובמזג אוויר משגע יוצאים לשייט שראשיתו בשייט מהיר ביותר של כעשרים דקות

לא קר כמו שחששתי אבל רוח חזקה ביותר בשל המהירות, והילדים דווקא נהנים מאד

אז שנתקלים לראשונה בלוויתן, ואז בעוד אחד ובעוד אחד, ובעוד אחד…

חלקם קרובים ביותר ועושים לנו הצגות והרמות סנפיר מדהימות…

לאחר כשעה מדהימה בה השמיט/מדריך יודע דרך הקשר איפה יש לוייתנים ולוקח אותנו מאחד לשני מתחילים לחזור לעוד עצירה אחורנה – ממש ליד סירת הפירטים – ואיזה שיחוק היה לנו – זודיאק קטנה בה לכולם יש זווית מצויינת לראות ולצלם, מהירות שאפשרה לנו לגמוא מרחק להיכנס עמוק יותר – חוייה מרגשת ביותר… וידאו מוצלח להעברת החוויה (שווה לשרוד את שמונה השניות הראשונות…)

ולקראת סיום צפינו גם בכריש ששט ממש מטר לידינו…

ואגב – גם המפרץ עצמו יפה מאד, והנה עוד לוייתן שממש מתקרב אלינו

כל כך קרוב שאפילו לא צריך זום

זהו – לקראת ארבע, לאחר נשנוש קל, יוצאים לכיוון בר הרבור שבמיין ארצות הברית בה נישן הלילה… איך שמסיימים את השייט השמיים מתקדרים, איך שיוצאים לדרך הגשם מתחיל לרדת הולך ומתעצם – כל 3 שעות הנסיעה הוא ירד בלי הפסקה, וגם בערב בבר הרבור יטפטף – אבל נקדים את המאוחר – בימי אכדיה (דלומר מחר ומחרתיים) – שוב שמיים כחולים לחלוטין, וכבר ברור שמזג האוויר משחק לטובתנו בצורה קיצונית, הגשם שומר עצמו לשעות המטות כשבטבע השמיים הכחולים והשמש הנעימה…

והנה סתם מפל עלום שם בדרך

והפוסט הבא – ימים מדהימים באכדיה נאשיונל פארק, מיין

השאר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s