תקציר הפרקים הקודמים

אתמול סיימנו מסלול טיול מעגלי של 10 ימים שלקח אותנו מפאריז למסלול טעימות ממערב צרפת, ושהסתיים ביום מושלם בדיסני ויום פרקטי ביותר של קניות והגעה חזרה לפאריז.

כעת מצפים לנו 2 ימים מלאים בפאריז ובבוקרו של יום שלישי חוזרים הביתה (וזאת כמובן בהמשך ליום הראשון בטיול שהיה טעימה ראשונה מפאריז)

יום 12 לטיול – פאריז הקלאסית

נדמה שכל ביקור שלי בפאריז כולל בתוכו וריאציה של היום הזה, גם מכיוון שכל ביקור הוא בהרכב קצת שונה – והפעם עם הילדים שזה הביקור הראשון שלהם בעיר. אז אם היום הראשון לטיול הוקדש לחבל המארה וסנט ג'רמן הרי היום אנחנו נבקר במסלול התיירותי ביותר של פאריז שמתחיל במוזיאון הלובר.

כרגיל קונים כרטיסים ללובר רק כשמגיעים למקום (כשיורדים מהמטרו) ואז מצטרפים לתור לכניסה שנראה ארוך אבל זורם.

פרט פיקנטי: בביקור קודם שלי עם אשתי קנינו את ה Museum Pass שהיה מאד נח. הפעם זה היה מיותר משתי סיבות – כלכלית – בפועל ילדים חינם בכל המוזיאונים הגדולים של פאריז (מתחת לגיל 18), השני – היתרון של הפאס היה הקיצור תורים כי לא היינו צריכים לעמוד בקופה לקנות כרטיסים – אבל עכשיו בימי קורונה, כולם קונים Online אז כל הפיצר הזה של הפאס של קיצור תורים כבר לא רלוונטי.

אז נכנסים למוזיאון הענק וברור שלא נבקר בכולו. אנחנו מתמקדים בשני מסלולים מומלצים באתר הלובר – מסלול האולסטאר שלוקח אותנו ליצירות האמנות הגדולות והמפורסמות ביותר של הלובר (כולל כמובן המונה הליזה) ומסלול בעקבות מצרים הקדומה שבשיאו הספינקס וכמובן מומיות.

המסלולים מתבררים כהצלחה גדולה – קודם כל כסוג של חפש את המטמון – למצוא לפי הוראות online את החדר הבא – זה הופך להיות המשחק הראשי בביקור, וגם כי זה הופך את הביקור לממוקד ומעניין.

והמונה ליזה – אפילו יותר מהביקור הקודם שלי במוזיאון, לפני יותר מ-20 שנים, זה די מגוחך – תור עצום שאני מעריך אותו כשעה בשביל הזכות לעשות סלפי עם התמונה. מצד שני היא יצאה מהכלוב שהיתה בו. ובכל מקרה היו יצירות הרבה יותר מרשימות, כולל באותו חדר של המונה ליזה

אחרי הלובר זמן לצהריים – אז כמה נוח שגני טולרי המקסימים צמודים – מוצאים ספסל אל מול המזרקה, אוכלים את הצידה שהכנו בבוקר בדירה, אז סתם נשארים לנוח, לשחק בטלפון, לקרוא ספר.

היעד הבא – כיכר הקונקורד, שם כמובן מספרים לילדים את סיפור הגיליוטינה, שדרות שאנז אליזה בואכה שער הניצחון.

בשיר הניצחון מחכה לנו הפתעה – מיצג אומנותי מיוחד במינו בו השער מכוסה לחלוטין בבדים – אז מצד אחד רציתי לעלות על השער, מצד שני כבר עלינו עליו בעבר כמה פעמים – אז מאד מעניין לראות אותו מחופש

וקצת על המיצג – מדובר בהגשמת חלום רב שנים של אומן שנפטר לאחרונה מהקורונה – אז יש בזה גם מסוג אנדרטה כללית לימי הקורונה – פרטים רבי על כך נקרא מחר בפומידו, ונראה את השער גם ממגדל אייפל

עכשיו – הבטחנו לילדים גלידות – אבל בכל השדרות לא מוצאים אחת כזו, אז מגיעים למסקנה שעדיף לחזור הביתה – לרובע המארה – שם יש גלידריות לרוב – ואכן מוצאים אחת מיוחדת במינה בשם Amorino ממש בסמוך לפלאס דה ווז שהפכה כבר לככר הבית שלנו – היום יום שבת, שמשית ונעימה – והכיכר שוקקת חיים – כה שונה מהמבט בבוקרו של היום הראשון לטיול (שהיה אמצע שבוע והתחיל סגרירי). סיום מושלם ליום די ארוך

אז חוזרים ברגל לדירה לשגרה הרגילה – סופר, ארוחת ערב ביתית מושקעת במיוחד (אחרונה, מחר נאכל בחוץ), ומשחקי קופסא לסיום היום

יום 13 לטיול – פומפידו ומגדל אייפל

היום מזג האוויר השתנה ואחרי 12 ימים ללא גשם, היום הוא יבקר אותנו פה ושם, במיוחד שם. מתחילים את היום שוב במוזיאון – הפעם בפומפידו אליו אפשר ללכת ברגל, לספוג עוד מהעיר

גם כאן מזמינים כרטיסים בדרך, גם כאן הילדים בחינם וגם כאן יש תור בכניסה של כ-20 דקות. מצד שני – בניגוד ללובר – זהו מוזיאון בקנה מידה אנושי ויש בו מיצגים שמוציאים מהילדים תגובות משעשעות – מצד אחד את המיצגים של חדר שלם שחלקם מרשימים מאד את כולנו, ומצד שני כשמגיעים לציורים של משחקי צבעים הילדים מתחילים לשחק מדריכים שמחרטטים הסברים על הגאונות בציורים

משעשע

כמובן – אסור להחמיץ יציאה למרפסת הפסלים משם רואים נוף מושלם של פאריז, מונמארטר ומגדל אייפל.

אז מסיימים את הביקור במוזיאון, עוצרים לאכול את הסנדביצים שהכנו בבית (שאריות הגבינות שקנינו בקממבר), עצירה הכרחית בסטארבקס (התלהבות בעיקר של הילדים) ואז הליכה איטית אחרונה ברובע המארה האהוב חזרה לדירה – למנוחה לקראת יציאה למגדלי אייפל.

בדרך רואים אמן בפעולה

באזור 15:30 מתחילים את דרכנו (כמובן דרך התחתית) לכיוון מגדל אייפל – לפינאלה של הטיול.

פרט פיקנטי 1 – כרטיסים לאייפל הוזמנו במקור לאתמול, אבל שבוע לפני. במהלך הטיול עצמו, מקבלים מייל שהכרטיסים בוטלו כי בשבת המגדל סגור. למזלנו יש עוד המון מקומות גם ליום ראשון

פרט פיקנטי 2 – בביקור הזוגי הקודם שלנו, לפני 5 שנים, חמש דקות אחרי פתיחת הכרטיסים, הם נגמרו, אז הזמנו כרטיסים להצגת יחיד שמתרחשת במגדל עצמו וככה יכולנו לעלות – אבל רק לקומה השנייה. אז בעצם זאת הפעם הראשונה שלנו בקומה השלישית

כאמור – מזג האוויר אחר התהריים פחות מאיר פנים – והגשם ליווה אותנו בירידה למטרה וביציאה חזרה לרחוב – אבל כעת גם השמש מבצבצת, מה שאומר… שיש קשת חביבה בשמיים.

אל מגדל אייפל מגיעים כשעה לפני הזמן שלנו לעלות, ומנצלים את הזמן לקנות קרפ (בכל זאת צרפת) ולהשקיף על המגדל מכל הכיוונים, כאשר ההתרגשות אצל הקטן רק הולכת וגוברת.

בשעה היעודה מגיעים לתור (הנינוח יחסית) למעליות – עוצרים לזמן ארוך בקומה השנייה

אז עולים לקומה השלישית – השמיים המעוננים, הקודרים משהו מוסיפים המון לחוויה שאותי אישית מפתיעה לטובה (תצפיות מגובה רב בדרך כלל מאכזבות, דווקא תצפית ממגדלי פעמונים של כנסיות כמו בדינאן או משער הניצחון בפאריז יוצאים בדרך כלל הרבה יותר מוצלחים). אבל הראות המושלמת בזכות הגשם והשמיים הקודרניים מוסיפים המון ואנחנו מוצאים עצמנו נשארים במגדל מעל שעתיים – בקומה שנייה ושלישית כאחד

כולל לתצפחית על השקיעה שמוסיפה נופך נוסף

זהו, הגיע הזמן לחזור לדירה (הרגליים שלי כבר גמורות), ודווקא עכשיו הגשם חוזר (אחרי שבכל הזמן במגדל היה רגוע), אבל מחכים 5 דקות וגם הגשם פוסק. הולכים לתצפית על המגדל, אבל כעת מואר, ומשם לכיוון התחתית בחזרה לדירה כשבדרך עוצרים במסעדה סמוכה לסיום היום

מגיעים לדירה לבאזור 23:00, מארגנים את התיקים והולכים לישון

יום אחרון:

אין הרבה מה לספר, ארוחת בוקר ברגיל מהמאפייה ובאזור 09:00 מגיעה ההסעה שלנו לנמל התעופה – שם הכל הולך ברוגע ונינוחות

תם לו טיול מושלם, טיול משפחתי שני בצרפת בשנים האחרונות, וטיול רביעי שלי. טיול שהפך באופן מיידי לאחד הטובים והזכורים ביותר.

וברוח העולם של מארוול, הטיול הזה מתחיל עידן חדש בטיולים שלנו – טיולים שמשלבים עיר גדולה, שמשלבים אטרקציות "של גדולים", והיעד הבא התבקש – ניו יורק!