איטליה, אירופה, טיולים

צפון איטליה / דרום שוויץ – איזולה בלה והאיים הבורומזים, סטרזה, קנוביו

יום שני לטיול – 4.8 – האיים הבורומזים

התכנון היומי: שלושת האיים הבורמזים. ערב – ארוחה חגיגית במסעדת הבית

מזג אוויר – נפלא, חם, אבל לא מדי. קצת מעונן אז השמש לא קופחת. לקראת לילה יהיה טפטוף מרענן

קמנו בבוקר, הרכב נשאר בחניה, ופשוט עברנו את הכביש כדי להגיע לתחנת העגינה של האוניות היוצאות לאיים. כאמור כל הקווים לאיים הבורומזים עוברים גם דרך Baveno. במקור התלבטנו האם להסתפק באי אחד, שניים או ללכת לשלושה. מכיוון שפינינו את היום כך שזאת האטרקציה היומית היחידה החלטנו ללכת על כל האיים ליום נינוח במיוחד. מי ידע שזאת תהיה כזאת הצלחה ושהיום הזה, במיוחד הביקור באיזולה בלה יהיה אחד משיאי הטיול, ודווקא לקטנים בחבורה.

קנינו כרטיס לשיט לשלושת האיים (31 יורו למשפחה), לוח הזמנים מאפשר סיור נינוח של כשעתיים בכל אי מה שהיה אידיאלי מבחינתנו. יצאנו לדרך לאי הראשון Isola Bella וכשהגענו לאי דבר ראשון קנינו כרטיס משולב לארמונות והגנים של Isola + Madra (כ-50 יורו למשפחה).

20160804_093851

כבר ברגע הראשון של הסיור, וביוזמת הילדים, נולד הקסם השלישי לעתות מצוקה – חיפוש דימיוני אחרי אוצר ורמזים. הילדים השתמשו במפות (וסתם בפלייארים של לוחות זמנים) למשחק דימיוני של חיפוש אחר רמזים ואוצרות כאשר כל שאנחנו היינו צריכים לעשות הוא לעקוב אחר המסלול שהם תכננו (כמובן בהכוונה נסתרת שלנו). הקסם הזה יהיה בשימוש גם בהמשך הטיול – דרך נוספת ליצור לילדים עניין באטרקציות מבוגרות מטבען (וגם סיבה לכך שנבקר ביותר גנים משתוכנן בתחילה)

אז מה עשינו ב- Isola Bella – סיור ארוך בארמון היפהפה ואז בגנים, כאמור הכל במסווה של חיפוש אחר רמזים ואוצרות. לאחר סיום הסיור העברנו מעט זמן בשיטוט בדוכני המזכרות ומשם המשכנו לאי הבא – אי הדייגים, Isola Pescatori (אז גם הבנו שלוח הזמנים של האניות אינו קדוש)

קצת תמונות מהיופי הזה:

20160804_105927

ועוד קצת:

באי הדייגים התחלנו בטבילה קלה במים, בארוחה לא הכי מוצלחת אבל הכי כיף היה פשוט שיטוט בסמטאות השונות של הכפר

האי האחרון ליום היה Isola Madre. באופן די מפתיע לילדים לא נמאס, במיוחד שבאי הזה יש נוכחות רבה לעופות השונים והיפים (ובראשם הטווסים הלבנים שעשו טקסים שונים ומשונים ביניהם).

לקראת סיום נפתחו הממטרות באחת המדשאות מה שהיה הזדמנות מעולה לכולנו להשתעשע במים ולהירטב.

בכל היום (ובכלל בטיול) הזה עלתה בראשי התהייה – איך חיים בתוך כל היופי הזה, האם מתרגלים אליו? האם מקבלים אותו כמובן מאליו? מהרחובות המטופחים והמרפסות שופעות הפרחים די ברור שהמקומיים גאים עד מאד ביופי הזה ושומרים אליו היטב (גם בזכות זה שהוא מקור פרנסה, אבל גם בכלל)

באזור 17:00 חזרנו לעיירת הבית Baveno, שוטטנו עוד מעט ברחוב הראשי של העיירה ומשם, לאחר התארגנות בחדר, הלכנו למסעדת הבית – Ristorante Posta‬, שבבעלות/ניהול המארחת שלנו. אפילו שמדובר היה ממש בשעת הפתיחה של המסעדה לארוחת ערב היא כבר היתה מפוצצת אבל המארחת ארגנה לנו שולחן כאורחים מיוחדים. היה נפלא וטעים במיוחד. ניצלנו את הקירבה ללינה כדי לשתות מעט יותר מהרגיל, והמחיר – לא זול במונחי טיול, אבל בהחלט כן יחסית למה שהוזמן. בכל מקרה – סימנו מראש את הערב כהזדמנות לארוחה חגיגית, וכך היה.

קינחנו את היום בדוכן הגלידה המקומי ועןם שמיים מטפטפים חזרנו למלון ללילה אחרון בעיירה.

יום שלישי לטיול – 5.8 – החוף המערבי של אגם Maggiore, מעבר לטיצינו שוויץ

התכנון היומי: במקור תוכננה רחצת בוקר באגם ואז העיירה Cannobio, מזג האוויר לא התאים לרחצה באגם אז העלינו מספסל המחליפים את וילה פאלאויצ'ינו (Villa Pallavicino).

מזג אוויר – בוקר קריר לאחר גשם לילי, במהלך היום מתחמם לאט לאט, אבל בהחלט לא יום לרחצה באגם (יחכה למחר).

לאחר פרידה ממקום הלינה המוצלח מאד שלנו התחלנו בדרך. בעקבות הצלחת האיים הבורומזים אתמול כבר לא דאגתי מעודף של גנים רק התלבטנו לרגע בין וילה פאלאויצ'ינו לוילה קרלוטה. בחרנו בראשונה בשל התאמתה לילדים וגם כי פחות עניין אותנו ארמון ויותר גנים.

20160805_124443
הנוף מהחנייה לוילה

הדבר שבמקור הדאיג אותי לגבי וילה פאלאויצ'ינו היה חוות הדעת ב TripAdvisor מהן ניתן ללמוד שהמקום מעט מוזנח, ואכן נדמה שהמקום פועל בעצמו. בפועל, לאחר הגנים המהונדסים והמטופחים של אתמול, דווקא ההזנחה לכאורה של הגנים בוילה פאלאויצ'ינו הוסיפו חן ויופי למקום שהפך לגן טבעי.

כמובן שההילייט הראשי של המקום הוא אזור בעלי החיים שחלקם מסתובבים חופשי במתחם לא קטן. הנוף היפהפה, האווירה, המקום, אפילו מזג האוויר הזכירו לנו מיד את שמורת חיות בר אלפינית – Wildpark Ferleiten שבכניסה לגרוסלוקנר באוסטריה. רק חסר היה שקיות האוכל שמכרו באוסטריה כדי להשלים את החוויה.

כך שעתיים ויותר חלפו עברו להם, ולאחר נסיעה דרך העיירה סטרזה עשינו דרכנו ליעד הבא של היום העיירה Cannobio.

הנוף בדרך המתפתלת על האגם העביר את הנסיעה במנעמים, אם כי מצד שני חשבתי שלעשות את הדרך המלאה הלוך ושוב באותו יום זה כנראה פחות כיף. עברנו דרך העיירה Cannero Riviera שנראית יפה מאד בעצמה ועצרנו בחניון הראשי של קנוביו (כל כך נוח העניין של עיירות ללא מכונית ובכניסה למתחם הסגור חניונים בשפע בעלות יחסית סמלית, בכל הטיול כולו לא היתה לנו בעיית מציאת חנייה, בניגוד גמור לחוויה שלנו בריבה של גארדה ואגם טנו מלפני שנתיים, גם פקקי תנועה בכלל לא היו…)

קסמה של העיירה קנוביו ברור לכל עין, הצטערנו מעט שהיום לא מתאים לרחצה כי הלידו נראה ממש מוצלח ומצד שני הרווחנו יום שוק בטיילת של העיירה שנפתח בשעות הצהריים, כאילו לכבודנו. בכלל הטיילת של העיירה – ואולי אף יותר – הסמטאות מעט פנימה – פשוט כיף גדול, לגדולים וגם לקטנים

אין ספק שאחד הדברים הכייפים ביותר בעיירות האלו הוא הסגירה של מתחמים גדולים בפני כלי רכב מה שאמאפשר לילדים קצת להשתולל ולהורים לשחרר

לאחר חיפושים לא מעטים, השתעשנו לגלות שגן המשחקים/שעשועים המוצלח מאד של העיירה היה ממש ליד החניון שחנינו בו, אז שני הקטנים בילו בגן את כל הזמן שנותר בעוד הגדולה עם אמא שלה חזרו למסע שוטטות ורכישות בשוק על הטיילת. הגן היה כל כך מוצלח שהקטנים אפילו ויתרו על נסיעה ברכבת התיירותית כדי להישאר שם עוד זמן.

לקראת ערב עזבנו את העיירה ותוך דקות מספר עברנו את הגבול לשוויץ (נעשה את המעבר עוד מספר פעמים רב, אבל דרכונים לא ביקשו מאיתנו אפילו פעם אחת, קצת מאכזב כי כאילו סתם סחבנו אותם נגישים) ותוך עוד 20 דקות הגענו למלון החדש שלנו, בעיירה Losone שהיא למעשה פרבר של אסקונה (כמעט מרחק הליכה לאזור העתיק + הטיילת המקסימה של אסקונה). שם המלון הוא Casa Emmaus בו הזמנו דירה בת 2 חדרי שינה + סלון +מטבח מלא לשבוע שלם (בעלות 160 פרנק ללילה + 100 פרנקים חד פעמי לניקיון + 30 פרנקים חד פעמי למיטה נוספת לילד השלישי). אבל המקום הוא הרבה יותר ממלון – מדובר במתחם דשא ענקי, הכולל גן משחקים בחוץ וחדר משחקים בפנים, מזכיר משהו את מלונות הטבע בקיבוצי הצפון, רק כנראה בחצי מחיר (וזאת שוויץ היקרה).

ועדיין – האטרקציה העיקרית של המלון היא המיקום הנפלא שלו למי שמתמקד בטיול בחבל טיצינו, מבחינה זו הוא פשוט אידיאלי (לא בטוח לגבי מיקומו ככוכב לכל האזור, כלומר – כולל סטרזה ואגם קומו, אבל אנחנו ניצלנו את הטיול האיטי שלנו לפיצול מקומות הלינה)

זהו, תם ונשלם לו הפרק הראשון של הטיול, בפרק הבא – שוויץ (או בלשון הקטן בחבורה – אייקו, אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת)

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s