יום חמישי לטיול – 7.8 – חבל טיצינו – עמק ורזסקה

התכנון היומי: יום מלא בעמק ורזסקה.

אחד היתרונות בטיול איטי הוא האפשרות להקצות יום מלא ליעדים שבטיול מהיר מקצים להם כמה שעות. היום שלנו בעמק ורזסקה התחיל לפני עשר בבוקר (מנצלים גם את המיקום האסטרטגי של המלון – כמה דקות נסיעה וכבר בתוך העמק), כאשר לגשר האבן הרומי הספקנו להגיע רק לקראת 19:00, ובאמצע כל כך הרבה יופי וטבע. יופי מושלם, עדין, מפנק, כמעט כמו בסרטים ובגלויות (לעומק עמק מאגיה עם היופי הפראי יותר).

מזג האוויר: נפלא, פשוט נפלא. שמיים כחולים, המים ירוקים… איזה כיף!

התחלנו את היום בסכר הענק שם גם קנינו כרטיס חנייה יומי ב-10 פרנק שישרת אותנו בכל החניות (אני זוכר תלונות על כך שכל החניות בשוויץ בתשלום, ומצד שני כדאי לזכור שכל הטבע בחינם… בארצות הברית כבר היו הופכים את העמק ל State Park, בישראל לגן לאומי כאשר המסלול למפל מן הסתם היה בעלות נוספת… שוב נחזור – שוויץ מאד יקרה באטרקציות התיירותיות ובמסעדות (כפול מאיטליה), השירותים למקומיים כמו הטבע, החופים, הסופרים ואפילו כבישי האגרה – בזול עד בחינם)

על הסכר היפהפה הלכנו הלוך ושוב, בדרך ראינו אנשים שהלכו במסלול למטה (משוגעים השוויצרים). תהינו מה יותר יפה – מראה הסכר או הנוף ממנו…

משם המשכנו לתוככי העמק כאשר היעד הבא הוא גשר האבן המפורסם, אבל לפניו ראינו מקום נפלא על שפת הנהר ועצרנו שם לארוחת בוקר

כשהגענו לאזור הגשר הרומי ראינו שכל החניונים מלאים (המקום היחיד בו הרגשנו עומס מסויים – בכל זאת יום ראשון, קיץ, מזג אוויר מושלם) אז החלטנו להפוך את הסדר ולסיים את היום בגשר. המשכנו אולי 2 קילומטרים והגענו לאזור אחר של הנהר, שנראה יפה עוד יותר ומתאים מאד לרחצה, וכבר לא כל כך עמוס. אז עצרנו שם לטבילה היומית. איזה נוף, איזה מקום נפלא, לא התאפקתי וחרגתי ממנהגי ואפילו פרסמתי תמונות בפייסבוק על חשבון תוכנית הגלישה… מדהים, מושלם! המים כמובן קפואים, אבל לילדים זה לא אכפת, הקטן (שאינו יודע לשחות) התעקש שהוא חייב להגיע לגדה השנייה של הנהר, והאמא האמיצה הלכה איתו… בהמשך גם הבנות הגדולות עמדו במשימה… ורק אני התנדבתי לשמור על החפצים…

לאחר שעתיים ויותר הצלחנו להתנתק מהמקום כאשר היעד עכשיו הוא הכפר הקטן בקצה העמק בשם Sonogno. כפר פשוט מושלם, שונה כבר לחלוטין באופיו מהכפרים האילקים, אבל יפה לא פחות, רק אחר.

לאחר שיטוט בכפר המשכנו במסלול בן חצי שעה אל המפל בקצה האגם (טיפ: אפשר להמשיך ברכב את רוב המסלול בדרך עוקפת, תכוונו אל מסעדה בשם Evra). איזה יופי של מפל, גם שם בדקנו את מצב המים, וגם שם היו קפואים, אבל בחוץ חם אז אין בעיה.

בחזרה התנדבתי עם הגדולה להביא את הרכב ובדרך ראינו, איך לא, גן שעשועים מושקע במיוחד אז עצרנו שם למנוחה להורים והוצאת אנרגיה לקטנים (היום הבנו – זה לא שהילדים עייפים ללכת, הם כמעט אף פעם לא עייפים, זה פשוט משעמם ללכת במסלול שטוח בלי הפעלות, אבל אם יש משחקים, או אם המסלול הופך למסלול מכשולים בין אבנים שאפשר לקפץ ביניהם – פתאום נמצאית אנרגיה אינסופית)

היה כל כך כיף שלא שמנו לב שהשעה כבר מתאימה לארוחת ערב יותר מאשר לצהריים – אז עצרנו ב Grotto עלום שם בעיירה, שם אכלנו אוכל מקומי אותנטי – דג מעושן טעים במיוחד, סלט מיוחד, ופולנטה הכרחית…

השעה כבר הפכה להיות מאוחרת אז המשכנו לתחנה האחרונה להיום – ponte dei salti המפורסם והעיירה Lavertezzo. היתרון בהגעה לשעת ערב היה שלדקות מסוימות הגשר היה רק שלנו..

לקראת השעה שמונה בערב יצאנו בחזרה לכיוון המלון לצפות עוד קצת במתעמלים ובכדורעף חופים (הכל בתיבול איטלקי או צרפתי, תלוי בערוץ שבחרנו). הקטנים לא ויתרו והלכו לשעה וקצת לשחק בחדרי המשחקים של המלון

מחר יום חדש – מחר יוצאים לטעום מעט מהאלפים… שווה לחכות