יום עשרים ושלושה לטיול – גראנד טיטון, חלק א'
היום אנחנו מתחילים את החלק השני בטיול שלנו פארקי הטבע הגדולים של וויומינג ומונטנה, כאשר מנת הפתיחה היא טיטון, וכפי שמיד נגלה, כבר בעשר הדקות הראשונות בפארק תביא לנו את אחד משיאי הטבע בטיול
אבל נתחיל בהתחלה – קמים בבוקר, והשמש זורחת, זה עוד ישתנה.
מזדרזים בארוחת הבוקר והופ כבר בדרך לפארק. מדלגים על מרכז המבקרים (יהיה זמן מחר) וממהרים לאגם ג'ני, לתפוס חניה. וטוב שכך עשינו. השעה 09:00 ומגרש החניה העצום כבר כמעט מלא, כשנצא מהחנייה כעבור כשעתיים וקצת נראה אנשים חונים הרחק הרחק ובצורה מפוקפקת.
יורדים מהרכב ועושים דרכנו אל נקודת העגינה של הסירות במטרה לקחת שייט על האגם לכיוון המסלול אל Hidden Falls ו- Inspiration Point. כמה מאות מטרים בהמשך וריינג'ר עוצר אותנו על הגשר ומבקש שנמתין. יש דוב באזור! מחכים כעשר דקות, ואז במרחק של עשרות בודדות של מטרים עוברת בגאווה אמא דובה ואחריה דובון קטן א' ואז דובון קטן ב' – כולנו בהתרגשות רבה. 10 דקות בתוך פארק טיטון ומה עוד אפשר לבקש? ובהמשך, בגלשייר כשנצפה בדובים רק דרך משקפות, נהנה מהידיעה שאת שלנו כבר קיבלנו, ומי חשב שזה יהיה דווקא בטיטון.
מבחינתי אפשר היה לסיים בכך את היום, הרי איך אפשר עוד להתעלות על המחזה שרק ראינו? ועדיין, הגענו כבר לכאן אז לא נטייל? ובכל מקרה זאת לא ההפתעה האחרונה להיום.
בחזרה לאגם ג'ני – שטנו בשייט הקצר מאד (מדובר יותר בכלי תחבורה) ויצאנו אל מסלול קליל אל המפל הנעלם ו Lower Inspiration Point (המסלול שבין המפל לנקודה העליונה סגור לשיפוצים, אז צריך לבחור בין המפל לבין Inspiration Point המקורי)
מסלול קליל ומוצלח – מפל רב עוצמה, הליכה נעימה ונוחה ביער ותצפית אל האגם יפה (יהיו יפים יותר בפארק). מזג האוויר גם הוא כבר שונה – מרגישים את ההתקררות הנובעת מהתנועה המתמשכת צפונה של השבוע האחרון, ומכאן רק במקרים נדירים נגיע ל-30 מעלות, והיום בכלל יהיו הפתעות במזג האוויר לכיוון ההפוך
עם סיום ההליכה עצרנו במרכז המבקרים הקטן של אגם ג'ני, בעיקר כדי לקחת חוברות ג'וניור, וחזרנו לרכב, ולאחר עצירת אוכל מאולתרת המשכנו אל Jenny Lake Scenic Drive.
במקור תיכננו רק לנסוע על הכביש ולהמשיך הלאה אך המבט אל אגם סטרינג כל כך מצא חן בעינינו שלאחר שסיימנו את הלופ, החלטנו לחזור עליו והפעם מתוך כוונה להיכנס לכביש הצדדי המוביל אל אזור אגם סטרינג. הריינג'ר שם עצר מכוניות מלהיכנס לחניה אז חנינו בכביש הגישה המרוחק (היכן שמותר), וכמה דקות אחרי כן חזרתי לרכב לבדי ונכנסתי איתו. (התכוונתי לומר שהמשפחה כבר בפנים אבל הריינג'ר ישר נתן לי להיכנס, מסתבר שהם שמים שלט שאין חניה וכך מבריחים את מרבית האורחים לרגע, מי שמתכוון באמת להישאר באזור ומבקש להיכנס, בדרך כלל נותנים לו ולכל היותר יחכה בצד כמה דקות עד שרכב אחר יצא)
רחצנו באגם הקפוא בלב יופי קסום, הילדים שוב שיחקו באגם ובמשחקי החול שלנו (גם אם אין חול אלא בעיקר סלעים).
לאחר שהילדים (והוריהם) מיצו את המקום, חזרנו לרכב, וכמו בדרך כלל – כשמרגישים שהילדים עייפים משהו, זמן לנסיעות תצפית, כשהיעד הראשון הוא הר סיגנל – עלינו על ההר וגשם התחיל לרדת – עדיין בתבנית השבועיים האחרונים – שמש קרירה בבוקר, התחממות בצהריים, התעננות אחר הצהרים – אבל הפעם גם צניחה דרמטית בטמפרטורה, ואנחנו עולים. וכשהגענו לנקודת התצפית הגשם נדמה שנחלש אז יצאתי מהרכב, וכמעט מיד התחיל לרדת ברד כבד. וואוו… במנוסה חזרתי לרכב. לאחר שנרגע יצאנו לצלם את השמיים המעוננים, החלטנו שנחזור מחר בתקווה לשמש, וירדנו.
משם המשכנו לשלוש נקודות תצפית – אל סכר ג'קסון (כשראינו נקודת גישה לנהר החלטנו לחזור מחר לרחצה… היתרון בטיול מרווח), אל התצפית המקסימה ל- WillowsFlats ולסיום – Oxbow Bend. ואמנם נקודות אלו מיועדות לתצפית בבעלי חיים אותם לא ראינו (טוב, קיבלנו את חלקנו בבוקר, ובכלל גילינו שאת בעלי החיים רואים בדרך כלל איפה שהם רוצים ובאופן מפתיע ולאו דווקא בנקודות המיועדות), אבל הן פשוט מושלמות בעצם הנוף והטבע.
ב- Oxbow Bend ציפתה לנו הפתעה נוספת. שמעתי קול של גבר ששואל באנגלית אם אני יכול לשמש כעד בחתונה, ומשהסכמתי, נפלה עלי הזכות להשתתף בטקס מרגש וברגעי אושר של אנשים זרים שלרגע וברגע הפכו לקרובים, והכל באחד המקומות היפים שהייתי בהם…
יום של חוויות!
חזרנו לעיירה ג'קסון מתוך תקווה לראות את מופע הערב אך האיום בגשם הביא לקיצורו והקדמתו אז ראינו רק את הסיום (שבפועל היה כמעט הכל). מצד שני הרווחנו קשת מיוחדת מעל שמי העיירה
לארוחת ערב הצלחנו לשכנע את הילדים ללכת למסעדה מקסיקנית מוצלחת מאד.
לאחר הארוחה המשכנו להסתובב בעיירה המקסימה, הגענו לחנות צעצועים מקסימה בה קנינו לקטן מתנת יומהולדת (מחר!), לגו כמובן, וחזרנו למלון לאחר יום נפלא.
יום עשרים וארבעה לטיול – גראנד טיטון, חלק ב'
שוב יוצאים לפארק טיטון, אבל היום לוקחים את הזמן כי במקומות הלחוצים והעמוסים כבר היינו אתמול. מתחילים במוזיאון לאמנות בעיירה ג'קסון המייעד עצמו לאמנות סביב החיים הפראיים -National Museum of Wildlife Art. מוזיאון יפהפה (יקר משהו) כשהשיא בעינינו הוא תערוכת הצילומים של בעלי חיים בסכנת הכחדה וכאלו שכבר הוכחדו. מבחינת הילדים יש להודות האטרקציה העיקרית במוזיאון היתה אזור הילדים שם חיכו להם תחפושות של בעלי חיים, עמדות אמנות וציור ושאר הפעלות – זאת גם אחת הסיבות שעצרנו במוזיאון (יומהולדת לקטן). מחוץ למוזיאון צפינו בכמה עשרות ציירים חובבים (והילדים נהנו לבדוק את ההתקדמות שלהם מרגע במשך הזמן שהיינו שם)
משם המשכנו אל פארק טיטון ובתחילה אל המקומות שסימנו אתמול – הר סיגנל – הפעם כשהשמש זורחת.
אל סכר ג'קסון כשהפעם עצרנו בנקודת הגישה הסמוכה לרחצה בנהר סנייק.
לקראת צהריים יצאנו אל החלקים הצפוניים של הפארק – אגם גקסון. שם הלכנו למסלול קליל סביב האגם ומצאנו חוף משפחות מקסים שם עצרנו (זאת הבעיה במסלולים שסובבים אגמים, באמצע תמיד מוצאים מקום כל כך מוצלח שמעדיפים לעצור בו). ואז – השמיים שוב התקדרו, אמנם טפטוף קל, אבל נהייה קר להיות ליד האגם אז המשכנו למסלול הליכה אחרון בפארק – Lunch Tree Hill היוצא מאחורי הלודג' של אגם ג'קסון – כפי ששם המסלול מרמז הוא מתחיל בטיפוס על גבעה אל עץ בו האגדה/הסיפור טוען שרוזוולט עצר, הוקסם וחתם על הצו להקמת הפארק.
בכל מקרה עוד תצפית מקסימה אל האחו והרי טיטון המתרוממים כמעט בפתאומיות ממנו.
למסלול אין סוף ברור אז הלכנו כרצוננו על הגבעה ואז עשינו דרכנו חזרה למרכז המבקרים, שם בנוהל הרגיל הילדים סיימו את מטלותיהם וקיבלו תגי ריינג'ר. יש לציין את הידידותיות הרבה של הריינג'ר שהעניק להם תגים, וממש ניהל עם הבנות שיחה ארוכה (כשאני משמש כמתורגמן).
זהו מסיימים עם פארק טיטון כשלפנינו כשעתיים נסיעה למקום הלינה Old Faithful Lodge אשר בתוככי פארק ילוסטון, אז על קורותינו בערב בפארק ילוסטון כבר אכתוב בפוסט נפרד ורק אציין שכל הדרך באגם ג'קסון לילוסטון מרגישה כמו פארק לאומי. כל כך הרבה נקודות תצפית. יופי שאין לו סוף
ובפוסט הבא –ילוסטון!!!
על טיולים ומה שביניהם 