בדיוק לפני תשע שנים (פחות שבועיים) יצאנו, זוג + ילדה/תינוקת בת שנה וחמישה חודשים לטיול המשפחתי הראשון שלנו, כשהיעד הוא דרום מערב הקלאסי של של ארצות הברית, והתחנה הראשונה היא סן פרנסיסקו, ורגע אחד שזכור לו במיוחד מאותו טיול הוא כשאני ובת זוגתי הרגשנו איך עברנו מטמורפוזה – יצאנו כזוג + ילדה וחזרנו למשפחה. ואין ספק – אין כמו טיולים משפחתיים לגיבוש וקירבה, ומאז משתדלים כל שנה לצאת מהשגרה לשבועיים (או במקרה החריג לחודשיים) למסע גיבוש שנתי.

תשע שנים אחרי, לאחר חודשיים בדרכים לרוחבו ובעיקר לאורכו של מערב ארצות הברית, מגיעים לנקודת הסיום של הטיול, שבהרבה מובנים זאת גם סוג של נקודת ההתחלה – סן פרנסיסקו. אי לכך הימים בעיר יתבלו את החדש עם הישן, מקומות שלא היינו בביקור הקודם עם חזרה אל אותן מקומות ואל אותן תמונות, בוגרים ב-9 שנים, והפעם כמובן עם שלושה ילדים.

בחזרה לטיול, בחזרה לסן פרנסיסקו

יום חמישים ותשעה לטיול – מגיעים לסן פרנסיסקו

קמים בבוקר בעיירה פטלומה, ולאחר ארוחת בוקר וסידור האוטו, חצי שעה נסיעה ואנחנו ביעד הראשון שלנו להיום – מוזיאון הילדים בסוסליטו בשם – Bay Area Discovery Museum כאשר שוב נכנסים בחינם בזכות כרטיס ASTC שלנו (חברות בארגון מוזיאוני המדע והילדים המתקבלת אוטומטית עם מנוי למוזיאון המדע בירושלים).

• 

• 

לגבי המקום עצמו – מוזיאון ילדים הבנוי מרחבה עצומה והאנגרים שונים אשר כל אחד מהם בנושא אחר – כולל עמדות יצירה, מדע לקטנים, הפעלות מסוגים שונים בענייני כימיה, פיזיקה, אור, בעלי חיים, ועוד – מקום ברמה אחרת לגמרי – מיועד בעיקר לקטן שלנו (בן 5) אבל המנהלים מספיק חכמים כדי לדאוג לאטרקציות גם לגדולים יותר, כך שגם הגדולות בהחלט לא השתעממו. והמבוגרים? הם נהנים מהמיקום הנפלא של המוזיאון השמקיף אל גשר שער הזהב.

ואכן מיד עם סיום הביקור הולכים אל ה- Vista Point – לנקודת תצפית נהדרת על הגשר, ואז כמתבקש – חוצים את הגשר עם האוטו אל סן פרנסיסקו, כאשר היעדים להיום הם בעיקר אלו שמרוחקים מאזור הלינה שלנו הסמוך לאזור הרציפים, כלומר אלו שדורשים רכב.

מתחילים בירידה אל חוף הים – חוף China – שם כמעט לבדנו משחקים מעט בחוף ומתצפתים למפרץ.

• 

• 

ממשיכים ל- Twin Peaks – לתצפית נפלאה על העיר כולה (מוצלח בהרבה מהתצפיות בתשלום על גגות מגדלים כי התצפית היא כמעט ישרה) – במעין קסם אלו יהיו הרגעים האחרונים של שמיים כחולים בימים הקרובים.

• 

• 

כאן סיימנו את האתרים החדשים להיום ועברנו לחלק הנוסטלגי – אותו מתחילים בכיכר המשקיפה אל הגברות הצבועות.

אגב – מדהים עד כמה קל לנהוג בעיר, וחשוב מכך – כמה קל למצוא חנייה באזורים אלו שמרוחקים מאזור הרציפים. משם נוסעים אל רחוב לומברד, לחווית נהיגה ברחוב המפותל (עוד נגיע אליו ברגל).

ממשיכים למלון שלנו – Columbus Motor Inn – המלון היקר ביותר בטיול ובפער ניכר (היחיד בקידומת 2XX) – אבל יש להודות – מיקום נפלא, חנייה נוחה מאד וחינמית, חדרים גדולים – מומלץ מאד. מחנים את האוטו, למזלנו בחניה הצמודה למעלית, מרוקנים אוטו לקראת סידור התיקים, ויוצאים לביקור ראשוני באזור הרציפים, אשר גם אותו מתחילים ביעד נוסטלגי – מלון ארגונאוט Argonaut – בו לנו בביקור הקודם (אז עלה לנו לילה באזור 150$ לזוג עם תינוק, כעת לחדר משפחתי לא מצאתי מתחת ל-500$…), הצטלמנו באותן מקומות בלובי, ויצאנו להליכה באזור הרציפים עד רציץ 39, שם לאחר צפייה הכרחית בכלבי הים, ראינו מופע לוליינות ועשינו דרכנו חזרה למלון. רושם ראשוני – רציף 39 התמלא באטרקציות ואנשים, אבל התרוקן מעט בכלבי ים…

• 

• 

למעשה מהתבוננות בתמונות ישנות מתברר שיש כמעט אותה כמות של כלבי ים, רק הוסיפו להם משטחי רביצה…

יום ששים לטיול – מגיעים לסן פרנסיסקו

יום שהוא שיחזור כמעט מלא של היום הראשון בטיול של לפני 9 שנים – כמעט לפי הסדר – ארוחת בוקר באזור הרציפים, שייט אלקטרז –

• 

• 

ארוחה ב Rainforest Cafe – שיטוט ברציפים – מוזיאון המכונות המיוחדות ברציץ 45… הפעם כמובן בהרכב מלא, זאת במשולב עם אטרקציות חדשות כמו מבוך המראות המצוין והשלמת קניית מזכרות

• 

• 

יום משפחתי רגוע ונפלא… כאשר הקסם לפעמים מסתתר ברגעים קטנים

יום ששים ואחד לטיול – יום אחרון בדרך למטוס

קמים לבוקר אחרון ומתחילים במשימה הקשה של סידור המזוודות – התאמת משקלים, סלקציה של מה חוזר איתנו ומה נשאר (בעיקר בגדים ישנים ונעלים קרועים), בדרך משתמשים גם בתיק נפתח שישמש כמזוודה חמישית. לאחר ארגון כל הציוד באוטו וצק אאוט מתחילים הליכה קצרה חוזרת לרחוב לומברד – עולים ויורדים בפיתולים, הפעם ברגל

ואז חוזרים למלון מחליטים לא להוציא את האוטו אלא להעזר בתחבורה ציבורית, וזאת כיוון שמתברר שביעד שלנו – האקספלוטריום – אין חנייה מסודרת. נוח מאד אגב…

ולגבי המוזיאון עצמו – נפלא, סיום מדויק של פרק המוזיאונים שלנו. פרט פיקנטי – המוזיאון לא כלול במסגרת כרטיס ASTC ולבדו עלה יותר מהמנוי השנתי… אבל מדובר בהחלט במוזיאון ברמה אחרת – כמות חריגה של מיצגים אינטראקטיבים המלהיבים כל גיל, כאשר גולת הכותרת היתה מצלמת תלת מימד שיוצרת דמות הולוגרמית של מי שעומד מולה – מרתק

• 

• 

• 

לאחר כשש שעות במוזיאון עושים דרכנו בחזרה לאוטו לנסיעה (חסרת תקלות) לנמל התעופה, לפרידה אחרונה מכביש 101 שליווה אותנו בשלושת השבועות האחרונים. כל הסדרי הנמל עוברים בקלות ומחכים לטיסה בת 13 שעות שתיקח אותנו ישירות לארץ לשבוע אחרון של חופש גדול.

• 

• 

מילות סיכום

זהו, תם לו מסע מרתק בין חודשים בו החלפנו נופים שוב ושוב – מהרי הרוקי ודיונות החול של קולורדו אל המרחבים והמדבר של ניו מקסיקו, אריזונה ויוטה, אל ההרים המשוננים והתופעות התרמיות של וויומינג, האגמים האלפינים של מונטנה, אגמי הנופש השלווים של צפון איידהו, מדבריות מזרח וושינגטון, הרי הקסקייד המושלגים, החופים הפראיים של האוקיינוס הפאסיפי, יערות הגשם והרדווד במערב וושינגטון, אורגון וצפון קליפורניה עם דגימה של אגם געשי מדהים באמצע.

בו זמנית נענו בין עיירות קטנות מקסימות כמו אספן, דוראנגו, יוריי, מואב, גקסון, ויינטרופ ועוד לערים גדולות יותר כמו דנבר, ונקובר, פורטלנד וסן פרנסיסקו, כשבאמצע מבחינת גודל אבל בצמרת מבחינת קסם יושבת לה סנטה פה. פגשנו אנשים מהמשפחה הכי קרובה שיש עד לזרים מוחלטים, ובעיקר היינו איתנו, עם עצמנו, במסע גיבוש פנימי מלא חוויות, חיוכים, קסמים והרפתקאות…

ונסיים מציטוט מספר – קרוואן בשניים (מאת מייקל זדוריאן):

"זה מה שאני אוהבת בחופשות" אני אומרת ובוהה מהחלון בשאריות צמחים חומות שמנקדות את הדרך.

"כבשים?"

"שהכל מאט. חווים כל כך הרבה וחוויות בתקופה קצרה. אי אפשר לזכור איזה יום זה. הזמן מאט כמו חלום."

הזמן מאט כמו חלום ובו בזמן חודשיים עוברים חולפים להם כרגע אחד…