יומיים מלאים יש לנו באזור האגמים, בדרך ממפלי הניאגרה למנהטן. הפעם דווקא אתחיל עם על מה ויתרנו – על איתקה. הסיבות: מפלי העיירה אמורים להיות די יבשים בסוף הקיץ (ויש לנו מספיק אחרים), סופ״ש עמוס במיוחד באוניברסיטת קורנל לביקורי משפחות, ומצד שני התמקדות במוזיאון הזכוכית בקורנינג לחווית יומהולדת. נאמר – לצד ורמונט בקיץ, גם אגמי האצבעות שבתיכנון הראשוני הן רק יעד בדרך (בין מפלי הניאגרה למנהטן) הפכו ליעד ראוי בפני עצמו, מהנה מאד

וכרגיל נחזור לתיאור היומי

המשך יום 12 לטיול – Letchworth State Park ועוד

כאמור בפוסט על מפלי הניאגרה אנחנו יוצאים לדרך באזור השעה 12:00 כאשר היעד השני (והאחרון) שלנו להיום הוא הסטייט פארק העונה לשם המסובך Letchworth State Park – ויש להודות חששתי במקור אולי הגעה לפארק שבעיקרו צפייה במפלים מיד אחרי מפלי הניאגרה אינה כה אידיאלית עד כי תהיתי אם להפוך את הסדר ביניהם (לוותר לא חשבתי, הסטייט פארק נמצא ב Wishlist שלי כבר עשור, מאז אחי ומשפחתו שלחו תמונות משם). אבל היפוך הסדר לא היה הגיוני מבחינת שאר התוכניות וזמן נסיעה ולכן החלטתי שמקסימום נצא משם מהר.

ובכן – וואוו – אמנם מפלים ״קטנים״, בטח לעומת מפלי הניאגרה, אבל מבחינת יופי של טבע כאילו מיקמו אותם בסצנה מושלמת, כאילו עיצב אותם אדריכל נוף – שלמות מסוג אחר. ועוד משהו חשוב ביותר – אין אנשים – פארק כה יפה אך מיקומו עוזר לו להיות נינוח, בלי ההמולה של מפלי הניאגרה בוודאי ואפילו אין להשוות לכמות המבקרים בווטקינס גלן אליו נגיע מחר – טבע כמו שצריך להיות, כמו שאנחנו אוהבים בטיולים בארצות הברית… ובשורה התחתונה – ממש לא מחליף את מפלי הניאגרה, חוויה מסוג אחר לחלוטין, רגוע הרבה יותר, אבל בהחלט משלימה אותה, ובעיני – לכל מי שנוסע באזור (מהמפלים בואכה ניו יורק או איתקה/קורנינג) ממש כמעט חובה להשקיע בפארק לפחות שעה ועדיף שעתיים.

אז מה עשינו – פשוט נסענו לאורך הכביש הראשי, עצרנו בנקודות העצירה השונות והמומלצות – על המפלים ראשונים (הנמוכים) ויתרנו, עצרנו בנקודת תצפית מהממת על הקניון כאשר המפלים הרחק ברקע

הלכנו מעט ביער הצמוד לנקודת תצפית נוספת (אחת מהן נקראית inspuration point , השנייה חסרת שם – אבל אי אפשר לפספס)

ואז – כמובן לשיא הביקור עצרנו בחניון ליד צמד המפלים Upper Falls & Middle Falls – שם הלכנו מסלול קליל בין שני המפלים ששניהם מומלצים מאד לצפייה מקרוב ומרחוק – סך הכל ביקרנו בפארק כשעתיים נינוחות (ודי ברור שאם הייתי אמריקאי, הייתי מזמין לינה בפארק, ככה לקחת אותו לאט). אגב – ברור שהמפלים לא בשיאם (בתמונות של אחי היו הרבה יותר מים אבל בתחילת הקיץ) אבל זה לא באמת משפיע על היופי (בניגוד אולי למפלי איתקה עליהם ויתרנו)

משם ממשיכים לעיירה בה נישן ב-2 הלילות הקרובים – בשם Hammondsport למלון מעולה במיוחד של רשת בסט ווסטרן העונה לשם BW – The Hammondsport Hotel – במחיר של 160$ ללילה קיבלנו סוויטה גדולה, ארוחת בוקר מושקעת במיוחד ובריכה (סוף סוף אחת פתוחה) שהקטן נהנה ממנה במיוחד, והכל ברמת שירות גבוהה מאד ובקרבה לעיירה החמודה.

לאחר מנוחה במלון (ודגימת הבריכה על ידי הקטן ואימו) יוצאים לעיירה לארוחת ערב – השעה שמונה, העיירה כמעט הולכת לישון ואנחנו עוצרים לארוחה במסעדה בשם Burgers & Beer of Hammondsport – מומלץ מאד – מחירים כמעט של פאסטפוד אבל ברמה גבוהה הרבה יותר ומבחר מעולה של בירות מקומיות – הכל באווירה קלילה.

זהו – הסתיים עוד יום נפלא – מחר יום הולדת

יום 13 לטיול – חוגגים יומהולדת

מן מנהג שלנו להיות בחו״ל ביום ההולדת של בת הזוג – בהתחלה כמעט לא הייתה ברירה (אמצע אוגוסט, הקייטנות של הילדים נגמרו) ובהמשך הפך למוקד קבוע בטיול שתוכנן כך שיהיה ביום הזה משהו מיוחד. הקורונה כמובן שיבשה תוכנית ב -2020 (המרנו בלילה בת״א) וב -2021 (המרנו ללילה בירושלים כאשר חופשת חו״ל עברה לתקופת חגי תשרי – הביקור המושלם בפאריז, נורמנדי ובריטאני). השנה חוזרים לחגוג יומהולדת בחו״ל כשהמוקד יהיה מוזיאון הזכוכית בקורנינג, אבל קודם מתחילים את היום בפארק הטבע המוכר, הכה מומלץ, וכה יפה – ווטקינס גלן – ובהחלט מומלץ להתחיל אותו בבוקר. יש שאומרים כי אחר הצהריים חם ולח מידי – אבל אנחנו כאמור בכל ימי הטבע מקבלים קיץ אינדיאני שדומה יותר לסתיו – אבל יתרון שני לביקור מוקדם הוא חנייה נוחה ומיעוט יחסי של מבקרים (בחזור נראה עד כמה היעד הזה פופולרי ע״י ישראלים – אולי היעד היחיד בטיול שלנו שהרגשנו שנכבש ע״י דוברי עברית).

איכשהו בהלוך פספסנו את ההסעה ובחזור לא מצאנו אותה כך שהלכנו את מסלול הנקיק הלוך ושוב (כאשר בחזרה קיצרנו דרך indian trail הקליל) – לתחושתי עושים רעש גדול מדי לגבי ההסעה – בהלוך, כלומר בעלייה, כדאי בעיני בכל מקרה ללכת עד נקודת הפיצול כי ככה הנוף כל הזמן מול העיניים והחזור גם ככה קליל.

והמסלול עצמו – מהמם – מומלץ ביותר – לפעמים חוכמת ההמונים צודקת (רק ממליץ כאמור להמנע מההמונים על ידי ביקור מוקדם). שעתיים וקצת חולפים להם – נפרדים מהמסלול (ובאופן כללי ממסלולי הטבע לטיול הזה) ועושים דרכנו למנה העיקרית – מוזיאון הזכוכית (שוב כניסה חינם למינויי מוזיאוני הטבע והמדע), כאשר הלפתן בביקור יהיה סדנה שהזמנתי מראש לבת הזוג – להכין בעצמה את התכשיט החדש שלה – הסדנה היתה מעולה (אגב – ממליץ על הסדנאות מהסוג שאני הזמנתי שמייצרות תכשיט/מדליון ולא את הדברים המתנפחים – כי בסדנאות הניפוח המזמין יותר צופה במנפח שהוא עובד המוזיאון בעוד בסדנאות תליונים – אתה באמת עושה הכל – מבחירת שילוב הצבעים, הצורה של המדליון ועד ממש ההכנה הפיזית שלו – מומלץ מאד, רק שימו לב לגבי איסוף היצירה – פרטים בתיאור היום הבא).

המלצה גדולה במיוחד נוספת היא לצפות בסדנאות השונות בהן המקצוענים של המוזיאון מכינים מולנו כדים ושאר יצירות, והכל עם הסברים מעולים וידידותיים מאד לחובבים. כמו כן הגלריה בעינייני מדע, אופטיקה ואשליות היתה פשוט מעולה, נסיים בהמלצה למטיילים עם ילדים (ולא בני נוער שכבר אין להם כוח לשטויות) – בקשו את החוברת של חפש את המטמון – בה הילדים נדרשים למצוא יצירות שונות לפי כללים בחוברת – הקטן נהנה מזה מאד

סך הכל היינו במוזיאון 4 שעות שלמות וקצת אחרי 17:00 עושים דרכנו החוצה (דרך חנות המזכרות כמובן) כאשר בדרך ממלאים עוד הבטחה לילדים – עצירה בוולמארט (שהיה עוגן בטיול הגדול למערב, בעוד בטיול הזה שהיה קליל ועירוני יותר – פחות היה בכך צורך) – קונים כמה דברים לבית ספר ובכלל וחוזרים לעיירת הבית, כאשר מכוונים עצמנו למסעדה הפופלרית בעיירה העונה לשם – Timber Stone Grill – השעה יותר מוקדמת מאתמול והמסעדה שוקקת חיים – מלאה לחלוטין בפנים – בחוץ יש מקום – אבל קר מדי לשבת בחוץ (ואפילו מטפטף קצת – כמעט חורף תל אביבי), אז מזמינים מקום בפנים לעוד 45 דקות וחוזרים למלון לנוח ולארגן כביסות. בחזרה למסעדה שבחלט מצדיקה את הרעש וההמולה – חוגגים בה יומהולדת בארוחה טעימה במיוחד (שוב – מסעדה מהצד היקר יותר לטיול – ועדיין זולה כמובן יחסית לישראל, ובהחלט מצדיקה יומהולדת)

זהו – תם לו עוד יום מושלם ומחר – מנהטן!

יום 14 לטיול – השלמות יומהולדת בדרך למנהטן

אחת הבעיות העיקריות בסדנאות היצירה במוזיאון הזכוכית היא שהיצירות חייבות להישאר לילה בתנור במוזיאון וזמינות רק למחרת בצהריים (או למשלוח שלא כ״כ רלוונטי לתיירים) – אבל מכיוון שקורנינג היא בדרך למנהטן (העיירה המונדספורט נמצאת כחצי שעה מקורנינג) ויש עוד יעד בעיירה שלנו שמתאים לסיום חגיגות יומהולדת אז הכל יוצא מצויין מבחינת התיכנון.

היעד לבוקר הוא Glenn H Curtis Museum- הנמצא בעיירת הבית שלנו, פחות מדקה נסיעה מהמלון (שבעצמו בלובי תלוי מטוס). זהו מוזיאון נושא העוסק בחייו ויצירותיו של גלן קרטיס – מאבות האווירונאוטיקה ומי שהיה גאוות העיירה והאזור – המוזיאון כולל המון דגמים משוחזרים באופן מדוייק של מטוסים ראשונים שהאיש תיכנן וטס בהם (ממש במקביל לאחיים רייט שקיבלו את התהילה) כמו גם אופנועים, סירות, מטוסי סירות, מכוניות ובאופן כללי – כל מה שזז ובעיקר שזז מהר – שוב ממליץ למטיילים עם ילדים לקחת את דפי חפש את המטמון שהקטן מאד נהנה מהם – ובאופן כללי ממליץ מאד למי שבאזור ויש לו שעתיים פנויות, בטח לחובבי בזאנר (בת הזוג היא מהנדסת תחבורה אז מהבחינה הזו רווח כפול ולכן מדובר עדיין בהשלמות החגיגות)

לאחר שעתיים יוצאים לכיוון מוזיאון הזכוכית ומגיעים בדיוק בזמן לאסוף את התכשיט היפהפה שבת הזוג הכינה אתמול ויוצאים לנסיעה ארוכה של כמעט חמש שעות עד שנגיע למלון במהטן ואז נחזיר את האוטו בסמוך – אבל זה כבר שייך לפוסט הבא על מהנטן