ימי עמק הלואר – כללי
כאמור בפוסט הכללי – בראשית תכנון הטיול היו בריטני ונורמנדי בלבד, אבל כשהתחלתי לקרוא על טיולים בצרפת נתקלתי במקום בשם Put du fou הנמצא כ-4 שעות נסיעה מפאריז לכיוון קצה עמק הלואר – קרוב יחסית לנאנט ועדיין סביר להגעה לבריטני (אזור דינאן-סט מלו). משהתחלתי להעמיק את הקריאה, מהר מאד הפך הפארק מתוספת לעוגן של ממש. ממשהו להשלמה לבילוי של יומיים. קריאה מעמיקה יותר של המלצות, לוח הופעות, זמני פתיחה בספטמבר ומחירים הבהירה לי ש:
1. הכי טוב לבלות בפארק בחמישי שישי – גם פחות צפופים מהסופ"ש, וגם חמישי כולל הופעת הערב החינמית המומלצת מאד
2. ואם מגיעים ברביעי בערב ליומיים – מומלץ ביותר לישון במלונות הפארק עצמו – יש מבצע מיוחד על הגעה בליל רביעי שבעצם מתוך בדיקות שונות יוצא שהלילה הראשון הוא כמעט בחינם (הפרש של 30 יורו לעומת לינה אחד במלון), ככה שעלות העודפת של הלינה בפארק לעומת לינה בחוץ היא שולית עד לא קיימת – 2 לילות ב-300 יורו לחדר לחמישה כולל ארוחת בוקר (ממש לא המצב בדיסני בה לינה במלונות דיסני מייקרת דרמטית את העלות – בערך פי 3)
3. המלונות של הפארק זוכים לתשבוחות רבות באתרי ביקורות שונים ובמיוחד המלון La Citadelle – המצודה שבו בחרנו לבסוף (ובדיעבד – בצדק)
פרט פיקנטי – ימי קורונה והססתי להזמין מלון כי היו דמי ביטול. ברגע מסויים אפשרו ביטול חינם (עדיין תשלום מראש) אבל אז כל המלונות היו תפוסים – באסה. אלא מאי – חלון הביטולים חינם עם החזר כספי מלא היה 3 שבועות לפני ועם זיכוי שבוע לפני – אז המתנתי – ואכן כשחלון הביטולים עמד להיסגר המלונות השתחררו. ומכיוון שכבר רכשנו ביטוח רפואי שמכסה ביטולים – הזמנו את השהייה בפארק ליומיים כולל מצון המצודה – La Citadelle (ספוילר – מלון מושלם, בוודאי לילדים אבל לא רק)
כל בכתוב מעלה בעצם הכתיב את הטיול ב-3 הימים הבאים:
יום ראשון – איסוף רכב, נסיעה דרך נקודת עצירה כלשהי להגעה ל- Put du Fou לקראת ערב
יום שני – בילוי מלא בפארק
יום שלישי – בילוי בפארק עד שעות אחר הצהריים המורדמות טאז נסיעה ליעד הבא – דינאן שבבריטני
יום שני לטיול – בדרך ל Puy du Fou עוצרים ב Château du Clos Lucé
עכשיו מה שנשאר להחליט זה היכן להתמקד ביום הראשון – יום ההגעה לפארק. המחשבה הראשונה היתה על ארמון ורסאי – אבל חששתי – חששתי מתורים ועומס בימי קורונה – חוות הדעת על ההתנהלות שם תחת מגבלות הקורונה היו רעות באופן כללי, חששתי מהגעה מאוחרת בשל איסוף הרכב, חששתי גם שזה קצת ישעמם את כולנו ומהעבודה שזה ממש בראשיתה של נסיעה ארוכה ולא שובר אותה באמצע.
אז הגעתי למסקנה שעדיף לכוון לטירה אחת בעמק הלואר שהיא יחסית באמצע הדרך, כאשר ההעדפה היא פחות על מראה ויותר על תוכן – טירה מכוונת משפחות שתסקרן את הילדים והגדולים (כי פחות מתחברים אנחנו לפאר לשם פאר). כשקראתי לעומק על הטירה Luce Clos, "טירתו של לאונדרדו דה וינצי" – הרגשתי שזאת הבחירה הנכונה – גם מבחינת מיקום וגם מבחינת עניין – התייעצות משפחתית חיזקה את עמדתי -אכן זה מה שנבחר
אז קמים בבוקר – כרגיל המשפחה מתארגנת בזמן שאני יוצא למאפייה הסמוכה לקנות קוראסונים לארוחת בוקר ובגאט ושאר לחמים לצהריים, ואז אחרי ארוחת בוקר אני יוצא רגלית לתחנת השכרת הרכב הנמצאת ב Gare de Lion – מרחק 25 הדקות הליכה מהדירה – הרכב הוזמן במחיר מציאה חודשים מראש ב Rentalcar כולל ביטוח (מבצע שיצא בימי שיא הסגר) וכל ההתנהלות עם חברת ההשכרה Europcar היה מצויין – בתחילה ובסוף. הרכב שקיבלנו לא היה חדש מה שהיה רק יתרון כי כבר היו בו שפשופים שונים – קיבלנו מיניואן פורד גלקסי דיזל עם מערכת מדיה מצויינת המתחברת לטלפון – הרכב עצמו היה מעולה, חסכוני בדלק, מרווח אפילו עם כל הציוד (שכולו היה בתא מטען) וחגיגה של ממש בימי הכוכב בלי ציוד, ואפילו גג נפתח מגניב ביותר. לאחר לקיחת הרכב חזרתי לדירה, אספתי את המשפחה ויצאנו לדרך באזור 10:30 בבוקר
קצת פקקים בפאריז ויוצאים לאוטוסטרדות נהדרות (היום נשלם כ-30 יורו על כבישי אגרה, בשאר הימים זה יהיה סכום נמוך בהרבה) שיקחו אותנו בקלות ונינוחות ליעדנו – הטירה Luce Clos אליה הגענו בשעות הצהריים (כשאת הסנדביצים אכלנו, שלא כמנהגנו, בזמן הנסיעה).
הגענו לטירה וקנינו כרטיסים (לכאורה צריך להזמין לשעה ספציפית, ובכל חצי שעה מרשים ל120 אנשים להכנס – מבדיקה כשחנינו ראיתי שיש 115 מקומות פנויים- מה שהוסיף כיף שהכל פנוי ורגוע). מקבלים ברושורים בעברית ובאנגלית והתחלנו את הסיור. יש לציין שהיינו כבר בטירות יפות יותר, אך באנו לטירה לא בשל יופיה אלא בשל הנושא – לאונרדו דה וימצי – ומהבחינה הזו הטירה סיפקה את כל מה שביקשנו והרבה יותר.
ראשית הסתובבנו בין חדרי הטירה ששמרו את ציביון העבר
כולל מכשירים ויצירות שהן העתק של יצירותיו של דה וינצי
ואז יציאה לגנים הנפלאים
עם המון מתקנים והמצאות שהן העתק גמור ושחלקן אפילו אפשר לגעת, לבדוק, לשחק – הנאה רצופה הן לילדים והן לגדולים
אטרקציה נוספת ומצויינת – Leonardo da Vinci, painter and architect, galleries – במיוחד החדר המקרין את ציוריו של דה וינצי על קירות החדר (מומלץ ביותר
השיא כמובן הוא הגנים עצמם – המכונה המעופפת, הטנק, התותחים (כולם מוכרים לקטן ממשחקי מחשב שהוא משחק – TABS) ועוד ועוד…
קינחנו את הסיור בקרפים וגלידות בבית הקפה שבטירה עצמה.
סך הכל היינו בטירה כ-4 שעות נפלאות – מומלץ ביותר, מה שהיווה גם כטעימה ראשונה והזמנה לביקור עתידי בעמק הלואר
בסופן של 4 שעות יוצאים אל העוגן של הימים הקרובים – פארק Puy du fou – עוד שעתיים נסיעה בעיקר באוטוסטרדות ואז גם בכבישי כפריים – אבל נסיעה קלה (למזלנו עדיין מחשיך מאוחר אז מגיעים לפני שקיעה).
ועל ימי הפארק עצמו – בפוסט הבא
שורה תחתונה:
מבחינתנו העצירה ב- Luce Clos היתה מושלמת – הן במיקום, בזמן הביקור ובעניין. יש כנראה טירות יפות יותר כמו chateau de Chenonceau הסמוכה, אבל היא תישאר לטיול אחר (ואם היה לנו לילה נוסף לטיול כנראה היינו לנים באזור ומבקרים בה למחרת). הביקור ב- Luce Clos מומלץ ביותר גם למשפחות "שסתם" מבקרות בעמק הלואר והייתי מקדיש לה לפחות 3 שעות
על טיולים ומה שביניהם 