תיכנון הביקור בפארק גלשייר – כמו בילוסטון, גם את הלינה בפארק גלשייר הזמנו כשנה מראש (אזור מאני גלשייר), ולמרות שלא תיכננו מסלולי הליכה גדולים במיוחד הזמנו 3 לילות כדי לאפשר ריווח הטיול בפארק.
לגבי תיכנון הימים:
- ביום ההגעה – משהו בדרך אם בכלל נספיק, כאמור בפוסט הקודם – הספקנו טיול נינוח ב- Two Medicine הנפלא
- יום לאזור מאני גלשייר
- יום העזיבה – דרך כביש בדרך אל השמש Going to the Sun Road אל הצד המערבי
- יום נוסף מלא חופשי להחלטה בשטח. עם התעמקות בפעילויות אפשריות בפארק ומתוך הבנה של העומס על נקודות העניין בכביש GTTS, והזמן הנדרש להליכות השונות, החלטתי להקדיש את היום הזה לחציו המזרחי שלGTTS כאשר נתחיל ב- Logan Pass ומשם מזרחה דרך כמה נקודות עצירה חזרה למלון, וביום העזיבה נחצה את הכביש במלואו ונוכל להקדיש יותר זמן לצד המערבי של הפארק. מכאן כנראה שהיה הגיוני להעביר לילה לאזור St Mary, אבל נהננו מאד (מאד) מהמיקום והמלון גם אם עלו בנסיעה נוספת בכביש המשובש לכיוון מאני גלשייר.
יום שלושים ושניים לטיול – סביב אגם Swiftcurrent וטעימה מווטרטון
נתחיל באנקדוטה -במסגרת שיחה עם הריינג'ר בדרך לקבלת תג, נשאלו הילדים איך הם מציעים שיקראו לפארק לכשכל הקרחונים יעלמו, הגדולה ענתה ללא היסוס – Lakes Park – שהרי הפארק משופע באגמים מדהימים שעוצבו על ידי קרחונים מהעבר הרחוק. יפה אמרה.
המנה הראשונה להיום – הליכה סביב אגם Swiftcurrent. פארק גלשייר (כנראה לצד הר רנייאר בהמשך) היה המקום העיקרי בו התפשרנו על מסלולי ההליכה שנבחר תוך התחשבות בילדים – שאחרת היינו כנראה הולכים במסלול Grinnell Glacier (וכך יהיה מחר באזור Logan Pass) – לא נורא בכלל. גם המסלולים שהלכנו היו מדהימים, ורווח נוסף – נותר חוב שאולי עוד יביא אותנו לאזור שוב אי שם בעתיד.
אז אחרי ארוחת בוקר נינוחה בבקתה הענקית שלנו (מצרכים נקנו בחנות המזכרות/צרכנייה במרכז המלון) נוסעים באוטו קילומטר וקצת לתחילת המסלול – Swiftcurrent Nature Trail, המסלול הוא כשל 4 ק"מ כאשר אנחנו הארכנו אותו בשני קילומטר נוספים והוספנו הליכה אל ומסביב האגם Lake Josephine – למעשה עשינו ברגל את המסלול התיירותי שהסירה עושה באגם – אתמול שטנו ב- Two Medicine אז היום החלטנו ללכת לשם גיוון – וטוב שכך. מסלול יפהפה, עם מראות באמת מדהימים ברמה של אלו הזכורים ממילפורד סאונד הניו זילנדי, כלומר Can't get better then that (למרות שכמובן יהיה בהמשך עוד יותר טוב) – במיוחד מהאזור של Mani Glacier Lodge אבל לא רק.
לפיקניק צהריים עצרנו באגם Josephine שם גם לימדתי את הילדים להקפיץ אבנים באגם, ולא עזבנו עד שהצליחו – איזו שמחה…
בדרך חזרה כמובן גם ראינו במבי חמוד במיוחד ששיחק איתנו מחבואים
מגיעים חזרה לאוטו והשעה עוד מוקדמת, לפני 13:00. Two Medicine היינו אתמול, St Mary מיועד למחר.מחרותיים, אז מה נשאר? קנדה! מחליטים לחצות את הגבול אל אלברטה לביקור בווטרטון.
שעה נסיעה ומגיעים. ראשית עושים מסלול הליכה קצר למפל חביב ותצפית לקניון אדום – חביב, בדיעבד ניתן היה לדלג ולהגיע מיד לאגמים עצמם.
ואז מגיעים לשיא מבחינת הילדים – אל אחד האגמים בפארק – מיד אחרי מרכז המבקרים ומעט לפני הכפר. ומה כל כך מדהים באגם הזה? – העצים שנסחפו מהאגם מהם בנינו בעזרת שלד שהיה כבר קודם בית עץ לילדים (וזאת רק טעימת פתיחה לעומת בתי החוף שיהיו לנו באולימפיק פארק)
– אושר צרוף של שלושת הילדים, ואנחנו, לאחר טבילה באגם (פחות קר מהצפוי), משתזפים לנו בחוף האגם בשמש החמימה – אושר גם לנו.
היה קשה אבל בסוף הצלחנו לגרד את הילדים מהאגם ונסענו לכפר הראשי של ווטרטון לארוחת ערב קנדית בגריל המקומי (אגב – המטבע הקנדי אולי איבד ערך ועדיין יקר יותר מהגריל המקביל באזור המלון שלנו), ומשם בעקבות המלצה שקיבלנו 'בשידור חי' – נסענו לתצפית מהמרפסת של המלון המדהים בפני עצמו – Prince of Wales Hotel (ואשתי ואני צחקנו שאם הי פעם נהיה בטיול זוגי באזור – כאן נישן). ולגבי התצפית – מדהימה, מעוררת השראה, מה יש להגיד שאין כבר מה להגיד?
הפעם הילדים צריכים לגרד אותנו מהמקום, חוזרים לאוטו ובחזרה ל- US (אגב – מעבר הגבול בשני הכיוונים קליל ביותר, ללא תור, באווירה מחויכת ופרוצדורלית בלבד) ומשם לאחוזה הקטנה שלנו ב- Swiftcurrent Motor InnSwiftcurrent שהפכנו אותה לדירה בת שלושה חדרים – שני חדרי שינה נסגרים בדלת, ובמרחב באמצע הקטנים רצו לישון בשני שקי שינה מחוברים, וכל כך נהנו עד שבהמשך הטיול נצטרך להתעקש שישנו במיטות ולא כך)
יום מדהים בגלשייר עבר לו, ומחר צריך לקום מוקדם – לתפוס חנייה ב- Logan Pass
המשך הטיול – ממשיכים בגלשייר ביומיים באזור Logan Pass
על טיולים ומה שביניהם 