הקדמה תכנונית: אחת ההתלבטויות הגדולות בכל טיול לצפון מזרח היא איך ואם לשלב את מפלי הניאגרה המוסיפים לא מעט שעות נסיעה ובכך גם ימים. אחת ההמלצות היא לנחות בבאפלו ולהתחיל ממנה את הטיול וכך לחסוך כיוון אחד של הנסיעה הארוכה. מבחינתנו זה לא היה רלוונטי – הטיסה הישירה של דלתא לבוסטון (במחיר המצויין שמצאנו), היכולת לחסוך 4 ימי רכב בבוסטון (בשנה בה הרכב כה יקר), והרצון להרחיק את הימים העירונים בבוסטון מאלו במנהטן, הבהירו שנתחיל את הטיול בבוסטון, ומכיוון שברור שנסיים במנהטן, נשאר לשלב את המפלים בדרך יחד עם "הצורך" למצוא מה לעשות בדרך הלוך וחזור. בדיעבד הדרך בכלל לא נוראה ורוויה אטרקציות, ממש לא הרגשנו שיש לנו יום נסיעה ארוך בימים האלו (היום היחיד שיהיה כזה הוא יום הנסיעה למנהטן… בקרוב) – מה עוד שהיומיים שאחרי, ואני מקדים את המאוחר, באגמי האצבעות – יהיו נפלאים בעצמם וממש לא ׳רק כי אנחנו כבר כאן׳

ולגבי המפלים עצמם – אישית אני לא אוהב מסחור יתר, וכל האטרקציות סובב המפלים פחות דיברו אלי (ויש בהמוניהן), אבל האטרקציות במפלים עצמם – מערת הרוחות בצד האמריקאי והשייט מהצד הקנדי, כמו גם הצפייה במפלים משני הצדדים – היו חווית עוצמת הטבע החזקה והטובה ביותר בטיול הזה, ומבחינת הילדים, כשהכל ישקע ויתרחק, גם אחת הזכורות ביותר. מהבחינה הזו – מדובר ביעד מומלץ ביותר (אני נמנע מהמילה חובה על כל מקום כולל מנהטן) בטיול משפחתי לאזור

אז בחזרה לתיאור הטיול

יום 10 לטיול – שייט באלף האיים וקניות באאוטלט בווטרלו

אם ההמלצה שלי היא חד משמעית לגבי מפלי הניאגרה, אז היא פחות מוחלטת לגבי אלף האיים – שלא תבינו לא נכון – נהננו מאד בשייט, אבל אם הייתי מסיבה חיצונית כלשהי חייב לקצץ את הטיול ביום – אז בצער רב זה היעד שהייתי מקצץ. אגב – במקור הוא לא היה בתוכניות – היום יום שבת, והמלונות במפלי הניאגרה יקרים בטירוף בשני הצדדים (כפול לעומת מחר) אז ויתרתי על הרעיון הראשוני לישון שם 2 לילות והחלטנו על לילה כשעה וחצי לפני המפלים באזור רוצ׳סטר כשהסיבות הן – אאוטלט בעיירה ווטרלו ויריד מחוזי באזור בימים האלו. בהמשך כשראיתי שהיריד המחוזי בורמונט (ליד אדיסון) הרבה יותר מומלץ, ויתרנו על היריד באזור הזה והאלטרנטיבות היו חצי יום ברוצ׳סטר או אלף האיים – מהידיעה שזה הפעם או לעולם לא וקופון חביב מאד שמצאנו – החלטנו ללכת על השייט גם אם הוא מוסיף כשעה וחצי בכביש.

לקחנו את השייט יצא מהעיירה קלייטון Clayton Island Tours ולא מאלכסנדריה ביי, גם בזכות הקופון, נוחות השעות ובעיקר כי מדובר בסירה קטנה יחסית ולא המונית וצפופה. היה בכך יתרון גדול של אפשרות לשבת וממש לשמוע את ההסברים של המדריך.

אם לגבי השייט בכללותו אני טיפה מהוסס אז ההמלצה הברורה שלי היא שאם כבר מגיעים לאזור אז מומלץ ביותר לרדת ב- Boldt Castle (מהבחינה הזו לממהרים החברה באלכסנדריה ביי אולי עדיפה כי יש שייט של שעה בלבד שמאפשר עצירה בטירה, בעוד השייט שלנו היה של כשעתיים ורבע + עצירה. מבחינתנו השעה של השייט הקצר לא היתה נוח במיוחד ולכן הוא לא חסך באמת זמן)

סיבה נוספת שרציתי את השייט היא סגירת מעגל/התכתבות עם הטיול במזרח קנדה – זהו אותו St. Lawrence River  לגדותיו נסענו עד קצה האדמה בטיול ההוא.

בסופו של דבר היה שייט מהנה ורגוע מאד וכאמור – עצירה מוצלחת ביותר בטירה ומדריך מוצלח מאד עם המון סיפורים.

ירדנו מהשייט באזור 14:15 ועצרנו ברחוב הראשי החביב ביותר של העיירה לפיצה משפחתית מעולה – כאמור – בטיול שילבנו ארוחות במסעדות יקרות מהרגיל, בישול ביתי ומסעדות זולות – מהבחינה הזו הפיצריות היו ההצלחה הכי גדולה – זו אחת מהן – 18$ למגש משפחתי ענקי של פיצה מ ע ו לה – שהשביעה היטב את כולנו – שמה Mar's Pizzeria – לפחות לפי גוגל טיימליין – ונמצאת ממש ברחוב הראשי של העיירה. פיצה התאימה לנו כי היינו קצרים גם בזמן – כלומר הבנות היו – כי אנחנו עושים דרכנו לקניות באאוטלט

לגבי קניות – אני מאלו שנמנע מעצירות ספונטניות לקניות כי הן יכולות לשאוב המון זמן ולהעסיק את כולם – מתכננים מראש עצירות וכל חובבי הקניות יודעים שזמנן יגיע – מבחינתנו יש עצירות היום ומחר (חוץ כמובן מהחנויות בבוסטון וניו יורק כי זה חלק מהחוויה העירונית)

המקום שנקבע להיום – Waterloo Premium Outlets – אליו אנחנו מגיעים קצת אחרי 17:00 ויש לנו כשעתיים וחצי עד סגירה – שעתיים וחצי שנוצלו היטב וכל אחד יצא עם השלל שלו (חוץ מנעליים שיחכו למחר) – אאוטלט קלאסי (וכרגיל כדאי לבדוק באתר קופונים כי אנחנו ניצלנו כמה כולל אחד משעשע בליוויס – שככל שהוספנו גרביים וחולצות המחיר רק ירד כי מגיעים לסף ממנו יש הנחה גדולה)

עם חשכה עשינו דרכנו לארוחת ערב מהירה – ושוב לבקשת הבנות – הערב משלבים פאסט פוד הנמצא 5 דקות מהאאוטלט – והפעם KFC (טנחנו חמישה, הזמנו ארוחה ל-3 שלא הצלחנו לסיים (-:)

עוד 10 דקות נסיעה ואנחנו במלון שלנו להיום – הרשת האהובה עלינו בסט ווסטרן בה אנחנו עדיין חברי Gold זכר לטיול בן חודשיים מלפני 5 שנים. המלון יחסית למחיר היה פשוט מעולה – 117$ לחדר לחמישה כולל ארוחת בוקר (וקשבק של 15% דרך Rakuten – שווה לעקוב אחרי מבצעים שלהם ברשת הזו). שם המלון: Palmyra Inn & Suites – מומלץ מאד במחיר הזה (ובמיקום נוח מאד בדרך למפלים)

יום 11 לטיול – השלמת קניות וחווית שיא במפלי הניאגרה

היום יש ארוחת בוקר במלון – איזה כיף (חוץ ממחר כל הימים הבאים יהיו כוללים ארוחת בוקר) ואחריה יוצאים לדרך. קצת אחרי 11:00 מגיעים ל – Niagara Falls Fashion Outlets – מדובר במתחם ענק שאפשר להעביר בו יום שלם אבל אנחנו מכווני מטרה – נעליים – וכאן מדובר בהצלחה ענקית, במיוחד לבכורה שזכתה לשני זוגות במחירים מצחיקים במיוחד (כולל מגפיים שכשקנינו חשבנו שעלו 60$ ורק כשחזרנו לארץ והסתכלנו על הקבלה ראינו שעלו בעצם 30$…) והשנייה שקיבלה סופסוף נעלי אולסטאר (ראשונות (-:) גם כן במחיר אטרקטיבי ביותר…

משם עושים יעדנו ליעד המרכזי של היום – מפלי הניאגרה. כאן התיכנון שלנו די פשוט:

היום נעביר את שעות הצהריים-אחר צהריים בצד האמריקאי כולל תצפיות בנקודות השונות ובשיא – מערת הרוחות, בערב מעבר לצד הקנדי ושיטוט בקליפטון היל כולל מיני גולף ומחר שייט מאחד הצדדים.

מגיעים לעיירה והיום יום ראשון – בלאגן גדול בחנייה, היום זה היום היחיד שנרגיש את גודש המטיילים בכל הטיול – גם כי סופ"ש, גי כי אלו בכל זאת מפלי הניאגרה, וגם כי הצד האמריקאי פחות מאורגן מהצד הקנדי (ואולי בעיקר – מחר פחות נרגיש את העמוס). בחנייה יש לנו יחסית מזל ואז מגיעים ל state Park האמריקאי הראשון – של מפלי הניאגרה – ועושים דרכנו לקנות כרטיס למערת הרוחות – אליה יש חלון פנוי רק עוד שעה וחצי – ממש לא נורא – זמן ללכת בין נקודות התצפית השונות והמעולות בפארק – מומלץ ביותר (ובעיני לא פחות מהצד הקנדי, במיוחד למי שעושה שייט, כי הזוויות כאן קצת אחרות).

עד שמגיע זמננו למערת הרוחות – חוויה מדהימה – המשפחה תתחלק בין אלו שיגידו כי זאת היתה חווית השיא ובין אלו שיגידו כי השייט מחר יהיה חויית השיא – אבל בכל מקרה – שתי החוויות מומלצת ביותר וקשה לי להגיד מה יותר. מדובר בירידה במעלית (תור סביר וירידה, תור ארוך בעלייה, בעיקר אגב בגלל ארגון לקוי) – ובאמצע מסלול שממש מגיע אל המפלים (לא פרסת הסוס מבחינה הזו עוד גיוון מול השייט)

ובשיא נקודת הוריקן עם רוח מטורפת. מזג האוויר אגב – נעים מאד בכללי (כאמור כל טיול הטבע לא נראה את המעלות עולות על 25) ובמסלול כאן, בגלל המים והרוח – ממש קר, ובניגוד לשייט – כאן נרטבים (ואפילו מאד) ולא חשוב איזו הגנה מקבלים, אבל החוויה של עוצמת המיים והטבע משכיחה הכל – פשוט נפלא.

בסוף המסלול והשעה כבר חמש וחצי עושים דרכנו לרכב לעבור את הגבול אל המלון בצד הקנדי – ואמנם המרחק הוא פחות מ-3 ק״מ, וברגל זה לוקח חצי שעה, אבל ברכב זה לקח לנו שעה וחצי (כאמור היום היחיד שהרשנו גודש – ואין ספק צודק מי שאומר להמנע מסופי שבוע במפלים, אבל לא היום לא היתה ברירה – ומחר נרוויח את העובדה שיום שני)

עוברים את הגבול ומתמקמים במלון שלנו – Vittoria Hotel and Suites – המלון בתהליכי הרחבה ולכן החנייה היא כ-2 דקות הליכה מהמלון – ומצד שני חינמית (נדיר במלונות באזור זה), החדר גדול ומרווח (בשל ההרחבה הבריכה סגורה אבל לא רלוונטי לנו כי היום מלא אטרקציות), המיקום מעולה – 2 דקות הליכה מקליפטון היל, 10 דקות מנקודת היציאה לשייט – אין צורך להזיז את הרכב, להקלע לפקקים, לחפש ולשלם על חנייה. ומה עוד – בשבילנו המלון בחינם כי מנצלים קופון של Hotels.com (כל 10 לילות בתשלום מקבלים לילה חינם, זהו כבר הלילה החינמי הרביעי שלנו דרך האתר) – ובלי קשר המלון מומלץ ביותר (בהנחה שלא יעלו מחירים אחרי ההרחבה)

מתארגנים במלון ויוצאים לארוחת ערב (היום בצד היקר של הסקאלה, שוב עדיין פחות מישראל אבל יחסית באזור) בסגנון מזרח תיכוני ואז יוצאים למיני גולף שנחשב הגדול ביותר בקנדה – המסלול עצמו נחמד מאד – אבל לא ברמה של זה שהיינו בו בהרים הלבנים לפני 3 שנים – עדיין מהנה מאד ככה לסיים את היום (המנצחת הפעם היא בת הזוג) כשבאמצע רואים את הזיקוקים היומיים.

ראשית יום 12 לטיול – סוף הביקור במפלים

בוקר אחרון בלי ארוחת בוקר במלון, ובעצם הלילה היחיד בכל הטיול בו אין לנו מטבח פרטי ולא ארוחת בוקר – אז מתארגנים על משהו קליל מתוך הנחה שנשלים ארוחה ברחוב ויוצאים ראשית לשייט. כאן הערה חשובה – למרות שמדובר באותו מסלול בדיוק – השייט האמריקאי זול יותר מהשייט הקנדי – לנו זה יוצא הבדל של כעשרים דולר (לא מעט) – אבל הנוחות מנצחת – אנחנו במרחק הליכה מהשייט הקנדי, מה עוד שחנייה היתה עולה יותר מההפרש שלא לדבר על זמן מבוזבז (אבל מי שמגיע בכל מקרה ברכב אולי עדיף לו לקחת את השייט מהצד האמריקאי). אז הולכים ברגל לשייט שכאמור חלק מהמשפחה יגדירו כחוויית הטבע הטובה ביותר בטיול (ואפילו בכלל) – יש סיבה ברורה לכך שהשייט כה פופולרי, וחייב להודות הצד הקנדי הרבה יותר מאורגן – אולי גם כי היום יום שני, אבל גם בכלל – ההתארגנות סביב המעליות וניתוב האנשים הרבה יותר מוצלחת. והשייט עצמו – כאמור חוויה כבירה וברור שמומלצת ביותר – לא חשבתי שנגיע כה קרוב למפלים עצמם.

נפלא

לאחר השייט משלימים ארוחת בוקר בארוחת שחיתות כבקשת הילדים (הצעתי להם אטרקציה נוספת אחת לבחירה, אבל פחות התלהבו מהאטרקציות אחרי השייט ובחרו בצד המושחת, ובצדק)

באזור 12:00 עושים דרכנו לאוטו לתחילת נסיעה לכיוון אגמי האצבעות כשהתחנה הראשונה היא Letchworth State Park – ומי חשב שאחרי מפלי הניאגרה ובאותו היום יהיו מפלים אחרים שיוציאו מאיתנו וואוו, אבל זה כבר שייך לפוסט הבא – על חוויותנו באגמי האצבעות הנפלאים