אירופה, טיולים, צרפת, שוויץ

האלפים הצרפתיים – מגיעים לשאמוני דרך שוויץ

יום שלישי לטיול – יום שוויצרי בדרך לשאמוני

יום אחרון למוקד השינה הראשון שלנו, והיום ניסע לכיוון השני של אגם ג'נבה, לכיוון העיר המקסימה מונטרה, עוד יום של מזג אוויר נפלא…

מתחילים בצ'ק אאוט מהיר (בכל זאת רק שני לילות בדירה אז לא הספקנו לבלגן אותה) ומכוונים ליעד הראשון – טירת שיון – Chillon Castle – חונים בחנייה החינמית לצד הרחוב (חשוב להשתמש בשעון לציין שעת חנייה, החנייה מוגבלת ל-3 שעות) ומגיעים לטירה שיופיה מתחרה בנוף שנשקף ממנה

20180804_110318-EFFECTS

20180804_124030-EFFECTS

מה שכבר ברור מהבית זה שלא נסתפק בצפייה מבחוץ אלא נכנס פנימה לסיור בטירה עצמה (עלות למשפחה כ-30 פרנק שוויצרים), והסיבה ברורה, שנתיים אחרי והסיור בארמון של איזובלה עדיין זכור לילדים כאחד הדברים הכי כיפיים, הארמונות והטירות האלו משחררים להם את הדימיון, מאפשרים משחקי תפקידים. אז בנוהל הרגיל הגדולה הולכת עם אמא לסיור יותר לימודי בעוד הקטנים איתי למשחק תפקידים בו הם משמשים מדריכים המסבירים לי על הטירה והחיים בה ותוך כדי משלבים משחק לחיפוש אוצרות בעזרת מפת הטירה

אחרי יותר משעה בתנועה בלתי פוסקת בין החדרים כבר עברנו כמעט בכל הטירה אבל הילדים מבקשים עוד זמן אז נשארים לעוד חצי שעה

לאחריה עוצרים על ספסל לפיקניק צהריים מאולתר ונוסעים לעיירה מונטרה, לאזור טיילת הפרחים (חניון MARCHE-FORUM)

יוצאים אל העיר עצמה ומתחיל להיות חם אז מה יותר מושלם ממזרקה להשתעשע בה… שוב מתברר שלעתים די באטרקציות קטנות לשמח מאד את הילדים ואת הוריהם

לאחר כחצי שעה ויותר של השתעשעות במים הולכים (רטובים משהו) לאורך הטיילת המקסימה לכיוון הקזינו – לא כדי להמר כמובן אלא ל- Queen Studio Experience  חוויה מוצלחת ביותר כולל לילדים שלא הכירו את הלהקה כלל – ועדיין נהנים לשמוע שירים באוזניות ובעיקר לסנתז את השירים

עוד זמן חולף ויוצאים מהקזינו בחזרה לכיוון הככר בה חנינו, עוצרים לגלידה ומתכוונים לחזור לרכב.

אבל העיירה כה יפה שמחליטים להשקיע בה עוד זמן ויוצאים לסיבוב של כשעה ברחובות העיירה

ושוב חוזרים לטיילת הפרחים אבל עכשיו מצידה השני – נהנים גם מהפסלים המוזרים פחות או יותר בעיירה, כאשר הפסל המסיים (שגם התחיל את הביקור) הוא כמובן Freddie Mercury Statue שלצידו יש מכונת גלגלי שיניים חמודה מאד

שעת אחר צהריים הגיעה, וחייבים לצאת לדרך כדי להגיע לשאמוני בשעה סבירה כאשר בדרך יש עוד נקודת עצירה. מכוונים את ה- GPS לכיוון מרטיני ואז מכוונים אותו לכיוון סכר/אגם אמוסון – Barrage d'Emosson. כאן ה-GPS שלנו מתנהג בצורה מוזרה וטוען לשעה דרך בעוד זיכרוני (שמאושש ב- GoogleMap/Waze) טוען שמדובר בעיקוף של חצי שעה. מסתבר שה GPS המשעשע מחשב זמן הגעה ליעד (יועד) – האגם עצמו, ולא החנייה, כך שמגיעים לחנייה של הסכר הוא מבקש שנלך עוד חצי שעה. הדרך עצמה פתלתלה וצרה ומספקת נופים נפלאים, טעימה ראשונה מהדרכים שיצפו לנו בימים הקרובים.

כמובן שהסכר עצמו הוא במרחק של פחות מ-10 דקות מהחניה ובהחלט מצדיק את הדרך הנוספת – מראה מעט מכשף עם העננים סביב. בנוסף – זכינו לחווית שלג ראשונה בזכות גוש קרח גדול בקרבת מגרש החנייה שהחזיק מעמד לתוך אוגוסט, וגם פסל הדינוזאור זוכה לתשומת לב ראויה (יש מסלול של 5 שעות הליכה שיוצא מהסכר לעקבות דינוזאורים, אבל אנחנו כבר ראינו עקבות כאלו שנה שעברה באזור מואב ושם היה די ב-10 הליכה… וכמובן הזיכרון של החוויה המרגשת ההיא מתעורר)

בשל השעה אני יוצר קשר עם החברה ממנה שכרתי את הדירה בשאמוני ומודיע שנגיע בעיכוב של חצי שעה (באזור 19:00) ואז יוצאים לדרך לשאמוני – דרך יפה עד מאד, ומה שיפה עוד יותר הוא שהקרחון הנגלה על ההר הלבן, המונט בלאן, הולך ומתקרב אלינו ככל שאנחנו מתקרבים לדירה, כאשר התצפית הכי יפה אליו היא… בעצם במרפסת של הדירה שלנו – איזה כיף!

הדירה במיקום מושלם מה שמאפשר לנו לצאת לסיור במדרחוב של שאמוני כבר הערב כשאנחנו למעשה גרים ממש בתוכו (ועדיין עם חנייה פרטית תת-קרקעית צמודה למעלית אל הדירה). במהלך הסיור אני מסמן לעצמי בולנג'רי אליהם אגיע כל בוקר לפני שהילדים מתעוררים כדי לקנות קוראסונים טריים לארוחת בוקר – החיים הטובים! היתרון הנוסף של מיקום הדירה יתגלה בהמשך – בצמצום הנסיעות, ובמיוחד ביום של אגוויי דה מידי

ולגבי העיירה שאמוני – שונה מעט במראה משאר העיירות, תוססת ומלאת חיים, המון סופרים, גלידות מסעדות ואנשים, פתוחה עד שעה יחסית מאוחרת… ונצא לסיבוב רגלי בה מספר ערבים וגם בוקר אחד וצהריים (כפי שיפורט בהמשך) וכל פעם נגלה עוד פינות חמד…

לגבי אוכל – בזכות המטבח המאובזר עד שלמות נבשל מספר פעמים בדירה, אבל בחלק הערבים נצא לאכול בעיירה בה מצד אחד יש מסעדות יקרות (מלכודות תיירים קלאסיות) ומצד שני המבורגריות מוצלחות מאד וזולות עד מאד עם לחמניות שלא מהעולם הזה (לשם השוואה – במסעדות המבורגר יעלה 15$ וצפונה, בהמבורגריות יעלה באזור 7-9$ עם לחמניה תוצרת בית…). אבל היום אנחנו עדיין על תקן תיירים אז הולכים לאחת המסעדות – לפיצה מוצלחת…

תם חלק ראשון לטיול, ובפוסט הבא – מחר מתחיל החלק ההרפתקני בטבע המשגע סובב שאמוני

 

מודעות פרסומת

השאר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s