הקדמה – תיכנון הימים בהרים הלבנים
אחת ההתלבטויות הגדולות בתיכנון הטיול היתה לגבי הקצאת הימים בהרים הלבנים , כאשר כל האופציות היו על השולחן, מויתור מוחלט ועד הקצאה של 3 ימים (ולילות) תוך ויתור למעשה על מונטריאול. ויתור מוחלט היה על השולחן כיוון שזהו האתר האחד בטיול בו כבר היינו – בהרכב זוגי בזמן שיא השלכת (והחשש שבקיץ ההרים יהיו פחות מרשים). 3 ימים – כי זהו אתר נופש לא פחות מאתר טבע עם המון פעילויות – פארקי מים, חבלים, הרפתקאות ועוד. בסוף הוחלט על 2 לילות וימים וזאת גם מכיוון שויתור מוחלט היה דורש יום של 6 נסיעה מאכדיה למונטריאול (או לינה בדרך) מה גם שחיפשנו אתר לקניות.
בשל כך מלון הוזמן ב North Conway ל-2 לילות – מלון בשם Colonial Motel שהיה פרקטי מאד ותמורה גבוהה למחיר, אם כי בהחלט מלון בסיסי, בטח בהשוואה לכל שאר המלונות שלנו עם WIFI בעייתי – אבל המחיר היה מאד אטרקטיבי, והציון באתר Hotels.com גבוה מאד – ובצדק כאמור בשל המחיר, הנוחות והמיקום (הערה – אם הייינו מוסיפים לילה שלישי כנראה שהייתי מעדיף לפצל לינה לטובת לילה אחד בלינקולן)
התיכנון עצמו:
- יום ההגעה – הגעה אחר הצהריים – קניות באאוטלט
- יום מלא – כולו באזור מזרח ההרים בואכה ג'קסון כאשר הכותרת (בתקווה למזג אוויר טוב- ספוילר – מזג אוויר מושלם) – עלייה להר וושינגטון
- יום אחרון – נסיעה דרך כביש הקנקמגוס ופרנקוניה נוץ בואכה הפנקייקים ב Sugar hill ואז נסיעה ישירה למונטריאול
יום 16 – בדרך להרים הלבנים
קמים לבוקר אחרון בבר הרבור, ארוחת בוקר אחרונה במלון, צק אאוט בו מקבלים הנחה נוספת בזכות וואצר ממלונות קודמים, ויוצאים לדרך.
תחנה ראשונה – כשעה נסיעה אל סוג של מוזיאון תחבורה בשם Cole Land Transportation Museum הממוקם בבנגור. המוזיאון הוא סוג של האנגר ענקי עם רכבים היסטורים מסוגים שונים ומתקופות שונות – נחמד לעצירה בדרך של כחצי שעה, לא יעד בפני עצמו.
מה שכן – מחוץ למוזיאון חכתה לנו הפתעה ממש נעימה – סוג של ברביקיו עם הפעלות לילדים לתושבי השכונה – הילדים שלנו שמחו להצטרף לפעילויות השונות (לקבל פרסים קטנים)
ואז כולנו קנינו אוכל בברביקיו (המבורגר בדולר וחצי, שתיה בדולר) ואכלנו בשולחן פיקניק שמוקם בתוכו של גשר מקורה. Covered Bridge – האם יש דרך קלאסית יותר להתחיל את ימי ניו אינגלנד?
אחרי כשעה וחצי ממשיכים בדרך, כאשר העצירה הבאה היא חילוץ רגליים והנאה נוספת לילדים בדאנקן דונאטס ואז ליעד העיקרי של היום – קניות באאוטלט Settlers Green ב North Conway – והילדות כאילו הגיעו לגן עדן. פרט פיקנטי – ביום הקניות בטיול במערב לפני שנתיים, הבנות רק רצו לחזור למלון לבריכה, ואילו הפעם רק ביקשו להישאר ולחזור לקנות עוד (אז היו בנות 8 ו-10 עכשיו בנות 10 ו-12),. התוצאה הברורה של היום הזה היתה קניית מזוודה נוספת (חמישית כך שאין בעייה עם חברת התעופה)
לאחר הקניות מגיעים למלון ל check-in – כאמור, מדובר במלון יחסית בסיסי בשם Colonial Motel שנותן תמורה גבוהה למחיר (120$ ללילה בשיא העונה) מבחינת מיקום ונוחות, אבל בהשוואה לכל שאר מקומות הלינה – כנראה הנחות שבהם (במיוחד באגף ה Wi-Fi שהיה חלש מאד עד לא קיים בחדר), ואז לארוחת ערב במסעדה איטלקית חביבה
יום 16 – הרפתקאות במזרח הרים הלבנים
נתחיל באכזבה – לא הצלחנו להזמין מקום לאבובים בסאקו ריבר, מה שנשאר כאכזבה אצל הילדים (שפוצו לשמחתם הרבה בביקור חוזר באאוטלט). אז במקום אבובים התחלנו את היום במסלול הליכה קליל באזור העיירה גקסון – אל המפל בשם Glen Ellis Falls – נחמד מאד.
משם המשכנו ליעד המרכזי של היום – עלייה ברכב לפסגת הר וושינגטון, ולשמחתנו השמיים כחולים לחלוטין והצפי הוא לראות מושלמת. נעטפנו בבגדים חמים, שמנו את הדיסק שמקבלים באוטו והתחלנו בעלייה האיטית.
עצרנו בהזדמנויות שונות – גם להרגיע את האוטו (שבפועל עשה הכל ללא מאמץ מיוחד) וגם לצלם, ובעיקר אולי לנשום את אוויר הפסגות.
אחרי חצי שעה היינו למעלה, חנינו במקום טוב ויצאנו מהאוטו – ולהפתעתנו לא ממש קר (בערך 14-15 מעלות שזה ממש גבוה למקום, עם רוחות סבירות בהחלט)
אז מה עשינו בפסגה – כמובן צילמנו המון, כולל כמובן את השלט המכריז על הגובה
את הנופים האינסופיים מכל עבר וגם את רכבת הקיטור בירידתה למטה (לתחושתי התמונות היפות ביותר של הרכבת הן לצלם אותה מבחוץ).
סיירנו במוזיאון החביב סביב מזג האוויר (חינם לעולים ברכב), בצריף שמשחזר את ימי העבר, וגם בקפיטריה למרק הכרחי (ופיצה) וגם מזכרת אחת. מכאן לשם היינו למעלה כמעט שעתיים ואז התחלנו במסע למטה עם החלק השני של הדיסק.
לאחר הביקור בהר, עוד הספקנו בדרך חזרה לעיירה לעלות למקום מוצלח נוסף – Cathedral Ledge – בו היינו ההורים בטיול שלכת לפני 8 שנים, ובהחלט היה שווה לעלות אליו שוב, גם הילדים ממש לא קיטרו
אז, כמובטח לילדים, עשינו השלמות באאוטלט ומשם המשכנו את היום המשפחתי במיני גוף חביב ביותר – Pirate Cove (לילדים זאת היתה פעם ראשונה – ולתחושתי התחלנו מסורת טיולים חדשה)
את היום סיימנו במסעדה הפופולרית מאד Delaney's Hole – היה מוצלח מאד
יום מושלם, הרבה מעל הציפיות, הרבה בזכות מזג אוויר מושלם, עבר לו – מחר – יום טבע אחרון בדרך למונטריאול
יום 17 – משחזרים את העבר
היום אנחנו משחזרים כמעט במלואו את יום הטיול השני שלנו בטיול שלכת לפני 8 שנים, רק שהפעם במקום אדום וצהוב, הכל יהיה ירוק. כאן המקום להתייחס כנראה להבדל בין קייץ לסתיו – אלו לא רק הנופים שנראים אחרת לחלוטין בירוק (פחות מרשים מן הסתם) אלא גם ההבדל באווירה – בסתיו זהו אתר של מטיילים וחובבי טבע כאשר מרבית האטרקציות (פארקי שעשועים, מים ועוד) סגורות, בקיץ זהו קודם כל אתר נופש משפחתי, כמעט אידיאלי לילדים קטנים (שני פארקי שעשועים מאד מומלצים לילדים קטנים). מבחינת טבע טהור, זהו האתר הפחות מרשים בכל הטיול – כנראה גם בגלל שלא חיפשנו טבע ביומיים האלו אלא דווקא חוויות משפחתיות, נופש, קניות וזמן רגיעה, וגם בגלל הזכרונות מהסתיו ההוא לפני 8 שנים (בתקופת השלכת זהו אחד המקומות היפים ביותר גם בהשוואה לפארקי הטבע הגדולים)
אז מה עשינו:
התחלנו את היום בנסיעה על Kancamagus Hwy עם עצירות יפות בגשר המקורה, ב- Lower Falls וב- Rocky Gorge – כל אחד מהאתרים קסום בדרכו המינורית (בהחלט לא הטבע על סטרואידים של קוויבק, אך מהנה מאד לילדים)
והנה אגם נחבא בסופו של מסלול הליכה קליל ב Rocky Gorge:
במפלי Sabbaday שם נהננו מאד מהירוק הכמעט מכושף (תתארו לכם את זה גם בכתום, צהוב, אדום)
חיפשנו את הספסל שצילמנו לפני 8 שנים והפך לתמונה הראשית בפינת האוכל שלנו
בנקודות התצפית באזור הפס ועוד – ככל שהיה זמן.
משם נסענו דרך פרנקוניה נוץ (ללא עצירות למסלולים כמו הפלום ג'ורג' בו היינו פעם קודמת או ה Lost River – כאמור כי כולנו קצת שבענו מסלולי הליכה – ומבחינה זו ההרים הלבנים בהחלט התאימו לסוף הטיול בשפע האטרקציות בהן), אל ארוחת צהריים מאוחרת ב Polly's Pancake Parlor – שהפכה בשמונה השנים ממסעדה קטנה לאימפריה ענקית. אכלנו בכיף (ובזכות גודל המסעדה החדשה אין בכלל תור, רק לשים לב שהמקום נסגר ב 15:00). נהננו מאד גם מהנוף סביב המסעדה, ומשם יצאנו בנסיעה ישירה דרך ורמונט (שהעלתה געגועים) חזרה אל קנדה, אל מונטריאול בה נסיים את הטיול
הפוסט הבא – סוף הטיול במונטריאול המפתיעה
על טיולים ומה שביניהם 