בורמונט היינו בטיול שלכת הזוגי (ורק נסענו דרכה בטיול למזרח קנדה) ולמרות שהיה ביקור מאד מוצלח, נותרה בי תחושה שדרושה חוויה מתקנת, שהביקור ההוא התמקד ברובו במרדף אחר השלכת (שיש להודות שהיא מרשימה הרבה יותר בניו המפשייר/ההרים הלבנים) ופחות במה שיש לורמונט עצמה להציע. במיוחד הדבר תקף לכביש 100 הנופי.

נקדים ונאמר – היו לנו יומיים וחצי נפלאים בורמונט עד כדי המסקנה (שוב מהחוויה האישית) שורמונט (כמו אכדיה ובניגוד להרים הלבנים) אולי בכלל עדיפה לטיול קיץ. היה כאן מרכיב חשוב של מזג אוויר הנפלא שקיבל אותנו אבל לא רק – הנסיעה בכביש 100 הירוק לחלוטין, ירוק עז, מסלולי ההליכה (שוב – במזג אוויר אידיאלי), המפלים, החיים התוססים בקוישי, וודסטוק וברלינגטון וכמובן – היריד המחוזי במחוז אדיסון – כל אלו נתנו לנו חוויה ורמונטית מושלמת (שהקטן ממש הצטער כששמע במהלך הנסיעה שעזבנו את ורמונט)

יום 5 לטיול

התיכנון להיום – עצירות בעיירות Quechee וודסטוק + נסיעה בכביש 100 בדרך ללינה בעיירה Warren. מזג האוויר עדיין חם היום – יום אחרון של גל החום (מחר תהיה צניחה דרמטית בטמפרטורה) אבל ככל שהיום נמשך הטמפרטורה מתחילה לרדת, ממש מרגישים את סופו של הקיץ…

קצת הסבר: המסלול הסטנדרטי של רבים הוא מבוסטון לנסוע ראשית להרים הלבנים בניו המפשייר (או למיין בואכה אכדיה) ורק אז לורמונט בקו צפוני יותר. אנחנו ביקרנו בהרכב משפחתי במיין ובהרים הלבנים כחלק מהטיול למזרח קנדה לפני 3 שנים (וגם בטיול שלכת זוגי) ככה שהחלטנו לוותר הפעם – וגם בורמונט ללכת בקו דרומי יותר הן בדרך אליה מבוסטון והן במעבר למדינת ניו יורק

כאמור – אתמול בערב אספנו את הרכב והבוקר יצאנו יחסית בשעה מוקדמת לדרכים – מבוסטון יצאנו ממש בקלות (עם מבט אחרון מהאוטוסטרדה לדאונאטון) כשפנינו לעיירה קוישי – Quechee. לאחר שעתיים של נסיעה (כולל מעבר במדינת ניו המפשייר) מגיעים לקווישי שם אנחנו ראשית עוצרים ב- Quechee Gorge Visitor Center – לתצפית על המפל ולמסלול הליכה קליל כי פשוט התגעגענו לירוק הזה (וביער גם הטמפרטורה ממש נעימה)

משם ממשיכים לאטרקציה העיקרית שלנו בעיירה – מתחם בו יש חנות עתיקות ענקית – Vermont Antique Mall בה העברנו כשעה ויותר – ועוד יותר מקסים – Vermont Toy Museum שהכניסה אליו כנראה היתה פעם בתשלום אבל עכשיו היא חינמית. ולמרות שמדובר בצעצועים ולכן הנטייה לחשוב שזאת אטרקציה לילדים – המוזיאון (זאת לא חנות – לא מוכרים שם צעצועים) פונה הרבה יותר למבוגרים בחבורה – כשיש מתחם לצעצועים מכל עשור – משנות החמישים ועד ימינו. חשוב לציין – רוב הצעצועים הם מאחורי זכוכיות כי בכל זאת מדובר בענתיקות… אבל חווית ההזכרות עדיין שווה מאד. אגב – יש גם משחקי מחשב ורכבת צעצוע ענקית שאפשר להפעיל בפרוטות… בקיצור – חוויה מומלצת מאד למי שעובר באזור

משם ממשיכים בנסיעה קצרה לחווה בשם Sugarbush Farm לטעימות (חינמיות) של גבינות מיוחדות ומייפל, כמובן מדובר בפיתוי כדי להגיע לחנות שלהם – שם נקנה שלל גבינות קשות טעימות מאד שילוו אותנו במהלך הטיול ואחת אפילו תגיע איתנו לישראל – את הלחם הבאנו איתנו – אז יצאה ארוחת צהריים טעימה מאד.

התחנה הבאה היא העיירה וודסטוק – שם שוטטנו במרכז העיירה ההיסטורי סביב חנויות שונות ומשונות – שלל גלריות, חנויות ספרים, בגדים ועוד וגם טעמנו גלידה (שהיתה יחסית מאד יקרה)

השעה כבר שעת אחר צהריים ואנחנו מדלגים על מספר מסלולי הליכה אפשריים (יחכו למחר) ומתחברים לכביש 100 בואכה העיירה וורן בה נישן. הנסיעה בכביש מהנה מאד – כאמור בפתיחה – בחוויה הסובייקטיבית שלי אפילו מהנה יותר מנסיעת השלכת לפני כמה שנים – כל הירוק, שפע המים, פיתולי הכביש, מזג האוויר הנעים אחרי הקיץ החם (בישראל, וגם אם פחות – גם בבוסטון) – ממש כיף לנסוע בכביש (ומחר יהיה עוד יותר כיף)… בדרך עוצרים במפל Moss Glen הראשון (ליד גרנביל) ובסופר מאד מוצלח בשם Mac's Market (שבניגוד לכל הג׳נרל סטור של העיירות שמחזיקות ממש מעט מצרכים, הוא סופר אמיתי) בו אנחנו קונים צידה לארוחת ערב שנכין בדירה החדשה שלנו וגם מצרכים לארוחות בוקר

באזור השעה 18:30 מגיעים למקום הלינה בשם Warren Lodge – שנמצא ממש על כביש 100 – לדירה ממש יפה הכוללת מטבח מצוייד היטב ומתאימה בקלות למשפחה (המחיר – 180$ ללילה דרך אתר Hotels) – לכאורה מדובר במוטל דרכים (החנייה צמודה לדירה) אבל החדר כאמור הוא ממש דירה משודרגת, כאשר במרחק דקה הליכה בדשא מגיעים לגשר מעל נחלונציק חביב מאד – בהחלט מומלץ ביחס למחיר והמיקום

אז מנצלים את המטבח המאובזר לארוחת ערב ביתית ונהנים מהמרחב של הדירה לבילוי ערב משפחתי – מחר יום עמוס מאד

יום 6 לטיול – עוד טעימות מורמונט

התיכנון להיום – מעגלי צפון- מרכז ורמונט – כביש 100 עד סטואי, כביש 108, ברלינגטון ויריד מחוזי באזור אדיסון (ליד מידלברי) – לא מעט נסיעה אבל עם המון עצירות שוות. מזג האוויר היום נפלא – באזור 20-22 מעלות – כפי שיהיה לנו בעצם בכל ימי הטיול הרכוב, ממש משדרג את הטיול.

מתחילים את היום בשני מסלולי הליכה נפלאים – הראשון Moss Glenn Falls  השני של ורמונט – זה שליד סטואי (דרכה כמובן אנחנו עוברים) – בניגוד לזה של אתמול כאן נדרשת הליכה (לא רצינית ועדיין), ומצד שני התגמול יפה בהרבה, והמסלול השני – כבר על כביש 108 המפורסם Binghams Falls – שדורש כבר הליכה יותר משמעותית (עדיין רק 2 ק״מ) והתגמול שלו פשוט נפלא – מפלים יפייפים ובריכת מים לשכשך או ממש לטבול בה (אפשר בהחלט לבוא עם בגדי ים) – ממש מומלץ. נהננו כ״כ שגם לקח הרבה יותר זמן מהמתוכנן.

אגב – גם כביש 108 מסביר פנים אלינו (פעם קודמת נסענו בו בגשם שוטף) והנסיעה בו מהנה מאד.

השעה כבר קרוב ל13:00 אז אחרי ארוחה מהצידה שהכנו לנו מדלגים על עצירות בג׳פרסונוויל ונוסעים לברלינגטון – עיר הבירה של ורמונט, כאשר היעד הוא המדרחוב העונה לשם Church Street Marketplace – עכשיו במקומות שונים הדעות היו חלוקות על העיירה והמדרחוב – אנחנו נהננו מאד – מהאווירה, מהחנויות המאד מיוחדות, מהגלידה הנפלאה של Ben & Jerry עם המון טעמים (העדפתי על חנות המפעל) – כיוונו בחנייה תשלום לשעתיים והצטערנו שלא שמנו יותר. במקור חשבתי שאולי נעצור גם במוזיאון המתמקד באגם שמפליין העונה לשם Echo (שגם משתתף בתוכנית מוזיאוני המדע) – אבל כ״כ נהננו במדרחוב שנגמר הזמן

לקראת 16:00 עושים יעדנו לתחנה האחרונה להיום – יריד מחוזי בשם Addison County Fair & Field Days – ומגיעים לשם באזור 17:00 – מדובר ביריד כמו בסרטים – לונה פארק מאולתר, מעין שוק פשפשים, הופעות למיניהן והמון בעלי חיים. אז מה עשינו שם? על הלונה פארק עצמו ויתרנו (מחירים מטורללים למתקנים די סטנדרטים) אבל עברנו בין הדוכנים השונים, נכנסנו לארוחת טעימות של מוצרי ורמונט (10 דולר לאחד לארוחה טעימה מאד ומגוונת מאד)

וההפתעה הגדולה של היום, משהו שפספסתי בטיולים קודמים – Demolition Derbi- בו נכנסים לזירה כ-10 מכוניות שמתנגשות אחת בשנייה עד שLast Car Standing – חוויה אמירקאית מזוקקת – הקהל מאד מעורב ומתלהב ולהגברת העניין האישי שלנו אנחנו מהמרים בכל תחרות מי יהיה הרכב שישרוד… הנאה גדולה לכולנו עד שהשעה כבר מאוחרת, השמש שקעה ואנחנו עוזבים את התחרות (שתמשיך עוד שעה אחרינו – כל פעם מכוניות מסוג שונה) ועושים דרכנו חזרה לדירה שלנו – כאמור בחושך – והדרך לוקחת אותנו דרך lincoln Gap המפורסם – בו נסענו בעבר בטיול השלכת והפעם אנחנו נוסעים בו בחשכה מוחלטת – חוויה בהחלט מסעירה לנהג (נראה מפחיד בהרבה בחושך, ואם לא הייתי זוכר שנסעתי בו פעם די בקלות, באור היום, הייתי חושב שמדובר במעבר הרים אימתני) – אמנם זה כלל ידוע שלא נוסעים בניו אינגלנד בחושך – אך החוויה של ה Demolition Derbi בהחלט הצדיקה זאת

מגיעים לקראת 22:00 לדירה בסופו של יום רב חוויות וטעמים ומוצלח במיוחד.

תחילת יום 7 – נפרדים מורמונט

היום עוזבים את ורמונט לטובת מדינת ניו יורק לא לפני שנעשה מסלול הליכה אחרון – Texas Falls – הממהרים יכולים להסתפק בתצפית על המפל היפה מאד שנמצאת ממש בתחילת המסלול, אבל אנחנו בוחרים לצאת להליכת בוקר במסלול ההליכה הקליל סביב במפל – נחמד עד מאד לפעילות בוקר ירוקה במזג אויר קריר

שאר קורותינו היום בדרך הנפלאה (והפחות נפוצה) ללייק פלאסיד ואדינרודאק בפוסט הבא