מבוא

4 הימים הבאים יוקדשו לנורמנדי ובמקור חילקתי את 3 הלילות באזור לשני מוקדים – מלון בעיר Bayuex ו B&B כעשרים דקות מהעיירה Etretat. ממש שבוע לפני היציאה המרתי 2 מקומות אלו בדירה בעיירה Villers-sur-Mer הנמצאת איפשהו באמצע. השיקולים היו: להוריד מעבר אחד (אני לא אוהב מקומות של לילה אחד), הצורך במקום עם מכונת כביסה וכמובן הדירה שמצאנו – זולה יותר בקרוב ל-100 יורו בסך 3 הלילות כאשר בתמורה מקבלים 3 חדרי שינה (אז מרחב פרטי מעולה) וסלון ומטבח (אז מרחב משותף ויכולת להכין ארוחות), מיקום בעיירה מומלצת ואולי מה שקנה אותי ואכן היה השווה ביותר – צמוד לים – ממש מרחק 50 מטרים מהחוף לשקיעות וזריחות מעולות. החנייה בעיירה אגב בתשלום רק בחודשי יולי-אוגוסט, בספטמבר הכל נינוח יותר, מזמין יותר, רגוע הרבה יותר (וזול משמעותית כמובן)

שם הדירה: Walk to the Beach from cozy house in Normandy – מומלץ ביותר (יש מוזריות גם לדירה הזו אבל בסך הכללי הן שוליות)

שינוי מקום הלינה ישפיע בעיקר על התוכנית של היום האחרון בעוד שאר הימים ילכו בתיכנון המקורי (רק עם תוספת נסיעה ממוצעת של חצי שעה ליום בתמורה לחיבור, ושוב – אם היה לנו יום נוסף, כלומר סך של 4 לילות יש מצב שהייתי נשאר עם פיצול)

יום 6 לטיול: מונט סנט מישל ומוזיאון השלום ב Caen

קמים בבוקר, עדיין בדינאן, עדיין בחדר אחד במלון ולכן עדיין ארוחת בוקר מאולתרת. יוצאים יחסית בשעה מוקדמת לקראת שעה נסיעה קלילה לעבר מונט סן מישל שם פנינו מועדות לחנייה הציבורית ואל השאטל החינמי למנזר.

פרטי פיקנטי – כשבוע לפני הטיול, בעת הירידה הפרטנית לכל יום, רציתי לקנות כרטיסים לביקור המנזר ואני רואה שביום שלנו (יום ראשון) אין בכלל כרטיסים בעוד בכל שאר הימים הכל פנוי לחלוטין. בהתחלה התבאסתי מאד ואז ראיתי שיש לינק נוסף להזמנת כרטיסים לסופ"ש בו אנחנו נהיה באזור – מדובר בסופ"ש אחד בשנה בו אתרי המורשת של צרפת פתוחים לציבור הרחב בחינם, אבל הימים ימי קורונה – אז צריך להזמין מראש – אז מיד הזמנתי לנו לשעה 11:30 בבוקר (בחינם כמובן). פרט פיקנטי #2 – עד הרגע אחרון ישארו מקומות – כן סופ"ש נעים, האתר הפופולארי באזור וכמעט בכלל, כניסה חינם – ועדיין ההמונים ממש לא כאן – כיף!

באזור 10:30 מגיעים לחניה ומשם בשאטל לאתר עצמו בו מתחילים לשוטט תחילה ברחובות ואט אט עלינו לכיוון המנזר כאשר לשער הכניסה הגענו באזור 11:15 מספיק קרוב לכרטיסים שלנו שיתנו לנו להכנס (המוזר הוא שאנשים בלי כרטיסים חייבים לחכות עד השעה היעודה כדי שראשית כל בעלי הכרטיסים יכנסו – והם אכן מחכים – בעוד באתר אפשר עדיין להזמין כרטיסים כי המקום רחוק מלהיות מלא)

משוטטים במנזר עצמו בין החדרים השונים

ואז עושים דרכנו חזרה למטה לשיטוט בסימטאות – הכל כ"כ יפה – המנזר, האי, האוקיינוס הנשקף, שעת השפל – חוויה אמיתית מבחינת Must Do – בטח בנינוחות הרגועה של היום

סך הכל נהיה באתר קרוב ל-4 שעות ואז נעשה דרכנו ברכב לאתר הבא – מוזיאון השלום ב Caen שיתחיל יום וחצי בסימן חופי הנחיתה ומלחמת העולם השנייה.

כאן היו לבטים בתחילה – כיצד הילדים יגיבו למוזיאון מסוג כזה (עד היום שילבנו בטיולים רק מוזיאוני טבע, מדע, ילדים) ובכלל ליום וחצי הקרובים הנוגעים בנושא היסטורי כבד במיוחד. מבחינתי לא היתה התלבטות האם לשלב את המוזיאון וחופי הנחיתה – זה היה Must בשבילי, ועדיין סקרן איך הילדים יגיבו. באופן מרשים עד מרגש הם הביעו עניין רב – גם במוזיאון וגם מחר בין האתרים השונים.

כך יצא שהעברנו כשלוש שעות במוזיאון ובעצם עברנו דרך כל התערוכות הכלולות במחיר הכניסה, התרגשנו באזור המוקדש לשואה, לשחרור צרפת, נהננו מהאזור של המלחמה הקרה בו הציגו אחד מול השני סלון אמריקאי טיפוסי וסלון סובייטי, וגם צפינו בסרט המוקרן בקולנוע 360 מעלות בנושא אירופה במאה ה-20 (כלול במחיר הכרטיס, ולטעמי מוצלח יותר מזה שב Arromanches). מומלץ, כולל עם ילדים – ואולי במיוחד עם ילדים כדאי להתחיל במוזיאון כי הביקור מכין את המבקרים לאתרים של יום המחר – חופי החיתה השונים

בסיום הביקור עשינו דרכנו לעיירה Villers-sur-Mer

אל הדירה שלנו לשלושת הלילות הקרובים. התמקמנו בה ואז הלכנו לאכול במסעדה בעיירה (בימים הבאים ננצל את המטבח בדירה לבשל בעצמנו) וגם לצפות בשקיעה היפה

עוד יום מרגש חלף עבר לו

יום 6 לטיול: חופי הנחיתה

ככתוב, מעלה – מבחינתי זה היה היום בשבילי כשכולי תקווה שגם הילדים יהנו. התחלנו כרגיל בארוחת בוקר בדירה המבוססת על המאפייה המקומית ואז יצאנו לפי סדר לאתרים הבאים

ראשית התחלנו ב Arromanches-les-Bains לצפייה בסרט במוזיאון ארומנש 360 – בעיני הסרט ב Caen מוצלח יותר ועדיין בכל מקרה שווה לבקר גם כאן, אפילו אם לא נכנסים לסרט -חנות מזכרות מצויינת עם המון ספרים מעניינים, רק חבל שהספר הכי שווה היה בצרפתית בלבד – וגם סביבה המוזיאון מרשימה מאד כמו גם התצפית אל העיירה ושרידי הנמל הזמני שהוקם בימים הראשונים של הנחיתה כדי להעביר ציוד כבד

משם המשכנו ליעד המומלץ מאד Longues-sur-Mer Battery

ממליץ מאד לא להסתפק בבונקרים הצמודים לחנייה אלא לצאת למסלול ההליכה בעקבות השלטים שמוביל לבונקרים נוספים הקרובים יותר לחוף (פרט פיקנטי – כשחוזרים לישראל רואים שוב את להציל את טוראי ראיין ורואים את אותם הבונקרים).

שורה תחתונה – לא להחמיץ נקודה זו ולתת לה זמן בתיכנון (לפחות שעה למי שממש ממהר)

בסוף המסלול אפילו זכינו לחווית טבע מרשימה שמהווה הכנה למחר

ובכלל מזג אוויר יפה שהופך את היום לעוצמתי יותר

היעד הבא הוא המרגש והקשה מכולם – Normandy American Cemetery – הרוח האמריקאית בהחלט שוררת כאן – אנדרטאות זיכרון כמו שהאמריקאים יודעים לעשות.

צריך לראות כדי להבין אבל כולנו יצאנו נרגשים.

ממשיכים אל חוף אומהה – חונים ליד האנדרטה

אבל נהנים כאן בעיקר מהחוף רחב הידיים בשעת השפל – וכל כולו שלנו – כאן משתחררים קצת מההיסטוריה של המקום ופשוט נהנים ממזג האוויר ומהשהייה בחוף עצמו

היעד הבא הוא האחרון להיום בנושא המלחמה Pointe du Hoc – יש מצב שבהרכב שלנו אפשר היה לוותר עליו, במיוחד כי אנחנו עוד רוצים להגיע ל- Bayeux (היינו הרבה מעבר למתוכנן ב Longues-sur-Mer Battery כי לא ידעתי על מסלול ההליכה שם וגם בחוף אומהה כי היה ממש יפה שם) ועדיין למי שיש זמן או בהרכב מבוגר יותר בהחלט יעד מומלץ ביותר.

ועוד הערה חשובה: מרגש סתם לנסוע בין העיירות על החופים – כשבכל פינת רחוב יש שלט זיכרון לגיבור מלחמה אחר (ברובם חיילים "רגילים"), המון דגלים אמריקאים ואפילו גם של אנגליה

עכשיו דרכנו ל- Bayeux למוזיאון השטיח Musee de la Tapisserie – מגיעים באזור 17:00, מקבלים את האוזניות, הילדים שמחים מאד שיש קריינות בעברית – וכמובן כולנו עוברים תמונה תמונה ומקשיבים להסברים. נשארים במוזיאון עד שהוא למעשה נסגר, ואז אחרי כמה דקות הכרחיות בחנות המזכרות הולכים הליכה קצרה לרצפות מבחוץ בקתדרלה של באיו ומשם נסיעה של כשעה חזרה לדירה – בה נבשל בעצמנו ארוחת ערב ונעביר ערב של משחקי קופסא

שורה תחתונה: יום מרגש מאד למבוגרים, יום מעניין מאד לילדים – במיוחד לקטן שהיום הזה מהווה קרקע פוריה בשבילו גם למשחקי דמיון שילוו אותו גם בארץ. יום וקצת היה בדיוק במידה בהרכב שלנו. אם היינו בהרכב זוגי יש מצב שהייתי משקיע יום נוסף לביקור בעוד מוזיאונים שעברנו דרכם (במיוחד האמריקאים שבהם)

זהו – סיימנו יומיים בסימן אתרים הסיטוריים, ועכשיו הגיע הזמן ליומיים בסימן החיים הטובים – כי בכל זאת אנחנו בצרפת, ועוד בנורמנדי – אז מה בתוכנית: עיר נמל נפלאה, צוקים על חוף האוקיינוס, גנים ושלל ועימות של גבינות וסיידר – כל זה בפוסט הבא