תקציר הפרקים הקודמים – ביום הרביעי לטיול, לקראת ערב הגענו לאורלנדו, לוילה בה נשהה שמונה לילות.

שלב בחירת הוילה היה קל ביותר – לאור גודלה של הוילה שממש מיועדת לשתי משפחות, ההמלצות החמות שקיבלנו, והמיקום הנוח של הוילה ביחס לפארקים של דיסני, לא היתה כלל התלבטות.

איזה פארקים לבחור – בהתחשב בגיל הילדים (כאמור – בנות 7 וכמעט 5, וכן בן שנה ושמונה חודשים) ובכך שאנחנו ההורים היינו ביוניברסל בקליפורניה, היה ברור שנתמקד בדיסני, כאשר סך הכל הקצנו חמישה ימי פארקים מתוכם יומיים למג'יק.
הההתלבטות היחידה היתה האם להוסיף לדיסני את עולם הים ו/או לגולנד (על חשבון הוליווד סטודיוס). לגבי השני הדעות הרווחות בטריפאדוויזר שקשה להשוות לדיסני ולא כדאי ללכת אליהם בסמיכות. לגבי עולם הים מראש היו לבטים שהתחזקו לאחר ההתרחשויות לפני מספר חודשים עד שהחלטנו לוותר על עולם הים ולהתמקד רק בדיסני. השיקול הכספי גם שימש כאן תפקיד כי יום חמישי בדיסני עלה חמישה דולר לאחד (והופעת הסיום בהוליווד סטודיוס לבדה מצדיקה הגעה לפארק ולא נופלת מאף הופעה שיצא לנו לראות בוגאס או ניו יורק, מלבד כמובן באורך).

עוד נקודות כלליות:
ה- Fastpass במתכונתו הישנה עבר מהעולם והחליף אותו fastpass+ שבעיקר כולל הגבלות חדשות – עד שלושה fastpass ביום, אי אפשר על אותו מתקן פעמיים , ובחלק מהפארקים קיבצו את המתקנים העמוסים לקבוצה אחת ממנה ניתן לקחת Fastpass אחד למתקן אחד בלבד. היתרון העיקרי של השיטה – ניתן להזמין את כל השלושה מראש ואין צורך להתרוצץ ברחבי הפארק (לישנים במלונות דיסני ניתן להזמין עד חודשיים מראש לאחרים עד חודש מראש התנאי שכבר רכשתם את הכרטיסים) מצד שני -התיזמון המצויין שלנו הביא לקח שבחלק מהמקרים לא היינו צריכים אפילו שלושה fastpass. הפארק העמוס יחסית היחיד היה מגיק אבל שם היינו יומיים ולקחנו אותו בנחת. היום השני היה עוד פחות עמוס ובסופו של יום עלינו על כל המתקנים השווים מספר פעמים, כאשר רק בשעות הצהריים במתקן אחד או שניים עמדנו בתור משמעותי. בשאר הפארקים אפילו זה לא (כן ויתרנו על Toy Story כפי שאתאר בהמשך)

אפליקציות שונות לתיכנון היום – נעזרנו באתרי העומסים השונים לשלוש מטרות: בחירה ראשונית של השבוע המיועד לאורלנדו, בחירת הימים הנכונים להגיע לכל פארק (כאן הופתעתי לטובה מהדיוק כפי שיתברר בימי מג'יק – האתרים השונים טענו שיום רביעי בשבוע יהיה הריק ביותר וכך אכן היה) וכן לקביעת המתקנים הצפויים להיות עמוסים ומומלצים לקיצור תורים. בתוך היום עצמו לא הרגשנו צורך או יעילות להשתמש באפליקציות (אלא רק בזו של דיסני כדי לדעת מצב נוכחי של התורים, שאגב נטה להיות פסימי יתר על המידה)

סידורי אוכל: סך הכל היה די פשוט – ארוחת בוקר בוילה, סנדביצים שהכנו בבוקר לשעה עשר (בניגוד לפארקים האחרים בדיסני אין כל מגבלה של אוכל מהבית), חטיפים מהבית לשבור רעב, בקבוקי מים מהבית שנשמרו בעגלות (קנינו חבילות של 32 בקבוקים, בכל יום באנו עם 10 בקבוקים ובשל כך שכלל לא היה חם, הספיק לנו גם פחות) וארוחה אחת במסעדות שירות עצמי בפארקים (חייב לציין שסך הכל המחירים היו סבירים וארוחה בסיסית של נאגטס, המבורגר או משהו דומה עלה לא יותר מאשר בקניונים למיניהם)

עגלות – היינו עם שתי עגלות (אחת מהבית, אחת מהוילה – חסך לנו הצורך לקנות/להשכיר עגלה) שישמשו אחת לקטן ואחת בשיטת העגלה החמה לבנות כמו גם מתלה לחולצות הארוכות שנשמרו לערב, לתיקים ולבקבוקי המים

מדד הפחד– כאן היה חשש מהניסיון שלנו ביוניברסל בקליפורניה אז היינו עם הגדולה כשהייתה בת שני וחצי ולא הסכימה להישאר גם לסרטים ומתקנים חשוכים שלא היתה מגבלת גובה, אבל בחצי שעה הראשונה בפארק הראשון (אפקוט) נעלמו כל החששות. במתקן הראשון שעלינו (test Track) בו יש הגבלת גובה של 40 אינץ עליתי עם הבינונית (עוברת המגבלה במעט) בלי לספר לה הרבה, ובסיום המתקן ראיתי אותה קופצת בשמחה ורוצה לעלות שוב עם אמא (במסגרת ה- Child Swap). המתקן השני התאים גם לקטן בחבורה, אבל כלל ride חשוך ברובו עם רעשי פתע ודמויות מפתיעות. הקטן הגיב בקולות התלהבות והשטת אצבע לעבר הדמויות ואז קבענו כלל ששמרנו כל הימים – כולם עולים על הכל בתנאי שעומדים כמובן במגבלת הגובה. כאן המקום לציין, שבניגוד ליוניברסל (שכמו שרבים מציינים אכן מתקדם יותר טכנולוגית אך לאו דווקא עיצובית), בדיסני אין כוונה ממשית להפחיד, אפילו לא במתקנים המפחידים ובוודאי שלא במתקנים שפתוחים לכל הגילאים, בסרטי התלת מימד (שכשזכור לי ביוניברסל היו רועשים מעבר לסיבולת ביתנו) או בהופעות. "רוח המועדון" היא אחרת ומתאימה הרבה יותר לילדים קטנים ובאופן כללי לפחדנים ו/או לסנטימנטלים שבחבורה.

יום חמישי לטיול – אפקוט

היום הוקדש לאפקוט. הדעות על הפארק הזה חלוקות וניתן להבין למה. מצד אחד הוא עמוס אטרקציות (במגיק היינו מראש יומיים, אם היה לנו יום שישי בדיסני היינו מקדישים אותו לאפקוט כי את הוליווד ואנימל מיצינו ולעומתם אפקוט הענקי בגודלו חייב ויתורים או תיזוזים למי שמקיע בו יום אחד בלבד) מצד שני יש בו מעט מאד אטרקציות מסעירות. יש בפארק לא מעט אטרקציות לימודיות (למזלנו יש לנו ילדים חנונים באופיים שנהנו גם מ ride בין גידולי צמחים שונים), ואזור ה- Inovation הוא סוג של ג'ימבורי משוכלל וממוזג ומומלץ מאד לעשות בו הפוגה למי שמטייל עם ילדים קטנים. עוד נקודה לציון – זה היה היום היחיד בפלורידה בו ירד עלינו גשם (למשך כשעה). למעשה לא בדיוק עלינו כי היינו בדיוק באזור מתקנים סגור, אבל כן על העגלות והבגדים הארוכים שנשמרו לערב, מכיוון ששכחנו לכסות אותם בכיסוי הגשם (בפעם היחידה שהיינו צריכים אותו). היתרון של הגשם היה שלאחריו נדמה שהפארק די התרוקן. אנחנו עשינו דרכינו לאזור המדינות המעוצב בצורה יפהפיה, ולמעשה אהבנו אזור זה כנראה יותר מאזור המתקנים. יש גם אמפי בו יש הופעות מוסיקליות live, שם עצרנו לשם מנוחה לרגליים.

כמה הערות חשובות: מסוף מרץ עד תחילת מאי מתקיימת באפקוט תערוכת פרחים שנתית – הדבר מוסיף רבות לעיצוב הפארק ולהנאת הילדים ממנו (המון שיחים מעוצבים בדמויות המוכרות כפי שאפשר לראות בתמונות, וצילמנו רק מיעוט קטן ממה שהיה)

אוכל – חלק מהכיף באזור המדינות הוא הטעימות, ובחלק מהדוכנים המחירים היו ממש סבירים, הן של מנות האוכל והן של קינוחים מוצלחים מאד שטעמנו.

הופעת הסיום – טוב שאפקוט היה הפארק הראשון, כך נהננו מהופעת הסיום (היפה כשלעצמה) מבלי להשוות להופעות הסיום המוצלחות יותר בהוליווד ובמג'יק –עמדה מוצלחת מאד לצפייה היא באזור הגשר ליד הדוכן של מקסיקו (שם אגב היה אחד המתקנים האהובים ביותר על הילדים).

יש לציין שהערב הזה היה קריר יחסית, והבגדים הארוכים היו עדיין מעט רטובים…

ולסיום היום – ולאחר הגעה לוילה, יצאתי לוולמרט הסמוך לקניות, אלו בדיוק הרגעים בהם אתם מקלל את הסופרים הענקיים האלו ומתגעגע למכולת השכונתית ליד הבית, זו שבעצם סגורה בכל מקרה בשעות האלו. ואז כשמגיעים לקופה, מתחילים לאהוב את הסופרים מחדש…

יום שישי לטיול – הוליווד סטודיו

הגענו קצת מאוחר לפארק ונגמרו ה- fastpass למתקן Toy Story ומכיוון שהתור אליו לא ירד משעה החלטנו לוותר. בכל מקרה תפסנו את היום הזה כיום החמישי בדיסני (זה שעולה 5$) וכיוונו אותו בעיקר להופעות, ואכן יש בפארק הזה כמה הופעות מעולות (בת הים הקטנה, פעלולי מכוניות, מחזמר היפה והחיה, דיסני ג'וניור המומלץ לילדים שצופים בערוץ) כמו גם כמה מתקנים מוצלחים (בראשם house of Terror אליו הגדולה התעקשה לעלות פעמיים, וכן רכבת ההרים חשוכה ו- The Great Movie Ride)
יש לציין גם שהפארק מעוצב נפלא, וממש נחמד להסתובב בו (מה עוד שהוא קטן מאד יחסית לאפקוט)

אבל מעל הכל היתה הופעת הסיום פנטסמיק, לדעתי להגיע לפארק ולא להישאר להופעה זה פספוס גדול, ומצד שני בהחלט הגיוני, אם זה יום רביעי או חמישי בדיסני, להגיע לפארק רק לשעות הערב ולהתמקד בהופעה הזו. כאן יצא לטובה שלא היו קיצורי תור ל- toy Story כי כך לקחנו את קיצור התור להופעה (אי אפשר לקחת לשניהם) ויכולנו להגיע חצי שעה לפני התחילה ולתפוס מקום באחד האזורים הטובים ביותר (כאשר האזור ללא קיצורי התור כבר היה מלא לחלוטין).

היום השביעי לטיול – יום חופשי

שבוע לטיול, והיום מוגדר כיום חופש. הקטנות רצו בריכה, הגדולות רצו קניות, עשינו גם וגם. קמים ללא שעון, בבוקר נהנים בבריכה ומארוחת בוקר איטית ומושקעת.
לקראת צהריים נוסעים לפרימיום אאוטלט – אם מישהו חושב שיום חופש מהפארקים הוא זול, שיחשוב שוב – היום היקר בטיול, אם כי כל פריט כשלעצמו היה זול מאד, ויהיו שיטענו שחסכנו ביום הזה… לאחר שמיצינו את הקניות ליום זה (אל דאגה, יהיה עוד אאוטלט בטיול, שווה יותר…) נסענו לכיוון דאונטאון אורלנדו לכמה שעות ב- Lake Eola Park – פארק עירוני הכולל דשא, גן משחקים ומסלול הליכה סביב אגם הממוקם בלב הדאוןטאון של אורלנדו – מקום מוצלח ביותר לשעת ערביים נעימה

היום השמיני לטיול

הגיע זמן Magic – וההבדל מהפארקים הקודמים בולט – הרבה יותר אנשים, פרוצדורה ארוכה להיכנס לפארק וטעות טקטית מצידנו ביציאה מעט מאוחרת מהוילה (מחר נצא חצי שעה קודם, ונעלה למתקן הראשון שעה וחצי לפני היום). אבל השגנו את קיצורי התור שרצינו ופנינו לאזור הפנטסילנד – זהו היום היחיד שניווטנו את דרכנו לפי העומסים במתקנים – נעזרו באפליקציה של דיסני (חינמית) לדעת מה התור כרגע בכל מתקן וכך עברנו דרך כל מה שרצינו עם תור שלא עלה על 20 דקות, מלבד רק במתקן של פיטר פן, שמשום מה יש בו תמיד תור ארוך למרות שאין בו ייחוד. סרט התלת מימד שראינו בפארק היה הצלחה עצומה (Mickey's PhilharMagic) – וכאן המקום שוב לציין שכמו סרט תלת המימד שראינו בהוליווד סטודיו (החבובות) – אלו סרטים מקסימים שמיועדים מראש (גם) לילדים קטנים, ולכן ממש נמנעים מלהפחיד (בניגוד לסרטים דומים ביוניברסל) וגם האנגלית בהם לא באמת מפריעה להנאת ילדים דוברי עברית – בעקבות תחינה של הילדים נחזור גם מחר לראות את הסרט כמו גם את המתקן הקלאסי it's a small world – כאן כל כך בלטה החוויה בלצפות במתקן עם הילדים ודרכם – ההנאה שלהם מהשייט הרגוע בין בובות העולם ולצלילי השיר המוכר (כולל של הקטן בן שנה ושמונה חודשים) הייתה כל כך סוחפת, שגם לכאן נחזור מחר

המתקן השלישי של היום שנעשה אותו גם מחר (וכל יום מספר פעמים), ושוב בשל דרישת הקהל, הוא Big Thunder Mountain Railroad – מדהים איך הבנות עלו ללא פחד שוב ושוב על הרכבת הזו (כאמור, האמצעית גבוהה רק בכשני סנטימטרים ממגבלת הגובה למתקן… מזל)

בשעות הערב התורים די נעלמו ועברנו בין מתקנים שגם תוכננו למחר, אבל כשהגיעה השעה שבע נזכרתי בטיפ שקראתי בהכנה לטיול, וכיוונתי אותנו למדרכה על הכביש הראשי בו יעבור המצעד. תפסנו מקומות מעולים, ונציגים נשלחו לקנות אוכל לכולם. אז התיישבנו על המדרכה בניחותא לאכול ולחכות שהמצעד יתחיל – רעיון מצויין ומומלץ מאד

הופעת הסיום במגיק מורכבת למעשה משלושה חלקים, כל אחד מדהים מקודמו – המצעד האלקטרוני, מופע האורות על הטירה, וזיקוקי הדינור בסוף -סל הכל שעה מדהימה שמותירה גם את הבוגרים שבינינו פעורי פה (כל כך יפה שלמחרת נשתעשע לרגע להישאר עוד פעם עד שעה מאוחרת…) ואפילו את הקטן בחבורה ער עד הסוף (טוב, הוא ישן צהריים בעגלה)

היום התשיעי לטיול

יום שני במגי'יק, ואפילו שחזרנו מאד מאוחר אתמול, היום הקפדנו על השכמה מוקדמת, יצאנו מהוילה מעט אחרי שמונה בבוקר, מה שהביא לכך שהגענו לפארק (אחרי החניה, והרכבת) לפני פתיחה. באופן כללי האתרים השונים הצביעו על היום הזה כיום הפחות עמוס במגיק, מה שאכן הורגש בשטח – וכך קיבלנו שעתיים ראשונות של עלייה למתקנים הפופולריים ביותר ללא תור. באופן כללי יומיים במג'יק היו רעיון מצויין שריווח מאד את הימים בפארק הזה, שמבחינת הילדים היה אכן גולת הכותרת של הפארקים – השילוב בין הפנטסיה להתרגשות המתקנים היה מנצח. הריווח התבטא גם בהפחתת זמן ההליכה (כל יום מתמקדים באזור אחר) וכן בחלוקת קיצורי התורים בין היומיים.

כמה עצות לגבי ה fastpass+ : תכוונו לתפיסת תורים בשעות העמוסות ביותר של הפארק (צהריים, אחר צהריים), ולמתקנים העמוסים ביותר – כך הדבר יביא לרווח הגדול ביותר, כאשר למתקנים פחות פופולארים גם ככה התור בדרך כלל לא מצדיק קיצור תורים, בוודאי בשעות הפחות עמוסות. דבר ראשון בהגעה לפארק (למי שלא ישן במלונות דיסני) תלכו לאחד הקיוסקים להזמנת תורים – ומומלץ מאד להגיע באזור זמן הפתיחה של הפארק (תשעה בבוקר) כדי שכל התורים יהיו פנויים (ובאופן כללי כדאי להגיע מוקדם, אבל לא נראה לי שצריך להגזים ולהגיע בשמונה כפי שממליצים בחלק מהמקומות, הגענו בתשע בבוקר והיה מעולה) שילוב של ה fastPass עם Child Swap מאפשר להוסיף בפועל עוד קיצורי תורים (כי ההורה המחכה יכול לעלות איתו עוד 2, וגם ככה לא מבקשים ממנו את ה FastPass ואז יכול לנצל אותו למתקן אחר – אצלנו לא היה ממש צורך בכך, אבל אני משער שבתקופות עמוסות יותר זה יכול לעזור).

בשש בערב הרגשנו (כולל הילדים שמיצינו) והתחלנו לנוע לכיוון הוילה, שם הילדים עוד הספיקו להיכנס לבריכה לרחצה נוספת.

היום העשירי לטיול

שוב הגיע זמן חופש ועכשיו חיפשנו משהו אחר לגמרי. היו לבטים – אחי ומשפחתו נסעו לבוש גארדן (ומחר יסעו לעולם הים), אנחנו ממש לא רצינו פארק נוסף וגם את דאונטאון דיסני הורדנו מיד מהפרק (חנויות, דיסני… רוצים מנוחה). על פארקי הטבע ומעיינות שיש במרחק נסיעה גם ויתרנו מחשש שיהוו ירידה לעומת אברגליידס ולכן עשינו פעמינו לפרבר של אורלנדו בשם Winter Park הצלחה כבירה!!!

מה עשינו: שייט של כשעה בין האגמים שבעיירה/פרבר כולל תעלות 'ונצייניות' שמקשרות ביניהם. מוזיאון לאומנות בשם Morse שמחזיק אוסף גדול של עבודות זכוכית וויטראזים של טיפאני, ארוחת מעולה במסעדה/בית קפה בעיירה (והמנה המנצחת היתה דווקא של הקטן – מהמנות המעוצבות והטעימות שראיתי, רק חבל שלא צילמנו) ושוטטות בחנויות שברחוב הראשי של העיירה, ובפארק/גן משחקים שממול
מומלץ מאד למי שאמת מבקש לשנות אווירה

תוך כדי שוטטות ברחובות הראשיים של העיירה, ובת זוגתי ואני מיד אמרנו – מרגיש כמו ניו אינגלנד, כמו ליצפילד, קונטיקט או וודסטוק, ורמונט. ואכן, אין פלא – הפרבר הוקם לפני מאה ויותר שנים כעיר חורף לעשירי ניו אינגלנד (ועל כן שמו Winter Park)

הגענו לשעת ערב לרחצה נוספת בבריכה

היום האחד עשר לטיול – Animal Kingdom

זהו – יום מלא אחרון באורלנדו, ופארק דיסני האחרון – Animal Kingdom ושוב מתברר שהמלצות אתרי העומסים לבחור ביום הזה ל- Animal התבררה כנכונה, כמו גם המגמה שככל שמתרחקים מה Spring Break בפלורידה, העומס נרגע. ואכן התחושה הבסיסית הייתה שאנחנו די לבד בפארק. היה כל כך ריק שבעוד שבמג'יק סביב כל עמדה של חיבוק ולצילום עם דמויות היה תור משתרך ואיטי (ולכן נמנענו) כאן הדמויות השונות הסתובבו ודי חיפשו ילדים להצטלם איתם.

האטרקציה היחידה שהצדיקה קיצור תורים היתה הספארי – מומלץ מאד, ובמיוחד מומלץ לעשות את זה בשעות הבוקר הקרירות כאשר החיות למיניהן עדיין מסתובבות בחוץ.

באופן כללי עיצוב הפארק כגן חיות ענקי היה מוצלח מאד, ולמרות שהפארק יחסית מועט באטרקציות, הילדים מצאו בו תעסוקה אין סופית עד שהיינו צריכים לגרד אותם בשם עם סגירת הפארק (הנסגר יחסית מוקדם כיוון שאין הופעת לילה) כיוון שמחר קמים מוקדם – נסיעה ארוכה לפורט לודרוול לקרוז.

מומלץ מאד בפארק מלבד הספארי – רכבת ההרים, אולי המוצלחת ביותר בדיסני (אוורסט), המצעד הססגוני של אחר הצהריים (מיוחד במינו, דווקא מצעד אחר הצהריים בדיסני נראה די מיותר),

מסלולי ההליכה השונים באזור אפריקה ואסיה לצפייה בחיות (בניגוד לגן חיות, התחושה הבסיסית היא שאנחנו בכלוב והחיות חופשיות, כמובן הכל יחסי ובאופן כללי היה מוצלח לא פחות מהספארי),

המיוסיקל של נמו, וגן השעשועים המוצלח ביותר בכל דיסני – Boneyard – גן עדן לילדים שובבים בגילאים 1-5 הפארק גם כולל את המתקן הגרוע ביותר בדיסני – רכבת הרים מזעזעת שכל מטרתה לגרום לכאבי גב (Primeval Whirl – טוב שמגבלת הגובה מנעה מהילדות לעלות לשם)

אוכל – הזמנו מחודש מראש מקום במסעדה Rainforest Cafe לאחר שמבדיקה ראינו שהמחירים זהים לזה שבסניף בדאונטאון, וכך חסכנו מאיתנו נסיעה לדאונטאון דיסני – זהו הסניף השלישי שאנחנו מבקרים בו, הפעם עם שלושת הילדים – חוויה של מסעדה לילדים (ואוכל סביר פלוס, קינוח מעולה!)

הערה – התחושה שלי שאם הפארק הזה עמוס ההנאה בו תיפגם במיוחד (לעומת הפארקים האחרים)

זהו הסתיים חלק אורלנדו… מחר נוסעים לפורט לודרוול ויוצאים לקרוז של שבוע בקריביים… שווה להמתין