אוסטריה 2015 – זלצבורגלנד, אוצטל ומה שביניהם – מערכה ראשונה – זלצבורגלנד

טיול משפחתי של שבועיים לאוסטריה. למה אוסטריה? נוף משגע, טבע אלפיני, אגמים, אטרקציות לכל המשפחה.

cropped-cropped-sam_46491.jpg
Gosau Lake

מבנה הטיול: הטיול התחלק לשני כוככבים מרכזיים, האחד בזלצבורגלנד והשני בעמק אוץ שבטירול המערבי, כאשר ביניהם היה חלק של טיול מתגלדל בן שלושה ימים בכמה משיאי הטבע של אוסטריה

פרולוג –פארק שעשועים Ruhpolding

15.8 יום ראשון לטיול

 

התיכנון: פארק שעשועים Ruhpolding ואם נספיק אז לעבור דרך בראכסטגאדן

בפועל: הפארק מילא לנו את היום.

מזג האוויר: מושלם. לאחר עשרה ימים של 30 ומעלה מעלות, איך שנחתנו, מזג האוויר התחיל להתקרר, אבל היום גשם עדיין לא ירד.

תיאור היום: נחתנו בשעה בוקר במינכן לאחר טיסה חלקה, טוב, פעם ראשונה שלכל ילד יש מושב משלו, והתחלנו את דרכנו לכיוון זלצבורג.

בשל פקקים (היחידים שנחווה במהלך הטיול) הגענו ל– Ruhpolding לקראת 13:00 ויצאנו בשעת נעילה (18:00), למעשה הפקקים היו דבר טוב מאד, הילדים שלא ישנו כל הטיסה (כלומר ערים מ 03:00), תפסו להם שינה של כשעתיים מה שהעיר אותם לחלוטין למהלך היום (ירדמו אחרי 21:00)

לגבי הפארק – הצלחה צרופה. מקום מקסים שהילדים וההורים מאד נהנו ממנו. ללא עומס כלל (אפילו ברכבת ההרים המוצלחת מאד שביחס זמן המתנה להנאה היתה מהטובות ביותר), מגלשות ארוכות ומוצלחות עליהם מתגלשים עם שטיח, מתקני חבלים והמון נקודות עניין לילדים (סיפורי אגדות משולבים בתוך אזור יער טבעי) והכל בתוך יער טבעי ובנוף נפלא

והמחיר הוגן ביותר – בלי קופונים, בלי הנחות ועד, בלי הנחות לפנק לפנק, פשוט קובעים מחיר כניסה הוגן מאד (כ-10 יורו לאדם) לכולם, בלי משחקים וקריצות עין.

מכיוון שנשארנו עד אחרי נעילה, כלומר אחרי 18:00, מעבר דרך ברכסטאגרדן נראה מוגזם ונסענו לכיוון העיירה קוכל, שם נלון בששת הלילות הבאים

a0347798c4f99ebb07db3676a62260ec.JPG?l=8

שורה תחתונה: הפארק מומלץ מאד לעצירה למטיילים עם ילדים בגיל 10 ומטה ולאוהבי מיניאטורות ואגדות עם, רק אל תתכננו עוד משהו היום כי יהיה קשה להוציא את הילדים משם

מקום הלינה לאזור זלצבורגלנד:

בששה הלילות הראשונים ישנו בעיירה Kuchl הסמוכה לגולינג, בפנסיון מקסים-מקסים-מקסים בשם Hotel-Pension Wagnermigl

הזמנו סוויטה משפחתית – חלל גדול בו היו חמש מיטות + שולחן ישיבה, וכן מרפסת עם נוף להרים וחדר אמבטיה גדול במיוחד (שיהפוך למגרש משחקים לקטן בחבורה). בנוסף כלל הפנסיון ארוחת בוקר, ככל הנראה הטובה ביותר במלונות שהיינו, לא רק בטיול הזה, אלא בכלל. מצאו בדיוק את נקודת האיזון בין ארוחת בוקר קונטיננטלית ענייה לארוחות הבוקר בישראליות המוגזמות, והכל תוצרת בית, טרי, טרי… ונוסיף יחס אדיב במיוחד של המארחים (בני זוג), שירותי כביסה (בתשלום) יעילים במיוחד, מיקום נהדר…

bd659da60d4721328153981113b94f72.JPG?l=8

ועוד הערה: המלון זכה ב Tripadvisor להיבחר ברשימת המלונות עם ה Value הגבוה ביותר באוסטריה לשנה האחרונה, ואפשר להבין – כשמגלמים את ארוחת הבוקר, הניקיון היומיומי והמיקום המעולה אז המקום מתחרה גם במחיר לצימרים השונים.

השיקול שלנו: ידעתי שימי זלצבורג יהיו עמוסים ביותר, וחיפשתי מקום ש

1. עם גישה מהירה לכביש המהיר

2. סמוך לאזור האגמים שם התמקד טיול שלנו

3. עם ארוחת בוקר כדי לאפשר תזוזה מהירה

4. בלב עיירה קטנה

שורה תחתונה: מומלץ ביותר למטיילים בזוג וכן למטיילים עם ילדים קטנים שלא מחפשים הפרדה. למטיילים עם בני נוער שמחפשים מרחב ופרטיות לא ממליץ אבל ראינו גם משפחות כאלו שהיו גם הן מאד מרוצות.

מערכה ראשונה: זלצבורגלנד

על ימי זלצבורגלנד:

כאמור התמקדנו בחלקים הצפוניים של האזור (אזור האגמים) ומראש הורדנו מהשולחן את אזור קפרון על סכריו, קרחוניו ונקיקיו, ראוריס, באד גאסטיין וכד'… כל אלו ישארו לנו לטיול הבא

המטרה היתה להמנע מנסיעות בוקר, ואכן כל יום התחיל בנסיעה של חצי שעה לכל היותר. נסיעות צהריים לעומת זאת לא מפריעות לנו ולעתים הן דווקא ברכה – מאפשרות לקטנים לנום שנת צהריים ולצבור כוחות.

אז מה הספקנו: כמעט את כל התוכנית. המקומות היחידים שלא הצלחנו להגיע מהתונית המקורית היו אגם המלכים (וברכסטאגרדן באופן כללי, יחכה לטיול הבא) ומגלשות ההרים בבאד דורנברג, וזאת בשל מזג אוויר בעייתי בימים הרלוונטים. במקום, העלנו מספסל המליפים את מערת הקרח בהלשטאט (ועל כך יסופר בהמשך)

16/8 יום שני לטיול

מזג אוויר צפוי: מעונן, גשום לפרקים

בפועל: בוקר שמשי, צהריים מעונן, הגשם התחיל בשעות אחר הצהריים

התכנון: ערוץ ליכטינשטיין, ווגריין – גראפנברג, ת'רמה אמדה באלטנמרקט

בפועל: בדיוק לפי התכנון

הבוקר התפנקנו ביקיצה טבעית ובהליכה ניחוחה לארוחת בוקר.

לערוץ הגענו באזור 10:30, כמעט ברגע האחרון, מבחינת העומס. המקום העמוס ביותר בטיול, אולי המקום היחיד שבאמת היה עמוס (ברוב הטיול התפלאנו כמה המקומות ריקים יחסית), ועמוס מאד בישראלים.

לגבי המסלול עצמו – יפה מאד. המים, הגשרים, המנהרות – חוויה נהדרת. בהלוך נהננו מאד גם כי המסלול עוד היה ריק יחסית, בחזור היה די קשה כי המסלול הפך לעמוס בצורה חריגה (וראו גם מבטי סבל על פני חלק מההולכים בכיוון ההפוך)

שורה תחתונה: תקדימו להגיע, ואם השעה כבר אחרי 11:00 תשקלו הליכה בערוץ אחר.

a9c7b6b5535c23a3469370793c7276af.JPG?l=8

לאחר המסלול המשכנו לגראפנברג – כאן המקום היה ריק כמעט לחלוטין. עלינו ברכבל שהפתיע מאד לטובה באורכו ובחווית העלייה, וקריאות ההתפלאות של האישה והילדים מהמראה למעלה היה מהרגעים המוצלחים בטיול (לא סיפרתי להם מה יש למעלה). שלושת הילדים נהנו מאד. הגדולה מבעלי החיים, הקטנים מארגזי החול וההפעלות השונות, וכולם מהאכלת ברווזים באגם ומתקני החבלים המוצלחים.

4295697af75128de6740e29ff7fd9fdb.JPG?l=8

מכיוון שזה היה הרכבל הראשון שלנו אז התפעלנו מאד גם מהנוף.

כמובטח, לקראת אחר צהריים השמיים התקדרו והחל לטפטף ואנחנו פנינו למסעדה בהמשך הדרך כדי לטעום מהקינוחים. גם כאן ציפתה לכולם הפתעה כשנהזמנתי את קייזרשמרן או איך שקראנו לזה – עוגת פנקייקים. הגשם התחזק ופתאום שמנו לב ששעת סגירת הרכבל מתקרבת אז אצנו רצנו אל הרכבל (מי ידע שההליכה הזו תהיה קשה יותר מההליכה למערת הקרח…)

שורה תחתונה: מומלץ מאד לילדים עד גיל 8-10 למחזיקי כרטיס זלצבורגלנד – חווית הרכבל, הנוף, המתקנים והמסעדה מוצלחת מאד. לא הייתי משלם על המקום בנפרד (יקר), עוד נתקל בגני משחקים חינמיים מוצלחים אף יותר

התארגנו באוטו ועשינו דרכנו הקצרה לת'רמה אמדה באלטנמרקט

שם נהננו מאד מאד מהמקום הידידותי במיוחד לילדים ולימים קרים. החוויה של הבריכות החמות באוויר הקר והמטפטף מול נופי הרים… אם יש לכם זמן לבריכה אחת, זהו המקום.

17/8 יום שלישי לטיול

מזג אוויר צפוי: מעונן, טפטופים במהלך היום, קר

בפועל: מעונן (השמש לא נצפתה) אבל מעט מאד טפטופים ורק בבוקר, פחות קר מהצפוי

התכנון: העיר זלצבורג (הגעה ברכבת) ואם ישאר כוח ארמון הלבורן

בפועל: רק זלצבורג, הלבורן יחכה למחר

בוקר אחרון של יקיצה טבעית (לא שזה מאוחר מדי, בכל זאת ילדים קטנים) ולכן יצאנו מעט מאוחר מהמלון, שוב באזור 10:00 (ממחר זה ישתנה)

היום הרכב לקח יום חופש ונותר בחניית המלון כל היום. את דרכנו לזלצבורג עשינו ברכבת – פחות משתי דקות הליכה מהמלון ואנחנו כבר בתחנה, בתור תושבי העיירה קוכל, נסיעה לכולנו יחד בששה יורו (2 יורו למבוגר). לאחר חצי שעה נסיעה ירדנו בתחנה המרכזית של זלצבורג הסמוכה לגני מיראבל.

747750c394fedc9d990aaf878a6f8bb0.JPG?l=8

שורה תחתונה: מכיוון שבעיני הילדים הנסיעה ברכבת היא אטרקציה בפני עצמה (בעיני הקטן זה היה כנראה שיא היום) אז היה כדאי, אחרת עדיף ברכב.

אז מה עשינו – התחלנו בגני מיראבל שפשוט היו בדרך ומשם המשכנו למוזיאון הטבע המצויין (שלוש שעות והיינו רק בשלוש מתוך חמש קומות) משם הגענו למוזיאון הצעצועים ואז התברר מחדל מודיעיני – המוזיאון סגור בימי שני… אכזבה לילדים… המשכנו בשיטוט בסמטאות העתיקים של העיר, בין החנויות השונות, עצרנו לאכול בפאסט פוד היחיד במהלך כל הטיול ומשם המשכנו אל בית מוצרט ואל המצודה (גם כאן חווית העליה והתצפית עלו על המצודה אם כי הילדים אהבו מאד לרוץ בין הבניינים במצודה). סיימנו בכיכר המרכזית ומשם דרך אוטובוס אל תחנת הרכבת ובחזרה למלון. אל ארמון הלבורן ויתרנו להיום בשל השעה, פספוס אוטובוס והעובדה שהתחיל להיות קר (ומחר שמש)

בניגוד לאתמול שאז הגענו למלון באזור 22:30 עם שלושה ילדים ישנים, היום הקדמנו, 20:30…

a1447735d7778be128c907ff92a32c5b.JPG?l=8

שורה תחתונה: מוזיאון הטבע מומלץ ביותר. יום מעט מעייף ואנחנו לא אנשים עירוניים ובטח לא הילדים. ולכן המסקנה הייתה לוותר על אינסבורק… במחשבה שנייה אם היה לנו רצף של ימים שמשיים זה היום לוותר עליו (במיוחד בשל המחסור במיזוג, כולל במוזיאון)

18/8 יום רביעי לטיול

מזג אוויר צפוי: מעונן חלקית עם הרבה שעות שמש, חמים, ללא גשם.

בפועל: מדויק

התכנון: הלבורן (השלמות), אגם גוסאו, הלשטאט

בפועל: הלבורן, גוסאו, מגלשות באבטנאו

היום נכנסנו כבר לקצב הטיול, ובין היתר המשמעות היא שיוצאים מהמלון מעט אחרי שמונה וחצי, אבל בעיקר בתחושת החופש שכובשת אותנו. ובסיסמא שהקטן המציא "אני אוהב אואייה" ומאותו רגע המדד להנאה שלו היה: "זה אואייה" או " זה לא אואייה", כלומר אואייה (אוסטריה) כסימן לכיף ואכן נדמה שהכל מסביב בעיקר נועד לעשות לילדים כיף (ולכן תסביר לעצמך את מה שהיה פה לפני 70 שנה…)

מתחילים את היום בהשלמות מאתמול, מנצלים את כרטיס זלצבורג לביקור בארמון הלבורן, ויותר נכון בגנים ובסיור המודרך. הקטנים בחבורה אהבו מאד, במיוחד המרכזית שאוהבת להירטב בכל הזדמנות, אנחנו אהבו את הגנים, המזרקות, מופע המיניאטורות וכמובן את השמש שהגיעה לה לביקור

שורה תחתונה: חביב מאד אבל לא חובה

2d6f3bc86bf6a66ddc65da8736fbc18b.JPG?l=8

משם המשכנו לאגם גוסאו. חנייה בחניון הקרוב לא היתה אז המשפחה ירדה בסמוך לאגם והנהג (אני) חנה הרחק מטה ועלה ברגל (מה שכן – הרווחנו בדרך חזרה מראה מפל יפה). עלינו ראשית ברכבל, נוף יפהפה! שם שוטטנו עד אחת המסעדות לסיבוב שני של קייזרשמרטן וכמובן בירות. הילדים כבר מבינים את הקונספט – בכל מקום שעוצרים יש גן משחקים, בכל מקום יש מסתובבות פרות בהישג יד. תענוג! לאחר ירידה הלכנו סביב האגם (לא כולו) עד שהגענו לחוף רחצה נוח שם (שוב) הילדים האכילו ברווזים וגם שכשכו רגליים במים.

שורה תחתונה: מקום יפהפה, מומלץ עד מאד מאד, לא רק האגם אלא גם ההרים מסביב שהזכירו לנו מאד את נוף הדולומיטים האהוב

SAMSUNG CSC

27bbdc87d9d4514e61aa68331bdebbb0.jpg?l=6

כאן החלטנו לעשות שינוי. משהבנתי שבת זוגתי לא תוותר בקלות על מערת הקרח למרות אזהרות (הכל התחיל באירויזיון האחרון שהתקיים באוסטריה, במהלך השידור הראו בקטע קישור את המערות בדכשטיין היא נדלקה), אז אם כבר נגיע להלשטאט בימים הבאים עדיף היום לחזור דרך אבטנאו למגלשות אותן ראינו בהלוך.

המתנו כ- 45 דקות בתור (היה משהו לא יעיל, כל הזמן חסרו להם מושבים) אבל הגלישה עצמה היתה נפלאה. חששנו שהילדה בת השמונה לא תסתדר לבד אבל היא כ"כ נהנתה. אם לא היו סוגרים את המגלשות (היינו מהאחרונים) מן הסתם היינו נשארים לסיבוב שני.

הילדים נהנו עד מאד גם מהמשחקים בתחתית הרכבל ואנחנו נהננו מהנסיעה באבטנאו עצמה שהיא פשוט עיירה יפהפיה.

23a07cd795b590fe6fd1a5e2bae8e461.JPG?l=8

שורה תחתונה: לא להחמיץ! נוח מאד גם עם ילדים קאטנים, מגלשה נוחה מאד לתפעול (בטח יותר מזו ב Imst אליה נגיע בהמשך)

הגענו מוקדם מספיק בשביל שיטוט בעיירת הבית שגם היא פשוט יפה.

בכלל – כל העיירות באזור האגמים/צפון זלצבורגלנד הן פשוט יפות

יום נפלא!!!

19/8 יום חמישי לטיול

מזג אוויר צפוי: בוקר גשום, צהריים אמור להתבהר.

בפועל: מעונן כל היום, גשום עד שעות אחה”צ המוקדמות

התכנון: מכרה מלח בברכסטאגרדן, מגלשות בבאד דורנברג, אגם המלכים – קוניגסיי

בפועל: מכרה מלח בברכסטאגרדן, מערת קרח בדאכשטיין, העיירה הלשטאט

תוכנית היום נבנתה בהתאם לתחזית בתקווה שעד שנצא ממכרה המלח השמיים יתבהרו (הם לא). בכל מקרה היום יוצאים מוקדם מהמלון כדי להמנע מתור בכניסה למכרה מהצד הגרמני (שהרי הצד האוסטרי מגביל כניסה מגיל 4), וכן הגענו באזור תשע וחצי ונקבע לנו סיור לעוד רבע שעה, כך שעד שהתארגנו על בגדי הכורים, התיקים, הטיולון כבר כמעט הגיע תורנו. פרט שהפתיע אותי – רוב מוחלט של המבקרים הם מבוגרים (קרוב לגיל הפנסיה), איפה כל המשפחות? איפה כל הישראלים (היינו דוברי עברית היחידים שם) שיודעים שבבוקר גשום הולכים למכרה מלח?

שורה תחתונה – אחד משיאי הטיול מבחינת הילדים והנאה צרופה גם לנו. הנסיעה ברכבת (או נכון יותר – טוטו בבת), המגלשות, השיט עם האורות, המכונות השונות, האווירה וסתם להרטיב את האצבע, לגעת בקיר ולטעום… חוויה מעולה. למטיילים עם ילדים לא להחמיץ.

סיימנו עם המכרה באזור 11:00, ומוזר מאד – עדיין אין תור גדול במיוחד במכרה, החניון עדיין לא עמוס, אולי סתם הפחידו אותנו? בכל מקרה אמרתי לאשתי שלמרות שהמגלשות בבאד דורנברג סביר להניח סגורות כי הגשם לא פסק, מכיוון שזה ממש קרוב אולי כדאי שניסע לבדוק. אז נסענו ובדרך עברנו דרך מכרה במלח בצד האוסטרי, וואוו איזה בלאגן, כמה מכוניות, כמה אנשים… כשהגענו לחניון של המגלשות (כמה דקות מהמכרה) גם החניון הזה היה מלא, אבל המגלשות עצמן סגורות. מבירור גילינו שהן לא אמורות להיפתח היום כי הגשם כאן כדי להישאר. וכל המכוניות – בדרך למכרה המלח בשאטלים, אז הנה מצאנו את כל המשפחות…

המלצה שלי: ביום גשום לכו למכרה בצד הגרמני. לא עשיתי את שני הסיורים אבל הסיור בצד הגרמני הוא מצויין כשלעצמו ובלי בלאגן וכמעט בלי תורים, אפילו ביום גשום

ועכשיו עלתה השאלה מה עושים. לאגם המלכים לא התחשק לי בגשם (וגם בניגוד לימים הקודמים היה קר), אז החלטנו להעלות מהספסל את מערת הקרח, והנה עשינו את דרכינו לכיוון הלשטאט.

אז נראה קצת מוזר – מערת המלח בצד אחד ומערת הקרח הרחוקה ממנה ביותר משעה כאשר לכל אחד יש שכן קרוב. אבל המגבלות הכריעו – הקטן בן השלוש הכתיב את מכרה המלח הגרמני, ההמלצה למשפחות על מערת הקרח בדאכשטיין הכריעה בצד השני.

ולגבי נסיעות? כאמור הדאגה שלנו היא בעיקר לצמצם נסיעת בוקר. הנסיעה הזו באה לקטנים בדיוק בזמן – ישנו את מרביתה וצברו כוחות לאתגר הבא.

אז הגענו לרכבל המוביל למערת הקרח, וכנראה שמזג האוויר הקר הבריח את האנשים כי החניון היה כמעט ריק (מה שמוזר שהרי זוהי אופציה ליום גשום, לא?).

קנינו כרטיסים, עלינו ברכבל ואני פניתי להרשם לסיור הבא במערה, והבחור בדלפק רושם אותי לסיור הבא. שאלתי אותו מתי הסיור מתחיל, והוא ענה – בערך עוד 20 דקות.

טוב, עכשיו בזכרוני מהדהדת בי ההמלצה שקראתי לא לקחת את הסיור הקרוב/של עוד חצי שעה כדי שלא נלחץ בעלייה. אז ביקשתי שירשום אותנו לסיור שאחרי, והוא בתורו ענה שאין סיור שאחרי, או לפחות הוא לא יכול להבטיח שיהיה כזה, ואין לנו ברירה אלא לעלות, ושזה לא כ"כ רחוק, ובכל מקרה אין לנו מה לעשות בתחנת הרכבל, וחבל על הזמן…

אז מה לעשות? עלינו…

עכשיו, אולי זה הקור שהמריץ אותנו, או טפטוף הגשם, אבל אמנם הגענו אחרונים, אבל 15 דקות והיינו בנקודת התחלת הסיור והילדים היו כל כך מרוצים שהתחילו בחגיגת ניצחון קטנה…

388a1fa5e8cf8b730f049e055574fe1c.JPG?l=8

ולגבי הסיור עצמו – היה יפה מאד. גם כאן, הקושי הפיסי הוא לדעתי לא משמעותי (ואנחנו ממש לא משפחה ספורטיבית). הקושי טמון בעיקר בקור ששורר בפנים שבניגוד להרים המושלגים שם תמיד ניתן להתחבא ממנו במכסה.מבנה סגור, כאן אין לאן לברוח.

אבל התלבשנו היטב, ומרבית הסיור עברה ללא תלונות (חוץ משל בן ה-3 שרק רצה להמשיך לעלות ולרדת במדרגות לבד בלי לעצור, ולא הסכים לתת לנו יד, עליו הקור לא השפיע ולא ישפיע כלל, אפילו כובע סירב לשים על הראש, איך התינוק הקטן הפך גבר בלי ששמנו לב…). בחלק האחרון של הסיור הגדולות כבר הביעו מחאתן, אבל די בקטנה, במיוחד כשחשבו על המערה כבית של אלזה. וכשהתלונות התגברו אמרתי להן שיחשבו איך אנה (שלא מורגלת לקור) הלכה בתוך כל הקור כדי להציל את אחותה… ככה תוך כדי דיבורים לפתע הסתיים הסיור.

5fbb61248a3016f830ff16fcde214274.JPG?l=8

בחוץ כבר די התחמם, ועד שהגענו בחזרה לרכבל הילדה המרכזית ירדה מחמש שכבות של בגדים לחולצה קצרה אחת.

ומאותו רגע בטיול זה הפך לסוג של בדיחה. כל פעם שהילדות אמרו שהן עייפות ענינו להן שחבל כי עכשיו הולכים שוב למערת הקרח…

שורה תחתונה: הסיור יפה מאד. המאמץ הפיסי במערה הזו לא צריך להגביל את מרבית האנשים. השיקול העיקרי אם כן או לא צריך להיות עמידות הילדים לקור.

היום כמובן עוד לא נגמר. מלאים בגאווה על הילדים שצלחו את מערת הקרח בכזאת גבורה, חשבנו אולי נתחמם בבריכה אחרי המכרה והמערה, אבל הבריכה בבאד הופגשטיין רחוקה מדי, ואין קרובה שווה ליום קר, ומצד שני הלשטאט ממש כאן, לא נבקר?

הערה מקדימה: בדרך למערת הקרח עברנו דרך הלשטאט בשעת צהריים לרגעים היא דמתה לי לחוויה שלנו שבאוגוסט שעבר מריבה דל גארדה שכל התיירים הסתירו את יופיה, אבל החלטנו בכל זאת לתת הזדמנות, מה עוד שלפני מצב החניונים נדמה שהעומס פחת.

חנינו קרוב לחופי הרחצה והתחנה הראשונה, אליה הגענו במקרה, הייתה גן שעשועים נפלא צמוד לאגם, שם נתקלנו בנדנדה השווה ביותר בטיול (ובכלל?) ובכלל באחד גני השעשועים המוצלחים ביותר בנוף משגע על העיירה והאגם בכללו. אם גוסאו הזכיר לי את הדולומיטים הרי אגם הלשטאט וסביבתו מזכירים לי שייט לילי במילפורד סאונד, ניו זילנד (ואין אולי מחמאה גדולה מזו). זוכרים שרמזתי על כך בפרק על גראפנברג? אז זהו אחד משני הגנים החינמיים השווים ביותר בטיול, ואין צורך ברכבל או בכרטיס אטרקציות, רק לבוא בנינוחות, עם מספיק זמן כי הילדים ידרשו זאת.

0a8eddd23e117110d1866f4aefb2d2f3.JPG?l=8

לאחר כשעתיים הטפטוף חזר לו וגילינו לפתע שעל צהריים דילגנו (חוץ משוקולד שחילקנו לילדים כפרס על העלייה המופתית למערה) וכבר הגיע זמן לארוחת ערב. אז עצרנו במסעדה הראשונה שראינו, שהייתה הצלחה עצומה (כמו כל דבר שראינו או נגענו בו בהלשטאט) – יחס אדיב במיוחד לילדים, נוף מהמם, מחירים סבירים וגם טעים מאד (כמו תמיד המרקים מככבים). שם המסעדה (שכאמור עדיין לא בלב האזור התיירותי): see-terrassencafe Polreich

השעה כבר די מאוחרת, והעיירה הפכה למזמינה מאד. החנויות נסגרו , נחילי התיירים עזבו כבר מזמן, הגשם פסק לחלוטין והמראה המעונן רק הוסיף לקסם. במצעד העיירות הלשטאט מנצחת ללא תחרות, הבכורה כבר הצהירה שכשהיא תהיה גדולה היא תגור בה. כל סמטה, כל צעד, כל מבט, מגלים זווית חדשה יופי חבוי חדש

7e751da52465a659e56767d6ab205178.JPG?l=8

שורה תחתונה: אל תוותרו, ואם העונה בוערת, תגיעו בערב אחרי המטיילים המאורגנים. ואם אתם מטיילים בזוג ממליץ בחום על לינה כפולה בעיירה. ביום תטיילו בטבע באזור ואת הערבים והלילה תשאירו להלשטאט שככל שמחשיך רק יפתה עוד יותר.

e0f44352dfe9e8a70ab835d2a6ed318e.JPG?l=8

ממש מאוחר מדי, באור אחרון של יום, עשינו דרכנו בת השעה בחזרה למלון, גם היום הילדים נרדמו באוטו

20/8 יום שישי לטיול

מזג אוויר צפוי: כל הלילה ירד גשם ובבוקר ממשיך. אזור אגם המלכים ובאד דורנברג נראה גשום במהלך היום. באזור סנט גילגן סיכויי הגשם פחותים

בפועל: בעקבות התחזית אכן אזור Wolfgangsee היה אמנם מעונן אך חף מגשם. בערב היה גשום אבל היינו בבריכה

התכנון: יום השלמות: בוקר אגם, אחה"צ הבריכות בבאד הופגשטיין, ערב להגיע מוקדם למלון לסידורים אחרונים.

בפועל: נשארנו הרבה יותר מהמתוכנן ב- Wolfgangsee , מה שגרר איחור בהגעה למלון. כן, גם היום נגיע אחרי 22:00 עם ילדים ישנים… הסידור והאירגון יחכו למחר

אז הגשם בבוקר קצת ביאס ולרגע חשבתי להישאר במלון ולעזוב הכל… מי ידע אז שממחר מזג האוויר ישתנה כל כך לטובה ושמונה ימים הבאים נזכה לרק בוקר אחד גשום והרבה הרבה שמש

עשינו דרכנו לכיוון סנט גיגלן בעקבות ההבטחה למזג אוויר יבש ואכן כך היה. הדרך יפה מאד, העיירה יפה מאד

27096700bbcfb34655a7017731b7ce9a.JPG?l=8

והאגם, אח האגם… כל כך יפה שהתפתנו (בניגוד לתוכנית) לקחת את השייט לכיוון סנט וולפגנג. בהלוך האניה היתה מלאה (בקבוצה ישראלית של טיול מאורגן ועוד קבוצה גרמנית, שהיתה אגב הרבה יותר קולנית) אבל לא ממש הפריע, הדרך חזרה תיעשה כבר באנייה כמעט פרטית.

42872905c7b4f2fd6ea2af95a1cd58de.JPG?l=8

נהננו מאד מהשיט ועוד יותר מהעיירה סנט וולפגנג שחטאה היחיד היה שבאה לנו יום אחרי הלשטאט. וגם המזח בסנט גילגן כיפי מאד (שם גם יש גן משחקים נוסף). כשחזרנו מהשייט עלינו לרכבל בסנט גילגן למרות שידענו שנוף לא נראה למעלה, הקטן ראה ורצה טוטובבת אז למה לא (אולי האטרקציה היחידה שעשינו כי כבר היה את הכרטיס). הדרך מעלה היתה יפה מאד עד כמעט הסוף שאז נכנסנו לענן (והילדים נדמה נהנו מהכניסה לענן ומהרכבל עצמו יותר מאשר עוד נוף). למזלנו הגענו דקה לפני שתי קבוצות מטיילים גדולות אז תור לא היה

וכשהגענו למעלה הקטן ראה מדרגות שעולות לפסגה, ואם יש מדרגות אז חייבים לעלות, לא? ("אני רוצה לטפס על ההרים כי הם שם…")

שורה תחתונה: האגם מקסים, צבע הטורקיז, ההרים מסביב, העיירות הקטנות שמסביב – תחושה של פיורד.

והעיירות סנט גילגן וסנט וולפגנג – עוד שתי עיירות מקסימות במיוחד. מתבקש ביקור נוסף באזור, הפעם ביום שמש

סיימנו עם הרכבל וכבר די מאוחר, ויצאנו לנסיעה ארוכה של כמעט שעתיים לבאד הופגשטיין (וכמובן שהקטנים ישנו רוב הדרך, צברו כוחות לבריכה). הקטע היפה בדרך היה שכל פעם שנכנסים למנהרה אין מושג איזה מזג אוויר יהיה ביציאה ממנה, פעם עברנו מגשם לשמש ובמנהרה אחרי חזרנו לגשם, וחוזר חלילה.

באזור 17:30 הגענו למרחצאות שם בילינו עד שעת סגירה ומעט אחריה. הדרך חזרה למלון היתה כנראה הקשה ביותר בטיול – חשוך וגשום.

ולגבי המרחצאות עצמן – הילדים מאד נהנו, הקטן גם מהבריכה לקטנים וכולם מהאטרקציה של מסך הטלוויזיה תוך כדי רחצה בבריכה (כבר התרגלו לדובב בעצם סרטים שהם רואים). אנחנו ראינו חיסרון אחד עיקרי לעומת הבריכה באלטנמרקט – נדמה שהמתחם עצמו לא חומם מספיק והיה קצת קר להסתובב בו מחוץ לבריכות (בניגוד לקודם שהיה בו נעים בכל מקום). אולי הם רצו לעודד אנשים לשכור חלוקים של המקום…

שורה תחתונה: נחמד מאד, אבל בעדיפות שנייה לעומת תרמה אמדה…

זהו, מחר יוצאים לדרכים, ועל כל זאת ועוד יסופר בפרק הבא של הבלוג

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s