יום שמיני לטיול – המשך – יוריי

כאמור בפוסט הקודם על ה Black Canyon, עם סיום הביקור בפארק יוצאים לנסיעה ארוכה לכיוון יוריי (Ouray) אליה הגענו בשעת ערב מוקדמת. הטפטוף חזר, ומכיוון שעלינו בגובה, היה גם קר יחסית. מה שטוב הוא שהמלון (המצויין באופן כללי) כלל בריכה גדולה וגקוזי קטן – שניהם אמנם באוויר הפתוח אך שניהם מחוממים (הגדולה פחות, הקטן יותר) באופן טבעי ממעיין חם. באוויר הקר שבחוץ, הרחצה במים החמים היא תענוג אמיתי. בכלל המלון היה מציאה אמיתית (TWIN PEAKS LODGE & HOT SPRINGS) בהתחשב במיקום, בבריכות, בחדר המרווח לחמישה ובארוחת הבוקר (אזור ה-130$, ליום למחרת שהוא כבר ה-3 ביולי דרשו מחיר כפול…)

והעיירה – גם היא קסם של מקום, נוף נפלא, עיירה קטנה ובטעם טוב , הרבה יותר אותנטית מסילברטון

יום תשיעי לטיול – טיול ג'יפים בהרי Ouray, כביש מיליון הדולר, סילברטון

קמנו בבוקר בשעה מוקדמת כי בשמונה ורבע אמורים לאסוף אותנו מהמלון לטיול ג'יפים שהזמנתי עוד בישראל באמצעות קופון שמצאתי באתר. הסיור עצמו אמור להתחיל ב- 08:30, השעה הגיעה ועדיין לא אספו אותנו מה שהעלה חששות. התקשרתי למשרד החברה (Switzerland of America) והתברר כי היתה תקלה בצד החברה. מהר מאד הסתדר הדבר לצד הטוב ביותר וקיבלנו טיול פרטי בג'ים קטן במקום להיות חלק מקבוצה גדולה ברכב גדול ועמוס.

המסלול שבחרנו – Yankee Boy Basin – הוא הקל והמשפחתי ביותר, ובתאריך המדובר (ראשית יולי) אחד היחידים שכבר פתוח. נסכם ונאמר שהיה נפלא, מנופי הרים היפים ביותר בטיול ובכלל שהתעלו אפילו על אלו שראינו בכביש הגרוסלוקנר באוסטריה…

לעתים מפחיד משהו

 

הפריחה, המפלים, הצפייה במכרות הנטושים וההסבר של הנהג בעניין – מומלץ מאד. גם מזג האוויר שיחק לטובתנו ואיך שהתחלנו בעלייה מעלה השמיים התבהרו והשמש חיממה אותנו בדיוק במידה.

לאחר סיום המסלול המשכנו לשיטוט בעיירה, ובמוקד – חנות צעצועים בבעלות אשתו של הנהג שלנו – חנות קטנה ומגניבה עם צעצועים לא שגרתיים שבידרה את הילדים ואותנו.

משם המשכנו למוקד השני של היום – כביש מיליון הדולר בואכה סילברטון – דרך נופית מיוחדת. באתרים שונים מתייחסים אליה כמפחידה, במיוחד בכיוון הנסיעה שלנו, אבל אפשר להרגע, המקטע המפחיד הוא גם קצר וגם לא כ"כ מפחיד. באופן כללי הייתי אומר שזאת דרך יפה מאד, אך אין להשוות כמובן למראות הרי יוריי. מה שכן מיוחד בדרך הוא צבע ההרים – כאילו (ובעצם למעשה) החלידו בשל ריבוי הברזל באדמה והמים מעליה.

בסיום הנסיעה מגיעים לעיירה סילברטון, שאפשר לראות בה שיא הקיטש ואפשר פשוט להנות ממנה. אנחנו בחרנו להנות (-:

כמה רחובות עמוסים בחנויות מזכרות, חנויות מערב פרוע (בהם אפשר להצטלם מחופשים), גלריות ומה שאנחנו בחרנו לעשות – הדמיה של חיפוש זהב בה הילדים קיבלו שקי אדמה אותם ניקו במתקן מים ומצאו אבנים מיוחדות. קיטש אבל עובד. מה שהיה נחמד הוא שגם קיבלנו דף שמרכז סוגי אבנים שונות, כולל שמם, תכונות ותמונה – מעין מדריך אבנים שנשתמש בו גם בהמשך הטיול.

עזבנו את סילברטון (ועוד לא ידענו שנחזור אליה מחר) מאוחר מהמתוכנן להשלמת הנסיעה של עוד כשעה לעבר יעד השינה לשלושת הלילות הקרובים – BEST WESTERN Mountain Shadows שבדוראנגו – מלון מוצלח עם בריכה סגורה מרשימה וארוחת בוקר באווירה מקסיקנית והכל במחיר מצוין בזכות Promotion שנשלח לי מ Best Western ומהעובדה שמדובר בשלושה לילות. בדיעבד, כפי שהסביר בהמשך, הייתי שוקל לוותר על לינה בדוראנגו, אבל בלי קשר למלון שהיה מוצלח מאד

יום עשירי לטיול – דוראנגו, חגיגות הרביעי ביולי, חזרה לא צפויה לסילברטון

קמים בבוקר עם גילוי מאכזב – בשל מזג האוויר היבש הזיקוקים בדוראנגו בוטלו, ובכלל החגיגות בעיירה נראות מעט רגועות מדי, לפחות בשעות הבוקר. מה שכן – העיירה מקסימה, ובניגוד לסילברטון מאתמול זאת עיירה אמיתית עם מקומות אמיתיים ואנשים שבאמת חיים בה. אז העברנו את שעות הבוקר והצהריים בעיירה בינות חנויות ספרים, ממתקים, צעצועים ומטיילים (שם הצטיידנו בדברים שהיו חסרים לנו) ואז הלכנו למתחם המרכזי של החגיגות שם היו מעט מאד מתקנים לילדים ומצד שני היתה במת הופעות בה זמרים מקומיים הופיעו במוזיקת קאנטרי שהגדולה התלהבה ממנה. לאחר מיצוי העניין, הלכנו לאכול וחיכינו למצעד החגיגי – הוא כבר היה מוצלח יותר וסוף סוף ראינו את תושבי העיירה משתתפים בחגיגות.

כשהמצעד הסתיים עמדה בפנינו הבחירה – לוותר על הזיקוקים או לנסוע לסילברטון שם יהיה מופע הזיקוקים הגדול באזור. החשש האישי היה מהחזרה לאחר הזיקוקים, כיוון שאז נכנס לשעות הלילה החשוכות, מה ששובר את הכלל שקבעתי – בלי נהיגות בלילה. החלטנו להשקיע ולנסוע שעה חזרה לסילברטון. הגענו לעיירה כשעה לפני הזיקוקים, והאווירה בעיירה היתה תוססת הרבה יותר מזו בדוראנגו. שמחנו מאד שהגענו, גם הזיקוקים להם הילדים חיכו וציפו מתחילת הטיול הצדיקו את הנסיעה.

בסוף הזיקוקים נוצר פקק עצום שהפך לשיירת מכוניות ארוכה שעשתה את הדרך, כמונו, מסילברטון לדוראנגו. היה בכך יתרון כי הנהיגה הפכה לקלה כמעט כמו נהיגת יום.

הגענו חזרה לדוראנגו לקראת בשעה 23:00, העלנו לחדר שלושה ילדים ישנים (נרדמו כבר בסילברטון) והלכנו לישון… הבעייה העיקרית בנסיעה היתה התחושה האישית שלי שאני מפתח מחלה, אבל על כך פרטים בפוסט הבא

הערות לסיום:

1. בדיעבד הגיוני יותר היה ללון את 2 הלילות האלו בסילברטון ולהעביר בה את הרביעי ביולי, ואת הלילה השלישי בכלל לישון במסה ורדה (ופרטים על כך פוסט הבא) כאשר בדוראנגו לבקר בדרך מסילברטון למסה ורדה
2. מצד שני – המלון בדוראנגו היה מצוין, הלינה 3 לילות רצוף באותו מלון אחרי שבוע בו החלפנו 5 מלונות גם בה יש יתרון ברור, הילדים נהנו מהבריכה, המחיר היה נוח מאד, ולעומת זאת – אם סילברטון מזכירה את יוריי אז המחירים בליל הרביעי ביולי יקרים בטירוף, ועדיין – העובדה שלא בדקתי את העניין היתה בעיני פאשלה אישית. ואולי בכלל היינו צריכים פשוט לצאת על הבוקר לסילברטון…
3. אגב – אם לא מדובר ברביעי ביולי אז אין ספק בעיני שדוראנגו עדיפה לבילוי ולינה על פני סילברטון – מדובר בעיירה אמיתית, עם שפע חנויות, מסעדות, אטרקציות אקסטרימיות והתרחשויות מול סילברטון הקטנה והקיטשית.
4. ואם נחזור לעיקר – האטרקציה הראשית של האזור היא בכלל יוריי המקסימה – ממליץ בחום לשקול טיול ג'יפים באזור, ואם נוסעים עם ילדים גדולים יותר ובתאריך מעט יותר מאוחר – לשקול גם מסלולים יותר אקסטרימים או בכלל לשכור ולנהוג בג'יפ לבד. נדמה לי שעוד נחזור אליה בעתיד, איכשהו, מתישהו

המשך הטיול: מסה ורדה