יום אחד עשר לטיול – מסה ורדה

היום יוצאים אל הפארק הלאומי השלישי בטיול, והפעם פארק בניחוח ארכיאולוגי תרבותי – מסה ורדה. יום חם יחסית, וגם אני איני במיטבי, אז בת זוגתי לוקחת פיקוד – על היום ועל ההגה.

יוצאים מדוראנגו ותוך מעט פחות משעה כבר נוסעים בכביש הפנימי של הפארק ומתחילים במרכז המבקרים כדי להזמין סיורים מאורגנים אל מבני הצוק בפארק, כאשר הטיול שבחרנו הוא ארמון הצוק (Cliff Palace) –  מבנה הצוק הגדול בצפון אמריקה, שנבנה בין השנים 1190-1260 לספירה. הזמנו תור לשעת אחר צהריים, כי אלו של הבוקר כבר מלאים, מה שמעלה חשש שיהיה חם מדי. 

בינתיים יש לנו כ-5 שעות להעביר – מתחילים בלקחת חוברות ג'וניור ריינג'ר, ונוסעים בכביש הראשי של הפארק תוך עצירה בנקודות תצפית, אחת מהן מומלצת במיוחד – The Grandest View – סיבה מספיק טובה לטייל בפארק.

יעד העצירה הבא שלנו הוא המוזיאון שבפארק הסמוך ל Spruce Tree House – חשוב לציין שהמסלול לבית האשוחית סגור (וכנראה יהיה סגור לתקופה ארוכה) ועדיין התצפית אליו יפה מאד. במוזיאון עצמו אנחנו עושים עצירה די ארוכה, למנוחה מהחום (בדיעבד אחד הימים הכי חמים בטיול, ואולי זה אני שהרגשתי לא טוב) והילדים מבצעים מטלות מהחוברות (המצויינות) שמתמקדות במיצגים במוזיאון. לאחר שסיימו את המטלות הנדרשות אנחנו ממשיכים בפארק – סביב Mesa Top Loop Road ואז עוצרים לארוחת צהריים מאוחרת שלאחריה אנחנו ממהרים לסיור שלנו.

כאן שיחקה לטובתנו 'עונת המונסונים' – גשם לא ירד, אבל די היה בענן שהסתיר את השמש במשך כ-50 דקות מתוך 55 דקות הסיור כדי להפוך אותו לנעים (ו-5 דקות השמש הבהירו לנו כמה מזל היה לנו). הסיור עצמו מהנה מאד – האטרקציה העיקרית בפארק מבחינת הילדים, ובתזמון אחר היינו מוסיפים גם את הסיור ב- Balcony House (ראו את ההערה התיכנונית). הקטנים ממש נכנסו לתוך משחק דימיוני כאילו הם מטיילים בבית שבו הם חיו פעם מזמן ועכשיו הם מסבירים לנו על המקום. מפתיע כמה ההסבר המומצא שלהם היה דומה לזה שקיבלנו באנגלית (אותה הם עדיין לא מבינים). ההדרכה עצמה היתה יחסית טובה, ושיאה היה בתהייה מדוע תושבי הצוקים החליטו לנטוש אותם לאחר מאות שנים, והתשובה הכי טובה שקיימת – Because it is time

עם סיום הסיור, ולאחר התאוששות קלה, נסענו, דרך עוד מספר עצירות תצפית (הילדים נשארו ברכב, במזגן) לכיוון מרכז המבקרים – לקבל תגים ולסייר במרכז שהוא אחד המושקעים שהיינו בהם וששווה בהחלט להכליל אותו בתוכנית הזמנים

משם כבר חזרנו למלון, לכביסות, בריכה, ומכיוון שכולנו היינו מותשים – הזמנו takeaway מדומינוס פיצה והלכנו לישון מוקדם יחסית (הקטן נרדם עוד לפני שהפיצה הגיעה).

הערות לסיכום:

• הערה תיכנונית: בדיעבד ממליץ בחום לישון בפארק עצמו, ולהזמין אליו שני סיורים – cliff Palace לשעות הבוקר ו- Balcony House לשעות אחר הצהריים – כך תרוויחו צל בשני הסיורים מעצם הכיוון שכל מבנה פונה אליו. ולמה שני סיורים: כי זאת החוויה החזקה מהפארק, הסיבה העיקרית בעיני לטייל בו, במיוחד עם ילדים. וגם כי הדיונים באתרים סביב האתגריות והקושי של הסיורים הם מוגזמים – לא תהיה בעיה לילדים בני 4-5 לעשות אותם.
• אז בדיעבד הייתי מארגן את הימים האלו כך:
  • 3-4 ביולי לינה בסילברטון, רביעי ביולי בילוי בעיירה
  • 5 ביולי – בוקר עד צהריים בעיירה דוראנגו. הגעה בצהריים למסה ורדה, סיור ב Balcony House ולינה בלודג' בפארק (Far View)
  • 6 ביולי – סיור בוקר ב- Cliff Palace ואז יציאה אל פארק דיונות החול.
• ועם כל זאת – העיירה דוראנגו נחמדה מאד, המלון מצויין (ובמיוחד הבריכה), ומחר נעביר עוד שעתיים נחמדות במוזיאון מפתיע לטובה בעיירה. אז מבחינת הילדים אולי זה בכלל יצא לטובה

המשך הטיול: גן עדן ב-דיונות החול של קולורדו