בדרך למואב – קניון דה שלי, מוניומנט וואלי ועוד

המשך יום שבעה עשר לטיול – קניון דה שלי בדרך למוניומנט וואלי

יום ארוך בפנינו והשעה כבר מאוחרת, שהרי בתיכנון היינו אמורים לסיים עם היער המאובן כבר אתמול, וההחלטה לחזור אליו הבוקר לסיבוב נוסף משמעה איחור מסתמן בהמשך היום. בדיעבד – ממש לא נורא.

היעד הראשון בפנינו – קניון דה שלי (ומבוטא קניון דה שיי) – Canyon De Chelly National Park

הנסיעה די ארוכה אך הילדים כבר הוציאו מרץ הבוקר במרכז המבקרים ביער המאובן ולכן כולם שמחים למנוחה ברכב.

ולמרות שבשמו הוא נקרא פארק לאומי, בפועל הוא באחריות שבט הנבחו, והמשמעות העיקרית היא הגבלת הטיול. בפועל ניתן לטייל עצמאית על שתי גדות הקניון ובנוסף מסלול הליכה אחד היורד חלקית אל הקניון ואל הריסות, כאשר סיור בתוככי הקניון אפשרי רק בטיול ג'יפים מודרך (ויקר). מכיוון שההריסות אינן משתוות לאלו במסה ורדה וטיול ג'יפים לא הסתדר במחיר ובהרכב המשפחתי, החלטנו להסתפק בתצפיות על הגדה הדרומית של הקניון (ובשל כך כאמור הוספנו את היער המאובן כפי שפורט בפוסט הקודם).

הגענו אל הפארק בשעות הצהריים המאוחרות ולפי התוכניות עצרנו במספר תצפיות כאשר הראשונה היתה הרחוקה ביותר והיפה ביותר, הצופה אל Spider Rock monolith שהוא האייקון הראשי של הפארק – באזור זה ניתן ללכת קצת על גדות הקניון לתצפית מזוויות שונות כפי שאכן עשינו.

20170711_152146

עם סיום התצפיות עצרנו בבית המלון הסמוך Thunderbird Lodge לארוחה ערב מוקדמת בקפיטריה ולסיבוב בחנות מזכרות/עתיקות שם.

משם המשכנו אל יעד השינה שלנו שהילדים חיכו לו כבר כמה ימים – לינה באוהל טיפי, כאשר מבחינתנו האטרקציה היא שהוא צופה למוניומנט וואלי – Monument Valley Tipi Village. הילדים אכן מאד נהנו מהחוויה (ומכך שויתרנו להם על מקלחת למרות שהמקלחות הציבוריות היו ברמה טובה), המיקום היה מצוין ליום למחרת והמחיר – יחסית לתמורה די גבוה, יחסית לאזור – סביר.  מה שהפריע לנו קצת במקום היה הניהול המבורדק/חובבני שלו (לצרכי צק אין ותשלום), אבל בהתחשב בנסיבות – למטיילים עם ילדים קטנים שמחפשים לינה סמוך למוניומנט וואלי במחיר סביר – בהחלט מומלץ

השקיעה אגב היתה ככה ככה בשל רוחות וסופות רוח באזור

פרט פיקנטי הוא שהגבול בין אריזונה ליוטה עובר ממש במקום ועד עכשיו לא ברור לי מה היה באריזונה ומה ביוטה, בכל מקרה לאחר הביקור במוניומנט נעבור ליוטה בה נבלה את ארבעת הימים הבאים.

יום שמונה עשר לטיול – מוניומנט וואלי בדרך למואב

הבוקר יצאנו אל המוניומנט וואלי עצמו כאשר בתוכנית מסלול ה-17 מייל אותו נעשה ברכב שלנו – מחירי סיורי הג'יפים גבוהים מאד, ונדמה לי שמבחינת הילדים הסיור ברכב שלנו, הממוזג והמרווח, עדיף (בניגוד ליוריי שם הנסיעה מפחידה והג'יפים ברמה גבוהה בהרבה). לגבי תנאי השטח – לא בעיה גדולה מדי אבל חשוב להיזהר. נדמה לי שקטע הכביש הראשון במסלול הוא הרוס במיוחד, אולי כדי להפחיד נהגים פרטיים שאולי יקחו בכל זאת טיול מאורגן (-:, אבל אחרי כמה מאות מטרים ראשונה המצב משתפר לרוב… אם כי הצפי הוא שבשל תחזוקה לקויה הכביש ילך ויתדרדר… ועוד הערה – אין אישור לקראוונים לנסוע בכביש

בכל מקרה – מקום שאין להחמיץ – מראות מדהימים, כאשר החלקים המוכרים ממערבונים רק מחזקים את החוויה, אבל ממש לא הכרחיים.

המסלול לקח לנו כשעתיים וקצת בהם עצרו לפחות ב-20 נקודות שונות, ומשם המשכנו לתמונות הכרחיות בנקודת פורסט גאמפ (אי אפשר לפספס, איפה שכולם עוצרים).

פרט פיקנטי הקשור לסרט ולנו – הסצנה בסרט פורסט גאמפ שעוקבת אחרי המוניומנט וואלי (סיום הריצה) היא הספסל בכיכר בסוואנה ג'ורג'יה (החיים הם כמו בונבוניירה) – כיכר שעצרנו להצטלם בה בטיול הקודם שלנו בארה"ב, בפלורידה וג'ורג'יה...

לעצירת צהריים בחרנו בסטייט פארק המצוין – Goosenecks State Park– לתצפית מרשימה על 3 עיקולים רצופים של נהר San Juan

IMG_3234

כאמור עצרנו שם לפיקניק צהריים (לשמחתנו במאהל הטיפי היה מקרר משותף שאיפשר לנו להקפיא את הקרחונים, אחרת היינו צריכים לזרוק את הגבינות) והסתובבנו די הרבה בפארק – כולל ירידה חלקית לכיוון הנהר וצפייה בו (ובקיאקים) מרחוק.

משם המשכנו לכיוון מואב כאשר יש התלבטות – השעה יחסית מוקדמת, יש זמן לעוד משהו אבל השאלה מה. אפשרות אחת היתה אזור הנידלס של קניונלנד אבל ה GPS הראה תוספת של שעתיים נסיעה שנראה לנו כבד מדי, מאותה סיבה הורדנו גם את הרי לה-סל (נסענו מספיק ביומיים האחרונים) אז החלטנו להגיע למואב מוקדם ולטייל שם בכביש 279 אל עקבות הדינוזאורים – דרך קצרה ברכב הכוללת מספר עצירות.

בדרך היתה הפתעה בלתי צפויה קשת לצידי הדרך בשם Wilson Arch. עצרנו לתצפית ובת זוגתי עלתה מעלה לתצפית שווה

הגענו למואב, אך בטרם התמקמות המשכנו כאמור אל כביש 279,  שם ראינו צוקים ענקיים, עצרנו לתצפית על ה Rock Art Site (סלעים בהם ציורים מהעבר הרחוק) ועל הנהר עצמו

והשיא מבחינת הקטן – עלינו אני והוא (הבנות לא רצו) אל עקבות דינוזאורים שהתאבנו – היה כיף גדול לראות את ההתרגשות שלו מאטרקציה 'קטנה' שכזו, ובכלל מהאומץ שלו לטפס במסלול שהוא אמנם קצר אבל לא כל כך פשוט.

בדיעבד יכולנו להישאר בתחנות השונות על הכביש עוד זמן רב

עם סיום הכביש הגענו למואב, עצרנו במלון שלנו Bowen Motel שהיו לי חששות לגביו בשל המחיר הנמוך יחסית לעיירה (130$) – בסיכומו של דבר – ממליץ בחום – נקי, חדר מרווח, מיקום מצויין, ובריכה מעולה (שמרגע שהשמש שקעה היתה קרה מדי לי אבל לא לילדים).

עוד המלצה חמה היא למסעדה בה אכלנו (ונחזור אליה מחר בעקבות דרישה תקיפה של הילדים) – Moab Diner‬ – מקום גדול ומרווח במחירים סבירים מאד (גם כאן חששתי שמואב תהיה יקרה מדי) – ממליץ מאד על המילקשייק ועל סלטי הטאקו (מרענן לאכול ירקות טריים וטעימים)

מילות סיכום

  • קניון דה שלי – החוויה כנראה היתה מתעצמת אם היינו לוקחים סיור לתוך הקניון אך כאמור הדבר לא הסתייע. בלעדיו מדובר בעיקר בתצפיות שפחות מדברות לילדים
  • מוניומנט וואלי פשוט נפלא. מי שמסתפק ב-17 מייל יכול לחסוך עלויות ולנסוע באופן פרטי – כדאי להגיע לשם בשעה מוקדמת, הכבישים כמעט ריקים והחום כלל לא מכביד
  • כביש 279 – המלצה חד משמעית. לדעתי יפה יותר מכביש 128 המפורסם יותר, אותו נעשה עם עזיבת מואב
  • מואב התבררה כעיירה מקסימה, ובכלל לא צפופה או יקרה כמו שהתרשמתי מפורומים שונים. אולי העובדה שהשנה ארצ'ס בשיפוצים הפחיתה כמות מבקרים – אבל על כך בפוסט הבא

המשך הטיול – איים בשמיים בפארק קניונלנד

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s