לתיאור ימינו הראשונים בילוסטון: חלק ראשון וחלק שני
יום עשרים ושמונה לטיול – הטרסות של ממות, עמק לאמר והנהר הרותח
היום מכוון לאזור Mammoth Hot Springs – עוד אזור פופולרי מאד שהגעה מוקדמת מונעת בעיות חנייה. מתחילים במרכז המבקרים המושקע ומשם יוצאים למסלול הליכה בטרסות הנמוכות – Lower Terraces. אם ה- Lower Basin הרגישו כסוף העולם, כאן התחושה מתעצמת בסדרי גודל.
עם סיום מסלול ההליכה בטרסות הנמוכות, נוסעים לגבוהות Upper Terrace – מתחילים במספר הליכות קצרות לנקודות תצפית מלמעלה אל הטרסות הנמוכות סביבן הלכנו בראשית היום ומשם נסיעה בכביש בין עוד מוקדים בטרסות הגבוהות
יש להודות שתהיתי בבוקר – האם תופעות תרמיות יכולות עדיין לרגש אותנו אבל אזור הטרסות הוא משהו שונה לחלוטין, מדהים לא פחות (אין סוף לגיוון בפארק). בעיני אחד ממוקדי הפארק שאין להחמיצם.
הערה תיכנונית: תיאורטית יכולנו להמשיך את בכביש הלולאה הצפונית מממות' לנוריס (שם טרם ביקרנו) אבל קיבלנו המצלה חד משמעית לחזור ממות' חזרה בשל עבודות בכביש (ופקקים עצומים) בדרך לנוריס.
החזרה באותו הכביש, והעובדה שאנחנו מטיילים חמישה ימים בפארק, איפשרה לנו לצאת לדרך צדדית מדהימה אשר ראינו שלט עליה בכיוון הלוך – Blacktail Plateau Drive – שישה מייל של דרך עפר בהם זכינו לראות Coyote יפהפה – עצרנו למול לדקות ארוכות עד שפנה אלינו, אמר שלום והלך לדרכו
בשעת צהריים מאוחרת, חוזרים למרכז המבקרים ומשם ממשיכים לתחנה הבאה – הנהר הרותח – בו נפגשים להם נהר קר (כרגיל) עם זרם רותח של מים, כשהמטרה היא להתמקם בדיוק במפגש ביניהם – הנאה גדולה ומשעשעת (כל תנועה קלה מכוונת את הטמפרטורה מחדש). פרט פיקנטי – החנייה לנהר נמצאת במונטנה, אזור הרחצה בנהר בוויומינג. בעיני נקודת עצירה כמעט הכרחית למטיילים עם ילדים
לאחר כשעה או יותר חזרנו ללודג' הבית שלנו לארוחת ערב בפונדק שכה נהננו בו אתמול והיום. תחושת בית
לשעת ערב מאוחרת עושים דרכנו לעמק לאמר שם נהיה עד אחרי השקיעה. ויש לומר – החוויה בעמקים אלו (לאמר היום, היידן לפני יומיים) מועצמת מאד בשעות הערב והשקיעה – מדובר בחווית ספארי אדירה, במיוחד לילדים – מאות אם לא אלפי ביזונים מסביבנו כולל מספר "פקקי ביזונים" בהם חיכינו דקות רבות שקבוצה תעבור את הכביש, מה שיהפוך לבדיחה במהלך המשך הטיול.
ובנוסף משפחות של איילים Deers ואפילו שלושה שועלים שרצו מעט מרחוק – חווית סוואנה/ספארי בילוסטון. וכמובן – יכולנו להישאר עד שעה כה מאוחרת בעמק לאמר רק מכיוון שאנחנו ישנים במרחק נסיעה קצר.
היה יום מושלם!
יום עשרים ותשעה לטיול – עוזבים את ילוסטון דרך Beartooth Highway
הערה תיכנונית – במקור חשבתי שנסיים את היום בבוזמן שם נבלה מחר, בסופו של דבר בחרתי ללון בעיירה התעשייתית לורל מתוך הבנה שהיום הזה עמוס מדי, ועדיף מקום קרוב יותר (מה עוד שמצאתי מלון BW מומלץ בעיירה). טוב שכך – ללורל נגיע רק לקראת שבע, ויש כביסות לעשות מכל השבוע. לנסוע עוד שעתיים לבוזמן לא היה במקום.
מתחילים את היום בביקור נוסף בעמק לאמר לתצפית שנייה בעדר הביזונים והאיילים.
משם ממשיכים בנסיעה קצרה, עדיין בתחומי הפארק, אל מסלול ההליכה של היום – Trout Lake (שוב – פרטים על המסלול בפוסט תיכנון ילוסטון) – מדובר במסלול קליל יחסית אל ומסביב אגם יפהפה שבשעת בוקר היה מראה מושלמת.
עם סיום המסלול, לאחר מנוחה ופיקניק, יוצאים לדרך, החוצה מהפארק. הרגע הזה שבו יוצאים מהפארק היה הפעם הראשונה שהרגשתנו כבדות ועצב מסוימת על סיום – שמשהו מיוחד במינו הסתיים, ובשעה הקרובה תחושת הכבדות הזאת תלווה אותנו, אפילו שרק מחר נגיע למחצית הטיול. ובראשי צצות מחשבות על מסלולים עתידיים שיאפשרו לנו לחזור לפארק. חוויה עצומה שמסתיימת ואיך ממשיכים מכאן? האם נצליח שוב להתלהב בטיול? (לא ידענו עד כמה).
מגיעים לקוק סיטי ומתלבט האם למלא דלק, המצב לא משהו, אבל הדלק יקר, אז מחליט למשוך עד רד לודג'. מגיעים לנקודה נופית ואישית עדיין לא מתרשם. משם ממשיכים ומגיעים למפל עוצמתי ומצב הרוח מתחיל להשתפר, ומשם לדרך נופית העולה למרומי ההר- והנופים עוד משתפרים.
ואז ככל שנכנסים לתוככי דרך Beartooth Highway לכיוון ה- Pass , הכביש עולה וכך גם מצב הרוח – דרך מדהימה ביותר, יש חיים אחרי ילוסטון! כמויות אינסופיות של שלג אותו לא ראינו מאז ימי קולורדו, וכמובן עוצרים באחד ממשטחי השלג לשחק
עוצרים בנקודת הפס עצמה לנופים מדהימים, ואז בירידה מהפס הדרך אפילו משתפרת – והשמיים עדיין בעיקר כחולים כל הדרך.
נקודת עצירה הבאה היא Rock Creek Vista Point Rest Area – תצפית מושלממת לעמק ירוק ואל הכביש בו אנו עומדים לנסוע ויורד בצורה תלולה מ-9000 רגל לאזור ה-6000 ממש תוך דקות.
האטרקציה הראשית בנקודה זו יש לומר הם המוני סנאים המסתובבים ומתחבאים שם בין חורים בחומה (שנראה לי נוצרו במיוחד למטרה זו). מצליחים להחזיר את הילדים לאוטו רק בזכות גשם שמתחיל לרדת – ושילווה אותנו במהלך הירידה הגדולה. אגב – זה יהיה הגשם האחרון שנראה במהלך 3 השבועות הקרובים במהלכם השמיים ישארו כחולים ללא שמץ ענן, מה שכנראה יתחיל גם גל שריפות… אבל לא נקדים את המאוחר…
לסיום היום עוצרים ברד לודג' החביבה – רחוב ראשי ממש נחמד, מסעדת פיצה-המבורגר (כך שכולם מרוצים) וחנות הממתקים המיוחדת והגדולה ביותר בטיול – Montana Candy Emporium
פרט פיקנטי – כאן ממלאים דלק, כשפער המחיר הוא כ-70 סנט לגאלון לעמת קוק סיטי
אגב – כמו אתמול, גם היום עוברים למונטנה ואז חזרה לוויומינג רק שהפעם שבים למונטנה שם נשאר בשבוע הקרוב. נפלאה וויומינג, הפארקים ובכלל
מילות סיכום:
- השינה בתוככי ילוסטון, הריווח לחמישה ימים – שניהם הגבירו את מה שהיה כנראה במילא החוויה החזקה בטיול. לזה נוסיף גם 5 ימים ללא תקשורת שהוסיפו לתחושת הניתוק מהעולם וההתמזגות בטבע
- מה עושה את ילוסטון כה מיוחד? קודם כל הגיוון – התופעות התרמיות המדהימות, לצד האגם לצד הקניון המדהים ביופיו, העמקים משופעי בעלי החיים, הביזונים מכל עבר – זה הכל ביחד
- רשימת המומלצים במיוחד:
- האזור בין Upper to Lower Basin – שלדעתי דורש יום וחצי
- אזור הקניון עם לפחות מסלול אחד שיורד לאחד המפלים
- אזור הטרסות של ממות' – לפחות חצי יום כדי לחוות כמו שצריך
- העמקים לאמר והיידן – בשעות הערב, לקראת שקיעה
- כבישים צדדיים – בבחינתנו שני הכבישים הצדדיים שעשינו היו מדהימים וראינו בהם מראות לא צפויים – גייזר יפהפה שפתאום התפרץ בראשון וCoyote יפהפה בשני
- הנהר הרותח למטיילים עם ילדים
- מסלולי הליכה – מה שתבחרו – רק לא להסתפק בכבישי הלופ הראשיים
המשך הטיול: בין ילוסטון לגלשייר
על טיולים ומה שביניהם 