המשך יום שלושים ושמונה לטיול – ונקובר
מגיעים בשעות אחר הצהריים לונקובר וכבר בנסיעה הזו אל המלון אפשר לקלוט את הרוח המיוחדת של ונקובר – אולי זו לא היפה בערים, בטח ביחס לפוטנציאל שבה, אבל מה שמייחד אותה זאת האווירה, עיר שלא לוקחת עצמה (או את החיים עצמם) ברצינות יתרה, מרובה בפסטיבלים וסיבות לחגוג, את החיים עצמם, כפי שמתבטא בפסל הגדול הסמוך לאינגליש ביי
אל ונקובר אנחנו מגיעים ליומיים, כאשר השיא (סיבת ההגעה) הוא מחר בערב, אבל בינתיים יש זמן לטייל.
לאחר התמקמות במלון (BW Plus Sand – לא זול, אבל בהתחשב במיקום האסטרטגי לקראת מחר והעובדה שמנצלים נקודות זיכוי של BW מלילות קודמים, מחיר סביר בהחלט – מיקום מצויין וחד גדול לחמישה), מחנים את האוטו למנוחה של 36 שעות, ויוצאים לטייל ברחובות העיר – דרך הדאון טאון אל האזור היפה סביב Coal Harbour – שגם הוא מדגים את אי מימוש הפוטנציאל הנופי (אם נשווה לדרלינג הרבור בדיסני או רציץ הדייגים בסן פרנססיקו) אך נדמה שהדבר מכוון משהו.
ובכל מקרה – דווקא בלב אזור עירוני זה נצפה באחת חוויות הטבע היפות ביותר – שני שחפים שונים שמגיעים לרציף, כל אחד עם כוכב ים משלו – ומול עינינו יאבקו בכוכב הים (בעיקר בגודלו וצורתו) עד שיצליחו לבלוע אותו בשלמותו (ושוב מתברר שהטבע, ובמיוחד תצפיות בבעלי חיים, מגיע בזמנים ומקומות לא צפויים).
אחרי ארוחת ערב וגלידה שווה (ששוב הדגימה את חוסר המסחריות של העיר – לא נמצא אף דוכן גלישה לאורך החוף של אינגליש ביי) חוזרים למלון.
יום שלושים ותשעה לטיול – ונקובר
התיכנון להיום הוא יום עירוני ללא תזוזה של האוטו ובערב – Celebration of Light (הסיבה בשלה הגענו לונקובר ושמרנו את סיאטל לטיול עתידי להרי הרוקי של קנדה)
מתחילים את היום בהליכה+שייט קצר לכיוון Granville Island Public Market שם מתחילים בארוחת בוקר מאולתרת משלל דוכני האוכל וממשיכים בשיטוט בין החנויות היפות, והשיא (מבחינת הילדים) ההאנגר המוקדש לילדים – Children Market – אגב לא זול כאן, אפילו עם ירידת הערך של הדולר הקנדי, הכל יחסית יקר (לא בהשוואה לישראל, כמובן, אלא לארצות הברית).
לאחר כמה שעות במקום עושים דרכנו חזרה ואחרי עצירת צהריים במלון המוצלח שלנו (שם הילדים משחקים קצת עם משחקים חדשים שקנינו להם) ממשיכים לכיוון סטנלי פארק, כאשר עיקר האטרקציה היא מתחמים סגורים שהוקמו לכבוד פסטיבל האורות, והילדים זוכים לקשקש על מכוניות (באופן מילולי), לשחק בכל מיני משחקי הפעלות, לאכול ארטיקים ושלל משקאות וחטיפים (שמחולקים בחינם כחלק ממסע שיווקי).
ומשם ממשיכים בטיילת על האוקיינוס לעבר הסלע הגדול – Siwash Rock – נסכם ונאמר שאין כאן משהו חובה אבל הסך הכל מוצלח וכיפי במיוחד באווירת הפסטיבלים של העיר שכבר משעת אחר צהריים מוקדמת ממלאת את חופי אינגליש ביי באנשים (ולפי לוח הזמנים שראינו, כל שבוע חוגגת ונקובר משהו אחר).
לאחר ארוחת ערב קלה חוזרים למלון ומתארגנים לשיא היום – מופע זיקוקים. ומתבקש קצת הסבר – Celebration of Light – זוהי תחרות זיקוקי דינור שבה כל ערב מציגה מדינה אחרת מופע משלה בסוג של תחרות (3 ערבים סך הכל במרחק 3 ימים אחד מהשני). האירוע הזה מביא את ההמונים לעיר – אז אנחנו, יחד עם 250K אנשים נוספים מתמקמים על החוף באינגליש ביי ומחכים בסבלנות לשעה עשר בה יתחיל המופע (הערב של אנגליה) -מזכיר משהו את המופע שזכינו לו במאנגיו הקטנה לחופי קומו שנה שעברה, רק בסדרי גודל אחרים לגמרי. המופע מדהים, אין מלים לתארו, ומה שמדהים אולי לא פחות – שכולם יושבים ואף אחד לא מסתיר.
לאחר כחצי שעה של זיקוקים לא מהעולם הזה עושים דרכנו חזרה למלון, ואיזה כיף שהמלון שלנו ממוקם 2 דקות הליכה מהחוף, כך שבקלות רבה מצליחים לברוח מההמונים (המלון הוזמן המון זמן מראש, לפני שהיו תאריכים רשמיים לפסטיבל, אבל בדיקת התאריכים שנים קודמות אפשרה ניחוש משכיל מתי זה יהיה השנה)
יום ארבעים לטיול – עוזבים את ונקובר
היום עושים דרכנו חזרה לארצות הברית כשהכיוון הוא אולימפיק פארק, אל לפני כן זמן לשתי אטרקציות נוספות בעיר. הראשונה Flying Over Canada – מתקן ממש דומה לזה שבפארק אפקוט באורלנדו (סאורין) רק מוצלח ממנו בדברים השוליים – ובכל מקרה הנאה גדולה.
מסתובבים קצת במרכז קנדה בו המתקן נמצא ומשם עוזבים את הדאון טאון לאזור האוניברסיטה של ונקובר, שם ממבקרים במוזיאון האנתרופולוגיה – מיוחד מאד – אזור הטוטמים מרשים, ואזור הקליטוגרפיה מרתק – במיוחד מתחם מיועד לילדים בו רואים אותיות סיניות מוארות נעות על הקיר, וכשנוגעים בהן, הן מתחלפות בדבר אותו הן מתארות.
סך הכל מוזיאון מרשים ומומלץ לכמה שעות ביקור (מומלת גם לצאת אל המתחם בחוץ).
רק הערה אחת – סידורי ועלויות החניה בונקובר גבוהים מאד, מה שבלט מאד במוזיאון (לשימחתנו היתה לנו חניה במלון אז אתמול לא הרגשנו את זה…)
בדרך חזרה לארצות הברית כבר כמעט שאין פקקים, וגם מעבר הגבול (על כביש 5) מהיר יותר מזה של לפני יומיים. כעת עושים דרכנו לכיוון Oak Harbour כאשר בדרך עוצרים לשתי נקודות מוצלחות מאד בסטייט פארק Deception Pass – ראשית עוצרים בחוף רחצה לאוקיינוס שם אנחנו חולצים רגליים, עושים פיקניק ומשחקים מעט בחוף (וברציף החודר אל האוקיינוס).
משם ממשיכים בנסיעה קצרה לגשר המפורסם – שם עושים מסלול קצר על הגשר לשני הכיוונים, וגם יורדים לתצפית מתחתיו – מומלץ מאד לעוברים במקום – תצפית יפהפייה לשני הצדדים (אגב – בחניון הרשמי תשלום של 10$ Day Use לפארק – אנחנו שילמנו בכל מקרה כבר בחוף האוקיינוס, ניתן לכנראה להמנע מתשלום אם חונים בצידו הראשון של הגשר, לפני המעבר, אבל לא בטוח)
לאחר מיצוי ממשיכים בנסיעה על כביש 20 (אותו עזבנו לפני יומיים לכיוון הר בייקר) אל מקום הלינה שלנו – Best Western Plus Oak Harbor Hotel & Conference Center – עלותו כ-110$, מומלץ!
לצידו מסעדה סינית (פחות מומלצת)
מילות סיכום
- אהבנו את השבירה העירונית באמצע הטיול, במיוחד במקום כמו ונקובר המשופע בטבע בעצמו
- עלויות יום עירוני גבוהות בהרבה מיום טבע ומרגישים את זה
- פסטיבל האורות/זיקוקי דינור מומלץ ביותר למי שבאזור בשבוע הראשון של אוגוסט – ימי הפסטיבל הם בדרך כלל בראשון/רביעי/ראש ואם מגיעים לפסטיבל, הלינה במלון BE Sand כמעט מתבקשת ובכל מקרה מאד מומלצת.
המשך הטיול: פארק אולימפיק
פינגבאק: הצעה למסלול – צפון מערב ארצות הברית – על טיולים ומה שביניהם