יום ארבעים ושניים לטיול – יום מושלם!

אחד הימים הטובים והכייפים בטיול, לכולנו! מתחילים בבוקר קר בעיירה פורקס, שם אוכלים ארוחת בוקר מקניות שעשינו בסופר ערב קודם (עיירה קטנה  – סופרמרקט מעולה), ומשם אל היעד הראשון של היום – שמורת Hoh Rain Forest המרוחקת כחצי שעה ממקום הלינה.

כבר ברגע שפונים מכביש 101 אל כביש הגישה לשמורה המראות מקסימים – נסיעה בתוך יער בשלל גווני הירוק, עצים שמסוככים על הכביש, כמה אלקים שבאים לבקר, פשוט נפלא.

מתחילים במרכז המבקרים ביער, שם מקשיבים להרצאה של ריינג'רית (הילדים מסכימים בזכות חוברות גוניור ריינגר שמציבות כתנאי השתתפות בפעילות מודרכת) ומשם יוצאים לשתי הליכות ביער שמתמזגות למסלול הליכה אחד בצורת שמונה: Hall of Mosses  ו- Spruce Nature Trail

המסלול הראשון הוא Hall Of Mosses ואין מילה לתאר את המסלול מלבד וואוו

תוך כדי מגלים דבר חשוב – הליכות ביערות עד, עם עצים כה מיוחדים, בין אם אלו יערות הגשם של אולמפיק או עצי הרדווד של צפון קליפורניה – הם תמיד אטרקציה, כל עץ כמגרש משחקים ייחודי – מתחת, על או בתוך, הנאה מובטחת לילדים – מסוג המסלולים שהם מסיימים ומבקשים מיד שוב או עוד…

עצי העד בעלי שלל הצורות, השרכים, גווני הירוק, ההסברים בשני המסלולים על התופעות המדהימות של הסימביוזיה בין עצים – לדוגמא – איך עץ שנפל הופך לעדנית לדור הבא של העצים הגדלים עליו, ואז, כמה מאות שנים אחרי, רואים סדרה של עצים מסודרים בטור ישר…

איזה כיף

לאחר סיום המסלולים חוזרים למרכז המבקרים, מסיימים מטלות בחוברות ומקבלים תגים, ומשם מחפשים שולחן לפיקניק צהריים, אך מסתפקים בספסל (מדהים אגב הפער בין הפופולריות של יער הו היום והאנונימיות של יער הגשם בקווינאלט מחר)

לאחר פיקניק הצהריים עוזבים (בצער כי המקום מקסים) את יער הגשם לכיוון העיירה לה-פוש דרך המלון שלנו בפורקס.

בלה פוש היעד שלנו הוא החוף הראשון – באזור יש סדרה של חופים כשהפופולרים ביותר הם השני והשלישי, אבל החוף הראשון הוא בעל הגישה הכי נוחה – כמעט ללא הליכה, ומדעות של מבקרים שונים לא קיבלתי את הרושם שהוא פחות יפה , ומכיוון שהוא כלל לא עמוס, מחליטים לעצור בו (בכל שלושת השבועות על חופי האוקיאנוס לא נמצא חוף עמוס, בוודאי לא במונחי חופי הים של ישראל בקיץ אבל אפילו לא במונחים של החורף).

כאן המקום לשתף בתהייה שהיתה לי בתיכנון – הרי מי האוקייאנוס קרים מאד לרחצה, מזג האוויר עצמו קריר, ובחוף עצמו אפילו די קר (לא נעבור את ה-20 מעלות בשיא היום) אז מה עושים בחוף? ובכן התשובה מיד מתבררת – החוף הוא גן משחקים ענק לילדים – בינות סלעי הענק והעצים שנסחפו לחוף, בונים בתים, משחקים משחקי דימיון משוכללים

אנחנו הגדולים – פשוט נהנים מהחוף – רעש הגלים, היופי הפראי, בעלי החיים.

הילדים כל כך נהנו בבית הטבעי שמצאנו להם שפשוט לא רצו לחזור למלון. מבחינתם כאמור – לפתוח שקי שינה ולהישאר בחוף עד סוף הטיול

יום ארבעים ושלושה לטיול – עוד מאותו דבר מושלם

גם היום, כמו אתמול, על סדר היום ניצבים יער גשם וחוף ים פראי, רק הפעם בסדר הפוך, וגם היום יהיה יום משולם (כמעט – פקקי תנועה בסופו היו פחות כיף)

מתחילים את הבוקר (שוב קר) בחוף רובי המדהים

גם שם מטיילים על החופים, בינות סלעי ענק על החוף ובים

רואים (לראשונה) בריכות שפל (אבל ללא העושר של אורגון), ומוצאים לילדים בתי עץ, אשר חוף רובי עשיר בהם במיוחד.

קסם של חוף, קסם של מקום.

ושוב כה קשה להוציא את הילדים מהמקום, אז נשארים

עד שבסוף חייבים ללכת, אל היעד הבא – אגם קווינאלט – Lake Quinault – ראשית מצידו המערבי – נוסעים ליער הגשם הנושא אותו שם, למסלול קליל בן ק"מ אחד בשם Maple Glade Trail. מוזר לנו שאנחנו הרכב היחיד בחניון מלבד רכב של הפארק (בהתחלה אני חושש אולי טעינו בדרך). גם כשהגיע רכב נוסף, הם הלכו למסלול אחר – די מדהים הפער לעומת יער הגשם Hoh – אמנם המסלול בקווינאלט פחות יפה, אבל לא בצורה משמעותית, בטח לא מצדיק את הפער הדרמטי בפופולריות. אבל לנו זה דווקא כיף כך ללכת לבד

היעד הבא הוא צידו השני של האגם, חייבים לשוב באותה הדרך – אל מרכז מבקרים קטן, לביקור בעץ האשוח הגדול בעולם (לפי הטענות)

ועוד מסלול טבע קליל של כקילומטר בינות עצי ענק –Quinault Rain Forest Nature Trail – מסלול זה אופיו מעט שונה – למרות שמו אינו מרגיש כיער גשם של ממש אלא כיער עצי ענק הנישאים לגובה עצום – יפה עד מאד ומרשים את הגדולים והקטנים כאחד (כלום לעומת מה שנראה ברדווד ועדיין)

זהו – מסיימים עם פארק אולימפיק הנפלא ומתחילים בנסיעת ערב ארוכה (וכרגיל – באזור כביש 5 הדרך פקוקה) אל העיירה Lakewood שם נישן ללילה ב- BW זול במיוחד (בשל שיפוצים שהוא עובר אותם לא הרגשנו כלל) לקראת ביקור בהר ריינייר הנפלא

המשך הטיול: יומיים בהר ריינייר והאזור