פארק עצי הרדווד הוא הנשיונל פארק האחרון שלנו בטיול, ולמעשה היעד האחרון לפני ההגעה לתחנת הסיום היא סן פרנסיסקו. סך הכל הקצנו לפארק עצמו יומיים, ועוד יום לרדווד מחוץ לתחומי הפארק לפי התוכנית הבאה:

• יום ראשון – חצי יום השלמות לחופי אורגון – האזור עד גולד ביץ, חצי יום שני – חורשת הרדווד ב- Jedediah Smith Redwood State Park
• יום שני – חופים וחורשות בפארק הרדווד בכביש 101 בין קרסנט סיטי לארקט
• יום שלישי – ליקוי חמה בבוקר, AVENUE OF THE GIANTS, שבאופן רשמי נמצא מחוץ לנאשיונל פארק, אך מרגיש המשך ישיר שלו

יום חמישים וששה לטיול – טעימה אחרונה מחופי אורגון וראשונה מחורשות הרדווד

אחת הסיבות שבחרנו בעיירה קרסנט סיטי הנמצאת בקצהו הצפוני של פארק הרדווד ללינה כפולה היא הנגישות גם אל החלק הדרומי של חופי אורגון עליו ויתרנו לטובת קרייטר לייק.

מכיוון שכה נהננו מחופי אורגון הצפוניים יותר מנצלים את ההזדמנות לגיחה צפונה, בחזרה אל מדינת אורגון, כאשר המוקד לבוקר זה הוא Samuel H. Boardman State Scenic Corridor – מקטע של 12 מייל מכביש 101, בין ברוקינג לגולד ביץ, המשופע בחופים ונקודות תצפית מיוחדות. מבחינת הכביש עצמו, זהו המקטע השלישי של כביש 101 של חופי אורגון הנושק ממש אל החופים (לצד זה שדרומית לקאנון ביץ וזה באזור דפו-ביי לניופורט).

קרסנט סיטי בשעת בוקר מכוסה בערפל מוזר אבל איך שמגיעים לקורידור הערפל מתפזר.

מנצלים את השמיים הכחולים (מרגישים שזה משהו זמני) ומתחילים במסורת הימים של חופי אורגון – חוף אוקיינוס לעצור בו, כאשר הפעם החוף הנבחר הוא Whaleshead Beach – עוד חוף נפלא בסדרה של חופים נפלאים, ושוב עוצרים שם לשעתיים ויותר.

משם ממשיכים עם הכביש צפונה לאורך הקורידור עד הגעה לגולד ביץ, כולל עצירה בכמה נקודות תצפית נפלאות ביניהן – Natural Bridge ו- Arch Rock.

בדרך חזרה מרגישים איך הערפל מסמיך, ובברוקינג כבר רואים כבאיות אש – מתברר כי ממש היום פרצה באזור שריפה (שבינתיים היא קטנה ויומיים אחר כך נגלה שהביאה לפינוי כל האזור). למזלנו (ולמזל כולם) השריפות השונות לא הגיעו אל חורשות הרדווד של צפון קליפורניה

מכיוון שהראות נפגעת מחליטים לסיים עם אזור החופים ולהמשיך ליעדנו השני היום Jedediah Smith Redwood State Park שם נטעם טעימה ראשונה אמיתית מעצי הרדווד, ואיזו טעימה נפלאה.

מתחילים כמובן במרכז המבקרים של הסטייט שם גם לוקחים חוברות ג'וניור (מהמוצלחות והכייפיות ביותר בטיול) ומקבלים המלצות על המסלולים השונים באזורים השונים של פארק הרדווד (אשר מתפרש על רוב השטח שבין קרסנט סיטי ליוריקה). אגב – כל פארקי המשנה של הרדווד הם בחינם לחלוטין, אפילו אין צורך בפאס השנתי.

התוכנית ב- Jedediah Smith Redwood State Park היא די פשוטה – נסיעה בדרך העפר החוצה אותו, תוך עצירות ככל שנרצה, וכן מסלול ההליכה המומלץ עד מאד ב Stout Grove. המסלול כה יפה ואטרקטיבי שאיך מסיימים אותו שהילדים ממש דורשים ללכת אותו מחדש, ואנחנו ממש צריכים לשכנע אותם לוותר (נמיר בהליכה אל המקטע הראשון של Boy Scout Tree Trail) – זאת תהיה תופעה בכל מסלולי ההליכה סביב הרדווד שהילכו קסם על הילדים ובכל פעם שסיימנו מסלול רצו ללכת אותו חזרה (ומחר אפילו נכנע להם).

הקסם של העצים אגב אינו רק/בעיקר בגודלם אלא גם במשחקי האור והצל עם השמש,

ובצורות שיצרו שמעוררים את הדימיון המשחקי של הילדים והמבוגרים

ובעצים שנפלו שאפשר ללכת עליהם ואולי/כנראה השיא – העצים החלולים שבהם אפשר להתחבא

אחרי המסלול ממשיכים בכביש החוצה את השמורה ומסתיים ממש בפאתי קרסנט סיטי, כשני ק"מ מהמלון שלנו.

מעט פרטים על המלון: שמו Ocean View Inn and Suites, המחיר – 135$ ללילה לחדר עצום בגודלו הכולל 3 מיטות קווין וארוחת בוקר קונטיננטלית – מומלץ מאד אך החדרים הגדולים (וכנראה בכלל) דורשים הזמנה יחסית מראש, בטח לחודשי הקיץ. ולגבי העיירה עצמה – נוחה מאד, ולא רק במיקום – מסעדות מוצלחות באזור הרציף (כולל כמובן כלבי ים ההכרחיים) ושקיעות יפות, וכן חוף ומגדלור מיוחד

יום חמישים ושבעה לטיול – חופים וחורשות רדווד בדרך דרומה

היום ממשיכים במסענו הארוך על כביש 101, יום שיתחיל ויסתיים בתצפית אל מגדלור ובאמצע חוצים את פארק הרדווד עד הגעה דרומה ממנו אל העיירה ארקטה הסמוכה ליוריקה.

ראשית מתחילים בביקור אל המגדלור של קרסנט סיטי הנמצא על אי קטן אליו יש גישה רק בזמן השפל, אבל עכשיו אנחנו בגאות אז מסתפקים בתצפית.

ממשיכים דרומה אל הנקודה הבאה – מסלול הליכה קליל על חופי האוקיינוס, וביער (שאינו רדווד ועדיין יפה מאד) ליד False Klamath Cove – מסלול קליל של מעט פחות משני קילומטרים שמסיימים אותו בכחצי שעה.

משם, ממשיכים עוד כמה קילומטרים, ועוצרים ב- Tree of Mystery, מקום ממוסחר הכולל הליכה בחורשה, פסלי עצים מגולפים ורכבל לעמדת תצפית על החורשה – מחיר סביר אבל בהחלט לא זול. בדיעבד, ממש לא אתר חובה בהתחשב בכך שכל שאר החורשות הן בחינם, אך הרכבל בהחלט מוסיף (במיוחד שזה הרכבל היחיד שלנו בכל הטיול). מה שמצחיק הוא שהמקום עמוס במכוניות, בעוד כל החורשות החינמיות של הפארק כמעט וריקות באנשים.

היעד הבא הוא  Newton B. Drury Scenic Parkway – דרך היוצאת מכביש 101 ונכנסת פנימה אל Prairie Creek Redwoods State Park – אחד משיאי פארק הרדווד, דרך שאין להחמיצה. שם אנחנו עושים מסלול משפחתי נוסף סביב ה Big Tree, וכשמסיימים את המסלול, הפעם כן נכנעים לילדים ועושים אותו המסלול שוב… איזה כיף שהם כל כך נהנים מהטבע.

לאחר סיום המסלול (בפעם השנייה) ממשיכים למרכז המבקרים הקרוב, שם מקבלים תגים ומגלים שיש חוברת מיוחדת לכבוד ליקוי החמה מחר, אז כמובן שלוקחים גם אותה… ההפתעה בחוברת היא שמצורפים אליה (כמובן בחינם) משקפיים יעודיים לצפייה בליקוי החמה. כמובן שמסיימים את החוברת הזו גם ומקבלים תגים ייעודים לליקוי החמה (ולא פחות חשוב – 3 זוגות משקפיים)

למסלול אחרון להיום נוסעים בדרך נופית נוספת אל Lady Bird Johnson Grove – פשוט מושלם. ואם היו חששות של חזרה על אותו נושא, הרי כמה אפשר לראות כבר עצים? ובכן, הגיוון שלהם, הדמיון שהם מעוררים, יכולות המשחק סביבם –> נדמה שלאף אחד לא נמאס, מה עוד שסוף סוף צפינו ב- Banana Slug.

ממש ליד החורשה יש אזור לצפייה באלקים, ואכן אנחנו רואים עדר קטן מסתובב לו שם… וכפי שהביקור הראשון בנשיונל פארק (הרי הרוקי של קולורדו) נפתח במפגש עם אלקים, הרי הביקור בפארק האחרון בטיול מסתיים בדיוק באותה צורה

לסיום היום עוברים דרך העיירה טרינידד, לצפייה במגדלור ההיסטורי (לשם הגענו במקרה, דווקא טעות בניווט לעומת ה- GPS הביאה אותנו ישר למגדלור, שאינו פעיל עוד)

את הערב מעבירים בעיירה ארקטה, במסעדה בדאונטאון החביב (הצמודה לקולנוע שנוסד בראשית המאה ה-20) ובמלון ה-BW הסביר פלוס (המקרה היחיד שהזמנו את המלון דווקא דרך אתר Hotels ולא ישירות).

מילות סיכום

• מבחינתנו פארק הרדווד הוא אחד הלהיטים הגדולים בטיול. עצי הענק מלהיבים את הילדים, מרגשים את הגדולים, אטרקטיבים עד מאד. כאילו כותבים לנו את היעד הבא במערב ארה"ב – החור שעדיין נותר – פארק הסקויה (יחד עם Kings Canyon)
• אם בראשית היו חששות שאולי יומיים לפארק זה יותר מדי אז הם נענו בכך שגם מחר, שהוא יום יחסית חופשי עם כמה אפשרויות יוקדש ברובו לעוד עצי רדווד (מחוץ לפארק)
• ולא – חורשת מויר (בה ביקרנו לני 9 שנים) אינה תחליף הולם. תחליף כן, אבל מדובר בסדרי גודל אחרים לחלוטין (הן במראה והן בחוויה)

המשך הטיול: ליקוי חמה ודרך הענקים בדרך לסן פרנסיסקו