הקדמה / על תיכנון טיולים

לקראת הקיץ האחרון נרתמתי למשימה לעזור בתכנון ל-/עם חברים טובים את החופשה המשפחתית שלהם ברומניה.

זה לא היה התיכנון הראשון שעשיתי עם חברים/משפחה, אבל זאת כן היתה הפעם הראשונה שעזרתי לתכנן טיול שכזה במקום בו לא הייתי קודם. לכאורה זה לא צריך לשנות, הרי לרוב, כל תיכנון שאנחנו עושים לטיול שלנו הוא במקום שבו לא היינו קודם. ההבדל הוא שאת ההחלטות בשטח יקח מישהו אחר, ואת המחיר על טעויות בתיכנון גם יספוג מישהו אחר.

ובכל מקרה, כמה לקחים ברורים מהתהליך הזה לתיכנונים אחרים, רובם (מלבד הראשון למעשה) נכונים באופן כללי, רק שבעתיים כאשר התיכנון הוא למשפחה אחרת

• לזכור שהטיול הוא לא בשבילנו ולכן לא צריך להיות מתואם לצרכי המשפחה שלנו ולהעדפות שלנו… וכדאי מאד להתחיל בתיאום ציפיות והרגלים.. למשל – אנחנו כמשפחה בדרך כלל מתחילים מוקדם, באוטו לתחילת טיול בתשע בבוקר, ומצד שני מעדיפים לסיים את היום מוקדם ולהתפנק בערבים… מסתבר שיש משפחות שמעדיפות להתפנק בבוקר ולצאת בשעה מאוחרת יותר (-: ויש כאלו שאוהבים להתפנק בבוקר וגם בערב. התאמה אישית היא כמובן גם בארטקציות ויעדים, ובטיול הזה שולב ביקור שורשים בעיר יאשי
• להיות מוכן לשינויים ואפילו גורפים, לאחר שהשלד נבנה ואפילו מלונות הוזמנו, וזאת הרבה יותר מתיכנון לעצמנו. הרי גם בתיאום ציפיות הכי טוב, עדיין את עצמנו ומשפחתנו אנחנו מכירים הכי טוב. במקרה הזה שינינו את הטיול בצורה גורפת פעמיים כולל שינוי כל מקומות הלינה (בין אם הזזת תאריך בלבד או ממש ביטול)… ועל כן הכלל שתמיד נכון, נכון כאן שבעתיים – להזמין לינה רק במקומות שניתנים לביטול
• ריווח הטיול – תהליך שקורה לי כמעט בכל תיכנון גם לעצמי – תיכנון מקורי כמעט מקסימלי ואז ויתור על יעד או שניים מרוחקים כדי לרווח את הטיול – מה שמעניק גמישות ויכולת לחוות את החוויות הקטנות כמו שיטוט בעיירה, פיקניק, גלידה וכו'
• הכלל הקודם הכון שבעתיים בטיול ארוך משבוע – והתיכנון צריך לאפשר ימי חופש מה עושים מה שבא, או לא עושים דבר. הדרך לכך היא למשל לישון בעיירה יחסית קטנה 3 ימים, ואז מצד אחד התיכנון יתן מספיק אפשרויות לטיול אם רוצים ומצד שני מאפשר לקחת יום חופש בכיף
• גם בתיכנון לאחרים כדאי להקשיב לאינסינקטים, וכאן האינסטינקט העיקרי שלי שהתעלמתי ממנו היה לגבי בוקרשט, התחושה שזו לא עוד עיר יפה עם מרכז עתיק שכיף להסתובב בו כמו פראג, בודפשט, קרקוב ועוד… שאולי כדאי לצמצם או לישון בכלל מחוץ לעיר
• להזכיר שוב ושוב – התיכנון הוא בסיס לשינויים, לא להרגיש רע או החמצה אם בבוקר לא התחשק לנו ללכת לפי התוכנית כי בא לנו לנוח או שבא
• התהליך מזכיר כמה התיכנון עצמו הוא כיף, כי הרי לטייל במסלול לא טיילתי, גם בלמידת המקום וגם בהכרה שאנחנו זוכים לעזור לחברים לייצר חוויות בלתי נשכחות

אז בחזרה לתיכנון עצמו – שלד הטיול

יום אפס – נחיתה לילית בבוקרשט

יום ראשון – בוקרשט:
יום רגוע בהתאוששות מטיסת לילה, סיבוב בעיר העתיקה

יום שני – השלמות בוקרשט ופארק מים
בוקר של השלמות קניות והצטיידות, פארק מים בעיר ונסיעה לעיירה Corbeni ללינה
הלינה בעיירה יצאה מוצלחת מאד – ראשית החוויה של לינה בעיירות הקטנות, ושנית – הקל משמעותית על יום המחרת שהיה יום ארוך של נסיעה

יום שלישי – כביש טרנספגרשאן
יום שכולו נסיעה בכביש חוצה ההרים במסורת הדרכים האלפיניות בשוויץ, דולומיטים ואוסטריה – מומלץ מאד לחובבי העניין. מומלץ לצאת מוקדם כי הנסיעה ארוכה ומרובת נקודות עצירה, אגמים ומסלולי הליכה

ימים רביעי וחמישי – ימי סיגישוארה
כאן החלטנו לוותר על העיירה סיביו כנקודת לינה והביקור בעיירה נותר כאופציה על השולחן כטיול יום מסיגישוארה, בפועל הוחלף ביום חופשי שבדיעבד נבחר כאחד הימים הכיפיים בטיול. אז מה כן נשאר בתוכנית, מלבד כמובן שיטוט בעיירה, וכמו כן יעד או שניים מהיעדים שתוכננו ליום המעבר, ביניהם: האגם האדום היום, מכרה מלח, אגם סובוטה

יום שישי – נסיעה לפיטארה ניאמץ
הערה תיכנונית: כל הימים הקרובים (עד ההגעה לבראשוב) נוספו באחת האבולוציות המתקדמות של התיכנון, והיוו גם יציאה מהמסלול השגרתי וגם עניין אישי בביקור בעיר יאשי. אז ביום הזה תוכנו היעדים שנותרו מתוך האגם האדום, מכרה מלח (Praid), אגם סובוטה כמו גם סיעה למקום הלינה דרך bicaz canyon

יום שביעי – אזור פיטארה ניאמץ
יום רגוע יחסית בנסיעות שכלל ביקור בעיירה עצמה (בבית כנסת הבעל שם טוב  ורכבל) כמו גם מבצר מעט צפונית לעיירה – Targu Neamt, סכר ואגם ביקאז הסמוכים גם כן

יום שמיני – יאשי
נסיעת בוקר לביקור לעיר וטיול בה. הרעיון ללשילוב יאשי בטיול התחיל כהזדמנות לביקור שורשים. הביקור עצמו שילב ישן עם חדש – סיור בעיר העתיקה כמו גם באזור המודרני (בעיר הפכה לעיר סטודנטים שוקקת חיים) כמו גם בגנים בוטניים ועוד

יום תשיעי – נסיעה ארוכה לבראשוב
יום זה היה יחסית רזה באטרקציות וארוך בנסיעות – השלמת ביקור בעיירה ונסיעה ארוכה ארוכה לבראשוב (כאן בא לידי ביטוי כלל נוסף לתיכנון – להשתדל לצמצם לעד יום נסיעה ארוך אחד בשבוע)

ימים עשר עד ארבע-עשר – בראשוב
חמישה ימים מלאים בעיר כאשר את היום השישי מסיימים בסינייה. כאן החיים קלים למתכנן – בונים בנק של אטרקציות שיספיק לשישה ימים, ואז בשטח בוחרים מה לעשות.

באופן טבעי בסופו של שבוע שני לטיול מחפשים להוריד את הקצב, מה שהשתלב היטב עם העובדה שזו היתה התחנה הארוכה בטיול.
אגב – קל מאד למלא 6 ימים באזור בראשוב – בין טירות, פארקי מים וחבלים ומסלולי הליכה – ראוי לציין במיוחד מסלול 7 הסולמות, פיקניקים בטבע, שיטוט בעיירות, ואפילו מערת נטיפים שנמצאה במקרה בדרך (וכלל לא תוכננה מראש)

יום חמשה עשרה – סינייה Sinaia
עיקר היום הוקדש למסלול הליכה על ההרים… בתיכנון היה ציטוט:
"הדרך הנוחה ביותר לצאת לטיול בהרים הסובבים את סינאיה היא לעלות ברכבל שיוצא ממרכז העיירה. בחורף הרכבל משמש את גולשי הסקי, ובקיץ הוא אמצעי מצוין לדלג במהירות אל השבילים שבגובה רב. הרכבל הראשון מוליך לגובה 1,400 מטר לתחנה הנקראת קוטה 1400 (Cota 1,400), וממנו אפשר להעפיל ברכבל אחר לתחנת קוטה 2000. מתחנת הרכבל העליונה נמתחים שבילים רבים. הנוף של עמק פרחובה ממזרח ושל פסגות בוצ’ג’ ממערב ומצפון מרחיב את הנפש"
ובדיעבד התברר שאכן היה והרבה יותר – נוף שמרחיב את נפש ומשופע בבעלי חיים מרתקים בפני עצמם – סיום מושלם לפרק הטבע בטיול

יום ששה עשר – עוד מסינייה ונסיעה לבוקרשט
שיטוט בעיירה היפה, ביקור בארמון פלש והאזור ונסיעה חזרה לבוקרשט

יום שבעה עשר – סיום הטיול
יום באווירה מקומית-תיירותית – שבעיקרו היה יום רגוע בפארק הטבע בעיירה אבל כלל גם נסיעה באוטובוס תיירים ועוד, וכמובן – התארגנות לטיסת בוקר מוקדמת

סוף דבר

ואיזה כיף לקרוא מהשטח הודעה כמו: "הטיול עד כה כל כך מוצלח שאין לי מלים"