הקדמה – תיכנון הימים בפארק
כבר מראשית תיכנון הטיול, הביקור בפארק אכדיה היה עוגן מרכזי (והשלמת חוב מהעבר מכיוון שירד מהתיכנון בטיול סתיו בניו אינגלנד שעשינו לפני כמה שנים). מתוך כך הקצנו לפארק 2 ימי טיול מלאים והזמנו 3 לילות בבר הרבור (התחנה הארוכה בטיול) כשהתיכנון בגדול הוא:
- יום 0 – הגעה בשעת ערב לבר הרבור, התמקמות במלון, סיבוב בבר הרבור כולל ארוחת ערב
- יום 1 – מרכז המבקרים (לקחת חוברות ג'וניור), יום מלא בכביש הלולאה שעובר ברוב המקומות המרכזים בפארק, להתחיל מוקדם לחנייה ב- Sand Beach, לסיים את היום בשקיעה בהר קדילאק
- יום 2 – האזור השקט, המערבי של הפארק. חזרה למרכז המבקרים עם החוברות לקבל תג. אחר צהריים – סיבוב בעיירה בר הרבור ומנוחה בבריכה במלון
- יום 3 – עזיבת המלון בשעות הבוקר לנסיעה ארוכה להרים הלבנים
שורה תחתונה – יומיים נפלאים. בסיומו של טיול בת זוגתי תבחר באכדיה כשיא הטיול (בעיני זה כנראה יהיה היומיים מקוויבק סיטי אל וכולל טדוסק, אבל פרסה, שייט הלוויתנים בסנט אנדרוז וכמובן אכדיה כולם במיקס)
למזג האוויר היה חלק גדול בהנאה, אחרי נסיעה של 3 שעות בגשם בין סנט אנדרוז לבר הרבור קמים ליומיים של טיול בשמיים כחולים ושמש נעימה שעודדה את הילדים (ואותנו) לרחוץ באוקיינוס (הקר) ביום הראשון, ובאגם (הנעים) ביום השני.
בחזרה לטיול – כאמור את יום 13 אנחנו מסיימים בנסיעה ארוכה וללא עצירות (מלבד מעבר גבול) מסנט אנדרוז לבר הרבור, מתמקמים במלון BW המוצלח מאד בבר הרבור (5 דקות נסיעה מהעיירה, מחיר טוב בזכות הנחה לשהייה ארוכה, זיכוי שיש לנו מלילות קודמים וסטאטוס זהב) ואז לארוחה במסעדה סינית מוצלחת בבר הרבור המטפטפת
יום 14 – יום מושלם של שיאים באכדיה
אחרי ארוחת בוקר טובה מאד עושים דרכנו למרכז המבקרים של אכדיה המרוחק 10 דקות נסיעה מהמלון – לקנות פס שבועי (פעם ראשונה שמשלמים כניסה לפארק ספציפי ולא כרטיס שנתי), לקבלת ייעוץ על מסלולים וחוברות הפעלה לילדים (שיחזור לחוויה המוצלחת מאד מהטיול הארוך לפני שנתיים). איך שמגיעים למרכז המבקרים ולשער לפארק אווירה חגיגית ממלאת אותנו – אין על הנשיונל פארקס האמריקאים, ואכדיה בהחלט נמצא בחבורת הצמרת.
משם ליעד ראשון – Sand Beach המהמם ביופיו – הילדים משחקים בחול, הקטן משחק גם עם הגלים ואני נהנה מהמראות.
אחרי בילוי בחוף האוקיינוס הגיע גם זמן למסלול הליכה – ראשית תכננו מסלולים באזור החוף עצמו אבל אז חזרנו לתיכנון המקורי – The Ocean Path – כאשר ניצלנו היטב את מערכת השאטלים, לקחנו אוטובוס לתחנה ב- Otter Point ומשם עשינו דרכנו ברגל דרך thunder hole בחזרה לאזור Sand Beach לרכב שלנו. אגב חנייה – באזור תשע וחצי החנייה הצמודה לחוף היתה מלאה אז חנינו בשולי כביש הלולאה… כשנחזור באזור הצהריים לא תהיה חנייה למרחק גדול, אבל ברגע שחנינו ב Sand Beach, חנייה כבר לא היתה בעייה בהמשך היום (ובוודאי שלא ביום המחרת) – ולכן ההמלצה להתחיל את יום הלולאה (האזור העמוס) ב-Sand Beach ולהשתדל להגיע לשם באזור תשע בבוקר, ואז לנצל את השאטלים ל- Otter Point ו- thunder hole ולחזור לרכב ברגל.
אזור Otter פשוט יפה מאד ומומלץ להגיח מכל מני נקודות אל הסלעים לתצפיות שונות… משם הלכנו אל thunder hole שבשעת השפל פחות הרשים ומכיוון שהילדים התעייפו אני נשארתי איתם ואשתי חזרה ברגל אל הרכב ובאה לאסוף אותנו (הכביש הוא חד כיווני אז חזרה בשאטל היא בעצם להקיף את כל הפארק)
מכאן המשכנו אל הנקודה הבאה שלנו – Jordan Pond המדהים ביופיו, רק חבל שאסור לטבול במים – הלכנו מעט סביב האגם – אל הנקודה ממנה צולמה התמונה האייקונית של הפארק
נחנו ושיחקנו כשעה ויותר מול נוף מדהים
אז החלטנו, מכיוון שמזג האוויר התחמם ובאגם הזה אסור לטבול – לחזור אל Sand Beach, הפעם לרחצה… כשהגענו הפעם לחוף, הגאות החליפה את השפל, דבר שהיה יפה כשלעצמו, כולנו עברנו לבגדי ים והפעם ניצלנו את השמש הנפלאה וטבלנו באוקיינוס הקר משהו…
משם, ניצלנו את זמן הגאות והפעם עצרנו לביקור ב- thunder hole לצפייה בתופעה – יש לציין שהרעם חלש משהו (וכנראה לא קורה בשיאו כל יום) אבל עדיין – תנועת המים הנסתרת בסלע, שאיבת המים והשריקה המלווה (יותר מאשר רעם) בהחלט מצדיקים את העצירה.
כך למעשה נסענו בכביש הלולאה פעמיים, פעם אחת בבוקר בזמן השפל (והמון אנשים) ופעם שנייה אחר הצהריים, בגאות בים וברגיעה משמעותית במספר המבקרים – לדעתי מומלץ
זהו – נשארה תחנה אחרונה להיום – עלייה להר קדילאק לקראת שקיעה – אמנם ההמלצה הרשמית היא לעלות לזריחה אבל מהכרותי איתנו היה ברור שאין מצב, ובכל מקרה שקיעות לרוב יותר יפות – אז שקיעה it is… וואוו – אין מלים
שיא של יופי באחד הימים היפים ביותר בטיול הזה ובכלל – מומלץ לעלות עם פיקניק, תרמוס (מה שלנו לא היה) או שתייה מעניינת יותר ומצב רוח טוב, ותקווה למזג אוויר שווה – שווה גם לעשות את המסלול המעגלי מהחנייה לתצפית לכל הכיוונים… ולדעתי – גם למי שלא מסתדר בשקיעה (ובעצם עדיף שעתיים לפני השקיעה כבר להתכוון למקום), התצפית בהחלט שווה גם בצהרי היום
יום ראשון באכדיה, ובהחלט הפארק ממקם עצמו עם הטובים שיש כולל אלו שבמערב, וזאת למרות שלכאורה אין בו תופעת טבע חריגה (גייזרים, קרחונים, קשתות, קניניונים ועוד) רק ים, גבעות, חופים, אגמים – לכאורה סטנדרטי, אבל באופן מושלם וטבעי לחלוטין אז המלצה חמה ביותר
את הערב מעבירים במסעדה בבר הרבור ממנה אנחנו מתלהבים ומחליטים להקדיש לעיירה מחר גם כמה שעות אור
יום 15 – יום רגוע בחלק השקט של אכדיה ובבר הרבור
היום מראש מתכננים יום רגוע, בו אנחנו מכוונים לחלק המערבי של פארק אכדיה שהוא בהחלט פחות נאשיונאל פארק באופיו – ישובים קטנים לצד מקטעים של הפארק – מבחינה זו מזכיר יותר את גאספה – אבל לשים לב – למרות שאין בחלק הזה שער רשמי של כניסה לפארק, במרבית החניונים הרלוונטים נדרש להציג אישור כניסה
אז מה עשינו?
לאחר ארוחת בוקר במלון, הפעם בשעה קצת יותר מאוחרת מאתמול, נסענו דרך אגם לונג (אפשר לקחת קיאקים, אנחנו ויתרנו)
אל מסלול הליכה החביב – Wonderland – מדובר בהליכה של כקילומטר ביער
עד שמגיעים לחוף ים שמתאפיין בבריכות שפל בין סלעים משוננים קלות – הילדים מאד נהנים מההליכה בסלעים וחיפוש אחר חיות ים הכלואות בבריכות – יש לציין שמסלול דומה לפני שנתיים בניופורט שבאורגון היה עשיר ויפה יותר, אבל גם המסלול הזה, במיוחד למי שאין לו נקודת השוואה, יפה מאד…
אנחנו מנצלים את המנוחה והמקום עצמו והילדים ממלאים את חוברות הגוניור ריינג'רס – הכולל הפעלות מוצלחות.
לאחר המסלול וחובותינו לפעילות גופנית, נוסעים ליעד הבא – לרחצה באגם אקו הנפלא, היחיד למעשה שמותר לרחוץ בו – בהחלט מומלץ מאד – אגם יפה עד מאד, מיים נעימים באופן מפתיע יחסית, וכמו בכל נאשיונל פארק – הכל נקי ומסודר ונוח… אגב – יש גם מסלולים שנראים מאד שווים ומאתגרים באזור האגם הכלוא בין צוקים
שעתיים עוברות להן בנעימים ואז חוזרים למרכז המבקרים – לסיבוב פרידה הכולל בשגרה קניית מזכרות קטנות (בעיני סוג של תרומה להמצאה הטובה ביותר של ארצות הברית) וכמובן קבלת תגים כאשר כאן הרינגרית משקיעה זמן לדבר עם הילדים על החוויות שלהם (כמובן בתיווך שלי)
השעה בערך 15:30 ונוסעים לסיבוב בבר הרבור המקסימה – עם המפרץ היפהפה עד כדי גלויה… במצעד העיירות בר הרבור תתברג בהחלט בצמרת לצד פרסה וטדוסק (אבל בהחלט יותר ממוסחרת מהן, ומצד שני הרבה פחות מ North Conway…).
חוזרים למלון לטבילה בבריכה וכביסה אחרונה לטיול ואז שוב בחזרה לבר הרבור לגלידה אחרונה וקניית מזכרות ומתנות הביתה
יום שני רגוע בהרבה לעומת קודמו הסתיים, ואיתו גם התחושה שסיימנו עם שיאי הטיול (למרות שמחכים לנו עוד כמה, ולילדות זה יהיה קניות ב North Conway), וכבר מחר מחכה לנו הפתעה קטנה, מקסימה וממש לא צפויה בדרך להרים הלבנים…
ולסיכום הפארק אומר:
- יום מלא המוקדש ללולאה המרכזית של הפארק (כלומר 2 לילות בבר הרבור) בעיני זאת ממש המינימום.
- לשם גמישות גם עם מזג אוויר בהחלט ממליץ על יום מלא שני ואם ממש ממהרים אז לפחות חצי יום
- מומלץ ביותר להקדיש ערב להר קאדילאק – ומבחינה זו שווה לישון באזור ולא רק לילה אחד
- יש עוד לא מעט אפשרויות לבילוי אקטיבי בפארק כולל שייט לוויתנים (למי שלא ממשיך לקנדה), קיאקים, צוקים ועוד…
לקינוח עוד תמונה כמעט מקרית מהדרך
הפוסט הבא – על פסגת ההרים הלבנים
על טיולים ומה שביניהם 